ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ישנם שני אופנים של דבקות, המתנוצצים באדם, האחד - הוא בא מצד התורה...והשני בא מצד עצמות הארת הנשמה, ביחוסה אל אור ה' בעולם. וישנם בכל פרטי הבחינות של אלה שני המינים של דבקות ד', המתנוצצים בנשמה, חילוקים לענין דרך השימוש שבהם, ולפעמים צריכים למזג דווקא מין אחד בשני. (אורות הקודש ד, עמ' תמד)
התורה שקיבלנו בהר סיני בחג השבועות היא הדרך בה אנו יכולים לדבוק בה', הקב"ה אומר למשה: "כי לא יראני האדם וחי", אין דרך לראות וגם אין דרך להשיג את עצמותו יתברך, אך חסד עשה עמנו הקב"ה, נתן לנו את התורה, שהיא "דבר ה'", מי שלומד תורה דבק בה': "וּבְתוֹךְ כָּל הַפְּרָטִים יַחַד נִמְצֵאת הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית שֶׁל שִׁכְלוּל הָעוֹלָם, בְּחַיִּים בְּחֹמֶר וְרוּחַ, בַּחֶבְרָה וּבַיָּחִיד, וּמִמֵּילָא נוֹקֵב הָאוֹר וְיוֹרֵד גַּם כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט" (אורות התורה ב, ב)
מלבד האור הגנוז בכל פרט מפרטי התורה קיים אור בנשמת כל יהודי, ומכיוון שהנשמה היא חלק אלוק ממעל, אור ה' מתגלה בה. האור הנשמתי הוא רחב, אין לו גבול, האור התורני המתגלה דרך אותיות הוא מוגדר. מרן הרב זצ"ל עוסק בהרבה מקומות בכתביו ביחס בין שני האורות הללו, האור התורני והאור הנשמתי
"מְלֵאָה הִיא הַנְּשָׁמָה אוֹתִיּוֹת מְלֵאוֹת אוֹר-חַיִּים, מְלֵאוֹת דֵּעָה וְרָצוֹן, מְלֵאוֹת רוּחַ-הַבָּטָה וּמְצִיאוּת מְלֵאָה. מִזוהַר הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מִתְמַלְּאוֹת זִיו-חַיִּים כָּל יֶתֶר הַדְּרָגוֹת אֲשֶׁר לְבִנְיַן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר לְכָל שְׂדֵרוֹת הָרָצוֹן, הַדֵּעָה וְהַמִּפְעָל, לְרוּחַ וּנְשָׁמָה, בְּכָל עֶרְכֵיהֶם" (אורות, ארץ ישראל,ז)
בנשמת האדם הרבה אותיות, שהן כוחות חיים רוחניים וכוחות אלו משפיעים על כלל מערכת החיים של האדם. הרב מתאר את הפגישה בין כוחות אלו ובין מצוות התורה, המלאות גם הן אורות:
"כְּשֶׁנִּגָּשִׁים לְמִצְוָה, הַמִּצְוָה הִיא תָּמִיד מְלֵאָה זִיו-חַיִּים שֶׁל כָּל עוֹלָמִים, מְלֵאָה הִיא כָּל מִצְוָה אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִכָּל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּכָל מִצְוָה" כל מצווה קשורה ומחוברת לשאר המצוות, "תֵּכֶף בְּגִשְׁתֵּנוּ לְמִצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ מִתְגַּדְּלוֹת כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת שֶׁבְּמַהוּתֵנוּ, אָנוּ מִתְגַּדְּלִים וּמִתְגַּבְּרִים, מִתְעַצְּמִים בְּאוֹר-חַיִּים וַהֲוָיָה עֶלְיוֹנָה, ...וּבְאוֹר תּוֹרָה וְזִיו חָכְמָה"
המפגש בין אותיות התורה לאותיות הנשמה יוצר חיבור של אורות המאיר את האדם ואת המציאות כולה. חיבור זה רמוז בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתנו". התורה מתאימה רק לישראל, ה' הטביע בעם ישראל טבע מיוחד, סגולה מיוחדת המתאימה לתורה והתאמה זו מאירה באור גדול.
