ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ספר העיקרים אומר כי ישנם שלושה דברים המעכבים את התשובה: הראשון - אי הכרת החטא - אדם לא מודע שעבר עבירה. לדוגמא: הוא מדבר בלשון שפוגעת בחברו וחברו נפגע והוא לא מרגיש בזה, או פוגע בממונו של חברו והוא לא חושב שהוא פוגע. במצב כזה איך ישוב בתשובה? על מנת להינצל מהמצבים אלו יש להתנהל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". יש לבחון כל מעשה וכל דיבור וכל מחשבה שאתה חושב אומר או עושה לחברך - האם הייתי רוצה שכך גם ינהגו כלפי?! לפי זה יש לבחון את סגנון הדיבור גם כלפי גדולים ממך, גם כלפי שווים אליך וגם כלפי קטנים ממך. וגם את המחשבות צריך לבחון, האם המחשבות שאתה חושב על אחרים הם ראויים, אולי יש כאלה שאתה דן אותם לכף חובה. האם היית רוצה שגם את את התנהגותך ידונו לכף חובה?
אם האדם עשה את חשבון הנפש, ומצא שהוא נכשל בעבירה שבין אדם לחברו, בזה הוא התגבר על המניעה הראשונה.
כעת עליו להתגבר על המניעה השנייה המעכבת את התשובה, שהיא מגוון התירוצים שהוא עלול לתרץ לעצמו מדוע הוא נכשל. הוא עלול לתלות את האשמה באחרים, או בסיבות אובייקטיביות ולסלק מעליו את האשמה. כדי להתגבר על מניעה זו עליו לקבל אחריות על מעשיו ולא לחפש תירוצים - יש לו בחירה חופשית והוא אחראי על מעשיו.
הדבר האחרון העלול למנוע את התשובה השלמה הוא אם אין תשובתו לשם שמים. הוא מבין שחטא, הוא מבין שהוא אחראי על מעשיו, אך הוא שב מפני שזה יעזור לו לשקם את שמו הטוב, או הוא שב כדי להחזיר את האמון אליו, וזה אף יעזור לעסקיו הכלכליים... תשובה זו אינה לשם שמים ואינה מתקבלת. אך אם הוא ישוב לשם שמיים וירצה את חברו - תשובתו מתקבלת.
עד כאן במצוות שבין אדם לחברו.
אבל הרבה הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור. גם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. רכוש הציבור אינו הפקר ולפגוע ברשות הרבים זו פגיעה בציבור. אם אדם, למשל, מרחיב את גבולו לתוך שטח ציבורי, או אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו? וגם אם הוא מדבר דיבורים רעים על הציבור, מבקר את הציבור, מקטרג עליו ללא שבחן את המציאות וברר שאכן הביקורת שלו נכונה וצודקת, כיצד יתקן זאת? ילך מאחד לאחד ויבקש סליחה?! כך יש לזכור שגם מחשבות ביקורתיות על הצבור, אפילו בלי דיבורים, גם הן עבירות, וכיוון שקשה מאד מאד לתקן את העבירות האלה, צריך להיזהר כפל כפליים שלא להיכשל בהן.
יתר על כן רשות הרבים, הרחוב, בית הכנסת, גני משחקים וכדומה הם פני הציבור, ואם הם נראים מטופחים, נקיים ומסודרים זה כבוד הציבור, ואם הציבור הוא שומר תורה ומצוות זה גם כבוד שמים ואם ח"ו להפך...
על כן יש לשים דגש מיוחד בזהירות במצוות שבין היחיד לציבור, וכך נתכונן לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
