ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אולי רק אדם שלא זוכה לטובה, מתנה או כישרון מיוחדים, יכול להעריך באמת את הייחוד שיש במישהו שזכה לקבל אותם טובה, מתנה או כישרון. (אני, למשל, נהנה לשמוע חזנים גדולים ובעלי תפילה על אף שאני עצמי איני יודע לשיר.) יהודים שיש להם היום אפשרות לבקר במולדת העתיקה, ואף חשוב מזה, לגור בה, אדישים למדיי לכל העניין. התרגלנו למתנה הזאת שקיבלנו עד כדי כך שאנחנו אפילו מוכנים לוותר עליה. ליהודים מסוימים יש אפילו עזות המצח להשמיץ אותה ולטעון שהמתנה הזאת היתה ועודנה בעצם "טעות"!
משה רבנו בוודאי לא חשב כך. הוא שובר את שערי שמים בתפילה כדי לקבל את הזכות להיכנס לארץ-ישראל. הוא מוכן לוותר על משרתו הרמה ולהיכנס לארץ כסתם משה, כאחד העם, אך לשווא.
אבל במקום לקונן על מר גורלו, משה משתמש בניסיון הזה כדי לעודד את עמו ולחשל אותו לקראת השליחות והמשימות שנלוות לחיים בארץ-ישראל באופן אוטומטי.
הרצון של הנשמה היהודית לשכון בארץ-ישראל, רצון שלא דעך גם אחרי אלפי שנות גלות וריחוק, הוא שלוחה של הגישה והתפיסה של משה עצמו. כל התבוסות בחיים היהודיים, גם כשהן הרסניות ומחירן גבוה, הן רק מכשלות זמניות בטווח הרחוק.
זה מה שאומר בעצם המסר של שבת נחמו, שהנחמה והניצחון ממתינים לנו בסופו של דבר. אולי הידיעה הזאת, ההבנה הזאת, שהקב"ה הבטיח שנוסף להתקיים ונצליח, היא הדבר שאפשר למשה להתגבר על האכזבה והתבוסה האישית שלו. משה רואה את העתיד ואת כל הדורות, ולכן הוא מכיר את נצח ישראל ואת הקשר הנצחי של עם ישראל לארץ-ישראל.
הוא גם יודע שהייעוד הסופי של בני ישראל קשור קשר בל יינתק לארץ-ישראל. לכן, גם בתוך הדמעות שהוא מזיל על תקוותיו שנכזבו, הוא אומר דברי עידוד וברכה איתנה לעמו האהוב. העובדה שהעם שאותו הוא משרת מקבל עדיפות על פני השאיפות והרצונות האישיים שלו מעידה על גדולתו של משה רבנו. הוא דוגמה למה שמנהיג יהודי דתי צריך להיות. אמנם לא קם לנו עוד משה, אך הדוגמה והמופת שהוא נותן מלמדים ומדריכים אותנו גם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