לעיתים מתגלה כי קיימים שני מסלולים נפרדים האחד - אותיות התורה והשני - אותיות הנשמה, הפועלים במקביל ולעיתים נפגשים:
"יֵשׁ רַגְלִי, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכחַ עִיּוּנוֹ בָּעִנְיָנִים הָעִיּוּנִיִּים שֶׁבַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאֵינוֹ נֶעֱזָר בְּמוּבָנָם שֶׁל הָעִנְיָנִים עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵין בּוֹ כּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי, וְהוֹלֵךְ עַל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא גַּם בְּאוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁהֵם פְּשׁוּטִים וְרָאוּי לְאָדָם בָּרִיא לָלֶכֶת בָּהֶם רַגְלִי בְּכחוֹ הָעַצְמִי" (אורות התורה ה, ד)
יש אדם ההולך ברגל הוא עצמאי ואינו זקוק להיצמד לאותיות התורה,
"כי רק בהיותו אחוז בשרשו הרענן, באותן אותיות התורה השייכות ביחוד לנשמתו, ובהיותו מעורה יפה בכשרונו הפנימי, ושוקק תמיד להתעמק בהשלמתו, יפתחו לפניו שערים, על כל הסעיפים המצטרכים לו, בין בעבודת החיים והמעשה, בין בעבודות רוחניות צדדיות" (אורות הקדש א, עמ' פח)
ויש מי שאין בכוחו ללכת ברגל לבדו, "והולך על אתוון (אותיות) התורה, אפילו בדברים שניתן להבינם ללא ספרים, הוא תמיד נעזר בספרים, ברור שהראשון נמצא במעלה גבוהה יותר, שהרי הוא מגלה את האותיות שבנשמתו. אך יש סוג שלישי, זה המשלב בין אותיות נשמתו לאותיות התורה:
"וְיֵשׁ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּכּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי הוֹלֵךְ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא לֹא מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ כִּי אִם כְּרוֹכֵב עַל סוּס לְכָבוֹד, כְּדֵי לְעַטֵּר יוֹתֵר אֶת הָעִנְיָנִים, אוֹ לִרְכַּב בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא שָׁמָּהּ עַל יְדֵי כחַ עַצְמוֹ כִּי-אִם עַל יְדֵי צֵרוּף הַדְּרִישָׁה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה" (שם)
אדם זה הולך לבדו בכל מקום שהוא יכול, מחדש, יוצר, ואם משתמש הוא כבר באותיות התורה הרי זה כדי לפאר את דבריו, או בנושאים שהוא חייב להזדקק לדרישת אותיות התורה כדי להשיגם. שילוב זה הוא האידיאלי. נראה שרבי עקיבא, שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות (מנחות כט, א( הגיע למדרגה זו.
עלולה להיות התנגשות בין אותיות הנשמה לאותיות התורה:
"ההארה שהיא למעלה מן האותיות המחשביות, דוחקת היא את האותיות ומטשטשתן...ההארה סובלת בהגבלתה על ידי האותיות, נגד הטבע המתרחב שלה, והאותיות סובלות דוחק של התפשטות נגד טבען" (שמונה קבצים קובץ ב, רסב) מציאות זו אינה תקינה ולכן ממשיך הרב וכותב: "ועל ידי צער גדול, וברחמים רבים... מתאחים שני היסודות, של הארה רוחנית עליונה שאינה סובלת גבולים, עם אותיות הדורשות הגבלה ובירור מצומצם, לבנות בנין קבוע" (שם)
קיימת חובה לחבר את נשמת האדם לגופי התורה, נתק מן התורה עלול להביא ח"ו את האדם לנתק מה', ומאידך חייב האדם לחבר את התורה לנשמתו.
במעמד הר סיני, קיבל עם ישראל תורה מן השמים, יתירה מכך חל שינוי בנשמותיהם של ישראל. חז"ל אומרים שפסקה זוהמת הנחש מכל מי שעמד למרגלות הר סיני, היינו: שחל שינוי נשמתי בכל אחד ואחד. דורות רבים יהודים עסקו בתורה, הדגש היה בחיבור לאותיות התורה. בדור שלנו קיימת תביעה לחיבור התורה לאותיות הנשמה. תביעה זו היא אמיתית, והיא אחד מסימני הגאולה הרוחנית שאנו נמצאים בעיצומה. יהי רצון שנזכה לחיבור אמיתי לתורה כנבואת ירמיהו:
"כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְקֹוָק נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם (ירמיהו לא, לב).
מתוך מגד ירחים סיון תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
