אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא מציעא

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

7 דק' קריאה • 43 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מקורות:
א. ב"מ ז: "א"ר אלעזר אחד אדוק בטופס וכו'.
ב. רש"י ותוס' שם.
ג. רשב"א בסוגיא ד"ה "ויש מפרשים דטופס בראש השטר".
ד.רמב"ן בסוגיא ד"ה "ובירושלמי מצינו".
ה.רמב"ם הל' מלוה פי"ד הל' י"ד.
ו.שו"ע חו"מ ס"ה סע' ט"ו.
ז.ש"ך שם ס"ק מ"ב.
ח.רש"ש בסוגיא.

דברי הגמרא
בגמרא בדף ז ע"א מובאת ברייתא, העוסקת בלוה ומלוה שאדוקים שניהם בשטר. הלוה אומר שפרע את החוב, והמלוה מכחיש זאת. הגמרא מבארת שאם השטר מקויים הדין מוסכם שיחלוקו, כמו במשנה "שנים אוחזין בטלית", ובשטר שאינו מקויים נחלקו תנאים: רשב"ג סובר שכיון שהלוה מודה שהשטר אינו מזוייף הרי יכול המלוה להסתמך על כך ולגבות - "מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו" - ורבי סובר שצריך לקיימו, משום שהפה שאסר הוא הפה שהתיר: כיון שללא דברי הלווה אין לשטר ערך, יש להאמין לו גם בכך שאומר שהשטר פרוע 1 .
בע"ב מובאים דברי ר' אלעזר: "מחלוקת (כלומר החלוקה בין הלוה למלוה) בששניהם אדוקים בטופס ושניהם בתורף, אבל אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף זה נוטל טופס וזה נוטל תורף". כלומר דין החלוקה הוא רק אם אחיזתם בשטר שווה, אך אם אחד אוחז בטופס והשני בתורף - נוטלים לפי אחיזתם. על כך שואלת הגמרא "לר' אלעזר דאמר זה נוטל טופס וזה נוטל תורף למה לי? וכי לצור על פני צלוחיתו הוא צריך?" והתשובה על כך היא "לדמי, דאמר הכי: שטרא דאית ביה זמן כמה שוה, ודלית ביה זמן כמה שוה? בשטרא דאית ביה זמן גבי ממשעבדי, ואידך לא גבי ממשעבדי, יהיב ליה היאך דביני ביני".

הסבר ראשון בשיטת רש"י
רש"י מבאר שבטופס יש את כל פרטי ההלוואה מלבד הזמן, ובתורף כתוב גם הזמן, ושטר שיש בו זמן שווה יותר משום שעל ידו ניתן לגבות מנכסים משועבדים. ומוסיף רש"י שאע"פ שהעדים הם רק בטופס ולא בתורף, יכול המלוה לגבות באמצעות התורף, שהרי לדעת רשב"ג מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו, ובמקרה זה הלוה מודה שהשטר אינו מזוייף.
אם כן, רש"י מסביר שיש עדיפות לתורף בכך שרק בו כתוב הזמן, אולם גם בטופס וגם בתורף יש את כל הפרטים הנדרשים כדי להכשיר שטר. נראה לבאר לפיו, שהמלוה גובה את כל ערך השטר, ולכן מצריך רש"י שיהיה ביד המלוה שטר מושלם, ואז הוא גובה את הכל. שאלת הגמרא 'למה לי' היא איזה ערך יש באחיזת הלוה את הטופס או את התורף? המלוה יכול לגבות את כל ערך השטר, שהרי הוא אוחז בכל הטופס, או בכל התורף, שכל אחד מהם הינו שטר שלם! על כך עונה הגמרא שאכן אם המלוה אוחז בכל התורף הריהו יכול לגבות הכל, והנפק"מ בכך ש'זה נוטל טופס וזה נוטל תורף" היא במקרה שהלוה אוחז את התורף והמלוה את הטופס, שאז יכול המלוה לגבות רק את ערכו של שטר ללא זמן, שאי אפשר לגבות ממנו ממשועבדים.
מכל מקום, עולה מהסבר זה ברש"י, שהמלוה גובה תמיד שטר שלם : אם הוא אוחז בתורף הריהו גובה ערך שטר שלם שיש בו זמן, ואם אוחז בטופס, ערך שטר שלם שאין בו זמן.

