ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ספר העיקרים אומר כי ישנם שלושה דברים המעכבים את התשובה: הראשון - אי הכרת החטא - אדם לא מודע שעבר עבירה. לדוגמא: הוא מדבר בלשון שפוגעת בחברו וחברו נפגע והוא לא מרגיש בזה, או פוגע בממונו של חברו והוא לא חושב שהוא פוגע. במצב כזה איך ישוב בתשובה? על מנת להינצל מהמצבים אלו יש להתנהל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". יש לבחון כל מעשה וכל דיבור וכל מחשבה שאתה חושב אומר או עושה לחברך - האם הייתי רוצה שכך גם ינהגו כלפי?! לפי זה יש לבחון את סגנון הדיבור גם כלפי גדולים ממך, גם כלפי שווים אליך וגם כלפי קטנים ממך. וגם את המחשבות צריך לבחון, האם המחשבות שאתה חושב על אחרים הם ראויים, אולי יש כאלה שאתה דן אותם לכף חובה. האם היית רוצה שגם את את התנהגותך ידונו לכף חובה?
אם האדם עשה את חשבון הנפש, ומצא שהוא נכשל בעבירה שבין אדם לחברו, בזה הוא התגבר על המניעה הראשונה.
כעת עליו להתגבר על המניעה השנייה המעכבת את התשובה, שהיא מגוון התירוצים שהוא עלול לתרץ לעצמו מדוע הוא נכשל. הוא עלול לתלות את האשמה באחרים, או בסיבות אובייקטיביות ולסלק מעליו את האשמה. כדי להתגבר על מניעה זו עליו לקבל אחריות על מעשיו ולא לחפש תירוצים - יש לו בחירה חופשית והוא אחראי על מעשיו.
הדבר האחרון העלול למנוע את התשובה השלמה הוא אם אין תשובתו לשם שמים. הוא מבין שחטא, הוא מבין שהוא אחראי על מעשיו, אך הוא שב מפני שזה יעזור לו לשקם את שמו הטוב, או הוא שב כדי להחזיר את האמון אליו, וזה אף יעזור לעסקיו הכלכליים... תשובה זו אינה לשם שמים ואינה מתקבלת. אך אם הוא ישוב לשם שמיים וירצה את חברו - תשובתו מתקבלת.
עד כאן במצוות שבין אדם לחברו.
אבל הרבה הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור. גם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. רכוש הציבור אינו הפקר ולפגוע ברשות הרבים זו פגיעה בציבור. אם אדם, למשל, מרחיב את גבולו לתוך שטח ציבורי, או אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו? וגם אם הוא מדבר דיבורים רעים על הציבור, מבקר את הציבור, מקטרג עליו ללא שבחן את המציאות וברר שאכן הביקורת שלו נכונה וצודקת, כיצד יתקן זאת? ילך מאחד לאחד ויבקש סליחה?! כך יש לזכור שגם מחשבות ביקורתיות על הצבור, אפילו בלי דיבורים, גם הן עבירות, וכיוון שקשה מאד מאד לתקן את העבירות האלה, צריך להיזהר כפל כפליים שלא להיכשל בהן.
יתר על כן רשות הרבים, הרחוב, בית הכנסת, גני משחקים וכדומה הם פני הציבור, ואם הם נראים מטופחים, נקיים ומסודרים זה כבוד הציבור, ואם הציבור הוא שומר תורה ומצוות זה גם כבוד שמים ואם ח"ו להפך...
על כן יש לשים דגש מיוחד בזהירות במצוות שבין היחיד לציבור, וכך נתכונן לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















