ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
בזמן האחרון יצא לי להתפלל כמה פעמים, בימי חול ובשבת תפילת ותיקין ומאוד נהניתי ושמחתי. הבעיה שלי, שהילדים שלנו, בגיל בי"ס יסודי, "מצביעים ברגליים" וכאשר אני מתפלל בותיקין הם לא הולכים לבית הכנסת. הם טוענים שלא נעים להם להתפלל לבד. מה חובתי כאבא כלפיהם?
תשובה:
שאלתך נוגעת לעניין פרטי, באיזה מנין להתפלל. אבל באמת היא קצה קרחון, הפותחת סוגיא הרבה יותר רחבה, השאלה הראשונה העולה מדבריך היא, האם וכמה חייב אב "להקריב" עצמו על מזבח חינוך ילדים. הנה אתה טוען שעבורך תפילת ותיקין היא טובה ומשמחת (כמו שמבואר בגמרא, ברכות דף ט' שהמתפלל כותיקין אינו ניזוק כל היום ולא מש החיוך מפניו) אבל לחינוך ילדיך הדבר מזיק. אם נסקור את חיינו, נראה שאנו כהורים מקדישים מיטב זמננו, כספנו, תשומת לבנו, הכל למען ילדינו. אנו משלמים סכומי כסף גדולים למוסדות חינוך טובים כדי שילדינו יקבלו את הטוב ביותר. אנו מונעים שינה מעינינו כדי להאכיל תינוק יונק ועוד ועוד. למען האמת, אם היינו עושים חשבון קר, היינו מגיעים למסקנה שממש לא משתלם להביא לעולם ילדים: הם גוזלים לנו זמן, ממון וטירחה רבה, חופש פעולה וכו'. האם מישהו מעלה על דעתו לעשות חשבון כזה? אם כן, נקודת המוצא שלנו היא, שחובתנו כהורים היא להקריב הרבה למען הילדים. אנו נותנים זאת בשמחה ובאהבה, לא מתוך כפיה אלא מתוך רצון אמיתי. אכן, מצאנו נושא אשר בו יש עדיפות לאב על בנו, והוא תלמוד תורה. כך פוסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א'): "היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה, הוא קודם לבנו". אם כן אולי גם בתפילה נאמר, שאתה קודם לבניך. אולם, אם נדייק נראה, ששם מדובר באב ובנו הדואגים שניהם לפרנסת המשפחה. לכן, אם הבן ילמד תורה, האב יהיה חייב לעבוד ולפרנס. ואם האב ילמד, הבן יפרנס. אם כן, אחד מהם מפסיד לגמרי תלמודו מפני הצורך לטרוח לפרנסתם. אולם, בתפילה הרי אם תתפלל במנין הרגיל, כולם יתפללו, גם אתה וגם בניך. ואם תתפלל במנין הותיקין, הבנים לא יתפללו במנין (או לא יתפללו כלל...).
נמצא לסיכום, שאכן, כל חיינו ההורים הם למען ילדינו, ואפילו כאשר אנו חשים נפסדים ברוח, חובתינו לדאוג בשמחה ובאהבה לעתיד ילדינו, ולהשקיע בחינוכם למצוות.
שמא תאמר: אם כן ההמלצה החמה בדברי חכמים: "מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כותיקין, כדי שיסיים קריאתה וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפילה מיד בהנץ החמה" (שו"ע או"ח סימן נ"ח) למי מיועדת? הרי בדרך הטבע לכל אדם יש ילדים שהוא חייב בחינוכם, וצריך להתפלל עמהם יחד? ודאי שהדברים אמורים כאשר כל סדר החיים הציבוריים בנוי לפי זמן התפילה כותיקין: המסחר מתחיל אחרי תפילת ותיקין, בתי הספר ותלמודי התורה פותחים שעריהם לפי זמן זה וכו'. כאשר כל הסביבה מתנהלת באורח חיים כזה, אזי מצוה על כל אדם לחנך את בניו לתפילה כותיקין. ככלל, כל חינוך חייב לקבל גיבוי מהסביבה. אי אפשר לחנך ילדים בניגוד לסביבה הקרובה שלהם . למשל, מוסד חינוכי המוסיף ימי לימוד במקצועות הקדש, כאשר בשאר מוסדות החינוך כבר יצאו הילדים לחופשה, יש בכך קושי רב, ולעיתים יצא שכרו בהפסדו. מפני שההרגשה אצל הילדים היא, שלימוד התורה "מקלקל" להם את החופשה. לכן, גם בשאלת זמן התפילה, קשה לחנך ילדים לתפילת ותיקין, אלא אם כן הם רוצים בכך מיוזמתם. בינתיים, השאר הידור מצוה זה לעת אשר יגדלו ילדיכם ויעמדו ברשות עצמם, אז תוכל למלא משאלות לבך ולהתפלל כרצונך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