הרשב"א הביא פירוש בשם 'יש מפרשים', שבטופס כתוב רק הזמן, ובתורף כתוב הכל חוץ מהזמן (כמו בכתובה של זמננו). לפי פירוש זה, שאלת הגמרא 'למה לי' היא על דברי ר"א 'זה נוטל טופס', בין אם המלוה אוחז בו ובין אם הלוה אוחז בו - מה ערך יש לאחיזה בזמן בלבד? התשובה היא שאם המלוה אוחז בזמן אכן אין בכך כל ערך, אך אם הלוה אוחז, גובה המלוה הכל חוץ מהזמן. כאמור, באופן דומה : שהמלוה גובה שטר שלם, ולא חציו, ניתן להבין גם את רש"י, אלא שלפיו טופס כולל הכל חוץ מזמן, ועל כן בכל מקרה גובה המלוה שטר שלם.

הסבר הרשב"א בשיטת רש"י
יש להעיר שהרשב"א פירש אחרת את רש"י:
"והא דאקשינן טופס למה לי בדנקיט ליה לוה קאמר, דכיון דתורף שהוא עיקר השטר ביד המלוה מאי מהני ליה ללוה טופס דבידיה ? ... הרי המלוה טורף חובו משלם בתורף שבידו, וטופס שביד לוה לא מעלה ולא מוריד, אבל אי נקיט ליה מלוה לטופס לא קשיא ליה מידי, דטובא מהני טופס למלוה דלגבי ביה מבני חרי מיהא. ומשני לדמי, לומר שאין אומרים שיטול זה טופס ממש וזה תורף ממש אלא רואין השטר כלו ושמין כמה שוה שטר שיש בו זמן יותר משטר שאין בו זמן, ולפי מה שהוא ענין אם יש לזה בני חורין הרבה או מעט וחולקין דמי השטר כאלו אין בו זמן שהרי שניהם שוים בתפיסת השטר חוץ מן הזמן, ומי שהתורף שלו נוטל דמי הזמן יתר על מחצה שלו בין שהוא ביד לוה בין שהוא ביד מלוה".
לפי פירושו של הרשב"א בדברי רש"י, למסקנה המלוה אינו גובה שטר שלם, 'אין אומרים שיטול זה טופס ממש וזה תורף ממש', אלא מסתכלים על כל השטר כשטר אחד ובכל מקרה חולקים בדמי שטר ללא זמן, ומי שאוחז בתורף זוכה בהפרש שבין שטר עם זמן לשטר בלי זמן. ופירוש זה אינו כפירוש הקודם בדעת רש"י, שהמלוה גובה ערך שטר שלם.

אולם המדקדק בלשון הרשב"א יווכח שפירושו מבוסס על גירסא שונה מהגירסא שלפנינו. הרשב"א גרס בשאלת הגמרא 'טופס למה לי', וכפי שכתב הוא עצמו, לפי גירסא זו השאלה היא רק על הלוה, אך אם המלוה אוחז בטופס ודאי יש לכך משמעות שגובה שטר בלי זמן. על שאלה זו עונה הגמרא שהרווח של הלווה בנטילת הטופס הוא שהמלוה אינו גובה את כל החוב אלא רק את חציו. אולם לפי הגירסא שלפנינו, שאלת הגמרא אינה על הטופס דוקא אלא כללית 'למה לי', כלומר השאלה היא גם על אחיזת הלוה בתורף; הרי בכל מקרה גובה המלוה שטר שלם! ועל כך התשובה היא שאכן אם הלוה אוחז בטופס אין לכך כל משמעות, שכן המלוה שאוחז בתורף גובה את כל השטר, והנפק"מ רק אם הלוה אוחז את הטופס, שאז המלוה גובה ערך שטר ללא זמן.

