ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
במשפחתנו ארע אסון כאשר ילדה צעירה קיפחה את חייה. כל מי שהכיר אותה שואל את השאלה - למה? למה דווקא היא, ילדה טובת לב ואהובה ומקובלת ע"י חברותיה? אם אדם חוטא או רע מסתלק מהעולם אפשר לחשוב שהמיתה שלו מכפרת עליו, אבל כשמדובר בילדה טהורה במה אפשר לנחם את ההורים ואת שאר ילדי המשפחה?
תשובה:
פטירתו של ילד במשפחה מותירה חלל מיוחד. כל הסתלקות של בן משפחה גורמת צער למשפחה, לידידים. אך בילד צעיר הנלקח, הקושי גדול שבעתיים. כאשר הנביא זכריה מתאר צער פטירה הוא משתמש בלשון: "וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור" (זכריה י"ב) כלומר, המספד יהיה גדול כמו על בן יחיד שהוא גם בכור, לכן המרירות רבה יותר.
הנכם שואלים, במה אפשר לנחם. כמובן שבכל מקרה יש גוונים מיוחדים, אבל לפני הכל, צריך להרגיש את השותפות בצערם של בני המשפחה. הגמרא (ברכות י"ב) אומרת שאם תלמיד חכם נמצא בצער, חולי וכד', "צריך שיחלה עצמו עליו", כלומר, המתפלל לרפואתו צריך לדאוג ולהצטער עד כדי כך שהוא עצמו יגיע למצב חולי. גם באבלות, לפני שחושבים מה לומר ומה לא, שזו כבר התנהלות מחושבת, קודם לכן צריך להרגיש את הצער ויחד עם האבלים לכאוב ולהצטער, בלי חשבון שכלי אלא כהרגשת הלב. השותפות בכאב נותנת לבני המשפחה חוזק ועוצמה, ביודעם שהם אינם לבדם בכאבם, אלא יש להם שותפים. תחושה זו איננה זקוקה להסבר רציונלי, והיא משמשת בסיס לבנות עליו מערכת תנחומים הגיונית ושכלית. זו עבודת נפש של כל מי שבא לנחם ורוצה באמת להשתתף עם המשפחה. רב פפא (ברכות ו') חידש לנו שהשכר בבית האבל הוא על שתיקה. מסתבר שכוונתו להתחברות שבשתיקה עם כאבם של האבלים, הקודמת לדיבורים.
אחרי הרגשת השותפות באה השאלה, מה לומר לאבלים. חשוב מאוד לשמוע מפיהם את סיפור הפטירה, כיצד היו ההתרחשויות. בפיגוע, בתאונת דרכים או בצורה אחרת. סיפור הדברים מחבר את המנחמים עוד יותר אל האבלים, והם מתחזקים מכך.
כל פטירה של אדם צעיר איננה "סתם". תמיד יש לראות את נסיבות הפטירה, ולהעלות את הפטירה למעמד של "קרבן ציבור". במיוחד בדורנו, בו המאבק על הציבוריות הישראלית הוא בעיצומו, כל אירוע כזה משמעותו, אבדן כח כאן בעולמנו, וחיזוק לעליונים. כאשר מונים חיילים שנפלו במערכות, אלפי נרצחים בפיגועים, מבינים שאליהם מצטרפים גם אותם צעירים הנלקחים לפמליא של מעלה, והם מהווים חלק בלתי נפרד מקרבנות הציבור. הרגשה זו שההסתלקות היא חלק ממערך אלוקי גדול, מעניקה למשפחה עוד נטף של תנחומים.
יסוד נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא, התפתחות רגשות אשם אצל בני המשפחה. לעיתים עולות מחשבות על העבר, למשל, מדוע ביקשתי ממנו או ממנה לנסוע למקום מסוים. הנה, בנסיעה זו הוא איבד את חייו, ואני הרי גרמתי לו לנסוע. מחשבות כאלה, אין בהם ממש, כי הכל מכוון מאת הקב"ה, וגם אם לא היינו יוזמים את הנסיעה היה מתרחש האסון. בנוסף לכך, המחשבות הללו גורמות נזק רב למשפחה, מפני שהן מטילות אותה לייאוש ודיכאון, ולקושי גדול לחזור לחיים. על כן, צריך למצוא את כל ההסברים כדי לסלק את רגשות האשם מעל בני המשפחה.
בליווי נכון של האבלים, לאט לאט מתנווטים החיים בשני מסלולים: האחד, מסלול ההווה והעתיד, המשך הבניה של המשפחה. והאחר, מסלול הזכרון של העבר. אסור לחדול מהמשך החיים בעקבות אסון שארע, כמו גם שאסור לשכוח ולהתעלם ממה שארע. כאמור, אלו הם שני מסלולים הדומים לשני קווים מקבילים, כאשר מידי פעם צף הזכרון ונכנס למסלול החיים השוטפים, עד ששוב נפרדים השניים.
יהי רצון שיבולע המוות לנצח!
המאמר מוקדש:
למשפחת נתיב, בת עין, לע"נ הבן שלמה הי"ד.
למשפחת משולם, חברון, לע"נ הבת חניה ע"ה.
ולמשפחת כהן, גבעת סקאלי, אלון מורה, לע"נ הבן פורת יוסף ע"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