ביאור דברי הירושלמי
והנה התוספות הביאו את דברי הירושלמי "אמר ר' אלעזר הכל הולך אחר מי שתפוס עדים", וכתבו שהירושלמי חולק על הבבלי. לפי פירושנו את רש"י ניתן לומר שאין סתירה בדברי ר"א, אלא שבירושלמי דיבר ר"א לפי שיטת רבי שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, וממילא אם המלוה אינו תופס את העדים נמצא שאין ערך לשטר שבידו, ואינו יכול לגבות, ואילו בבבלי דיבר ר"א לשיטת רשב"ג, לפיו גם אם המלוה אינו תופס את העדים, כיון שהלוה מודה שהשטר כשר אין בכך בעיה. לעומת זאת, לפי התוספות ר"א סותר את עצמו.

אכן, הרמב"ן מביא שהירושלמי אומר שדברי ר"א הם לפי רשב"ג: "אמר רב חסדא אִין שמעתונא כר"ש" ומבאר הרמב"ן כוונתו: 'אין' - אם אכן כך אמר ר"א, הרי זה רק לפי ר"ש, אך לרבי פשיטא שהכל הולך אחר העדים. אולם יש בהסבר זה דוחק מסויים, ויתכן שלפי רש"י ניתן לקרוא את הירושלמי באופן הרבה יותר פשוט: "אֵין שמעתונא כר"ש", כלומר דברי ר"א אינם כר"ש אלא כרבי.
מכל מקום, התוספות מקשים על רש"י: כיצד יתכן להכשיר שטר שחסר בו שורה אחת, ללא טופס או ללא תורף? 2 על כן הם מבארים, שביחס לכל מה שמעכב את כשרות השטר נחשבים שניהם תפוסים, ועל כן רק במה שהשטר כשר גם בלעדיו, כלומר בזמן, זוכה התפוס בלבד.

הסבר שלישי בדעת רש"י
הסברנו את רש"י שלפיו המלוה גובה ערך שטר שלם. ניתן לבאר בדעת רש"י באופן אחר, שכיון שהלוה אוחז שטר כראייה שפרע, והמלוה אוחז שטר כראיה שלא פרע, חולקים (כהבנתו של הרשב"א).
אך יש לדון באופן החלוקה המדוייק. לדוגמא, אם הלוה אוחז טופס ששוויו 80, והמלוה אוחז בתורף ששוויו 100, האם חולקים גם את ההפרש?
ניתן לומר שכל אחד נחשב תופס בחצי שטר, שהרי גם התורף וגם הטופס הם על אותה ההלוואה. לפי הסתכלות זו, כיון שהמלוה תופס חצי שטר ששוויו 100 - נוטל 50. אולם ניתן להתבונן באופן אחר, שאמנם כל אחד תופס שטר שלם, ומ"מ חולקים כיון שיש כאן שני שטרות סותרים על אותה ההלוואה. לפי הסתכלות זו, הויכוח הוא רק לגבי 80, שהרי רק ב80 אוחזים שני הצדדים ואותם יחלוקו, אבל בשווי הזמן אוחז רק המלוה, ויגבה את כולו - סה"כ 60. וכך אכן מבואר בלשון השו"ע: "נותן יתרון כל הממון ששווה הזמן", ומשמע שגובה את כל ההפרש.

שיטת הרמב"ם
הרמב"ם לא הביא את דברי ר"א, ומבואר בדבריו שלדעתו בכל מקרה הדין יחלוקו, כפי שהעיר ע"כ המ"מ. ויש להבין מדוע לא הביא הרמב"ם את חילוק הגמרא ,שאם אחד אוחז בתורף ואחד בטופס אינם חולקים בשוה.
ניתן לבארו לפי רש"י: על דברי ר"א שאם המלוה אוחז בטופס הריהו גובה שטר בלי זמן, שאל רש"י : והרי אין בטופס עדים? וענה "הא אית ליה לרשב"ג מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו". ומבואר שר"א אמר דבריו רק לפי רשב"ג, אך לא לפי רבי שסובר שצריך לקיימו. התוספות כתבו שפירוש זה הוא דוחק, אלא גם רבי מודה, משום שלגבי מה שמעכב את כשרות השטר - נחשב כאילו שניהם תופסים בו. אולם דברי רש"י מובנים היטב לפי תפיסתו שהחלוקה במשנה אינה מצד התפיסה הפיזית, אלא מדין 'ממון המוטל בספק' (כמבואר בשיעור הכללי הראשון של המסכת).

לכאורה דברי ר"א כלל אינם מובנים לפי זה, שהרי הספק הוא האם הלווה שילם את החוב, ואיזו השפעה יש לאופן התפיסה על ספק זה? על כן יאמר רש"י שמדובר כאן דוקא בשנים 'אדוקין' (כלשון הברייתא), שאז יש לכל אחד חצי באופן ודאי (כמו 'שנים אדוקין בטלית' שנוטל כל אחד כל מה שבידו, כמבואר בגמרא בדף ז ע"א). אולם הסתכלות זו תיתכן רק לפי רשב"ג, שכן לפי רבי שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, מוכרחים לפרש שאף באדוקין אין נוטל כל אחד מה שבידו, כיון שאז לשטר אין כל ערך, אלא גם אז חולקים כמו שנים שאוחזין בקצות הטלית, ומו שנים שאוחזים בחפץ שאי אפשר לחלקו, שהדין יחלוקו מספק. הרמב"ם סובר אף הוא שהחלוקה מדין 'ממון המוטל בספק' (כמבואר בשיעור הנ"ל), וכיון שבמחלוקת בדין מודה בשטר שכתבו פסק הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה יד, ה) כרבי, לא היה יכול לפסוק כר' אליעזר.

לפי המבואר שהחלוקה מדין ספק, מתבארת שיטת הרמב"ם גם מכך שפסק שהחלוקה היא בשווי החוב (וכן כתב המאירי בדעתו), ולא בשווי השטר להימכר. לעומת זאת, התוספות (ד"ה ויחלוקו) כתבו שחולקים את שווי השטר להימכר בשוק (סכום זה נמוך מעט משווי החוב, שהרי הקונה צריך עוד לגבותו), והדבר מובן לפי דבריהם בתחילת המסכת שהחלוקה במשנה נובעת מהאחיזה בחפץ, ולא מספק עובדתי האם הלווה פרע, ולפיכך החלוקה היא לפי ערך השטר להימכר, ומובן גם מדוע מתחשבים באופן התפיסה, גם לפי רבי.

הטור אומר שיש אומרים שבשנים אדוקין בשטר אין שבועה, שלא נתקנה שבועה זו אלא שלא יהא כל אחד הולך ותוקף, ולא תקנו אלא בדבר השכיח.
הש"ך כתב שהמחבר השמיט דעה זו, ולדברינו ברור שאכן המחבר (שהולך בשיטת הרמב"ם) אינו יכול לומר זאת, שהרי לפי הרמב"ם החלוקה היא מצד 'ממון המוטל בספק' והשבועה היא לצורך החלוקה.

^ 1 מחלוקת זו הינה כללית, גם כאשר השטר כולו ביד המלוה.
^ 2 עוד הקשו התוספות מכך ש'אין למדים משיטה אחרונה', וכבר תירצו הראשונים שאין כוונת רש"י לשיטה אחרונה ממש)

בבא מציעא

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב

בבא מציעא

48 דק'
בבא מציעא
קנין דבר שלא בא לעולם
מסכת בבא מציעא - דף ט"ז ע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' שבט תשס"ט
58 דק'
בבא מציעא
יאוש שלא מדעת
מסכת בבא מציעא - דף כא' ע"ב
הרב חיים כץ | ב' אדר א' התשס"ג
בבא מציעא
הכופר בפקדון ושיטת הרמב"ם
בבא מציעא דף ד
הרב מרדכי הוכמן | ט"ו תמוז תשס"ט
41 דק'
בבא מציעא
אין קניה לחצאים
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | ב' אייר תשע"ז

בבא מציעא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אורי שרקי
הרב ינון גרוסברג
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים דרוקמן
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il