ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר
שאלה:
בת דודתי שעדיין אינה שו"מ ביקשה לשאול ממני מערכת סטריאו עבור מסיבת יום ההולדת של בתה כמובן שמיד נעניתי לה בחיוב, לאחר זמן שמתי לב שהמסיבה אמורה להתקיים היום עש"ק בשעה חמש בערב שזה מעט אחר שקיעת החמה דהיינו לאחר כניסת השבת רח"ל ונפשי בשאלתי האם עלי להודיע לה שמכיון שהמסיבה בשבת איני יכולה להשאיל לה את המערכת - זה עלול לפגוע בה ומדובר בבת דודה ששומרת כשרות ומאוד תומכת ומעודדת אותי בחזרתי בתשובה או שמא מותר לי להשאיל לה, מה לעשות???
תשובה:
תנן בשביעית פרק ה משנה ו אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית [למי שהוא חשוד לעבוד את האדמה בשביעית] מחרשה וכל כליה העול והמזרה והדקר, אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה, זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור, לאיסור ולהיתר מותר.
בחזון איש שביעית סימן יב אות ט כתב על משנה זו, ונראה דהא דהקילו חכמים בספק אע"ג דספק מכשול ודאי אסור ליתן לפני עור והיה ראוי להחמיר בספיקות, משום דאם באנו להחמיר בספיקות נמי נעשה מכשול שנמנע חסד ודרכי חיים ושלום מעצמנו ומהם והן רק ע"ה וחייבין אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכש"כ שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם, ועוברין אל לא תשנא ועוד כמה לאוין שאין איסורן קל מאיסור זה שאנו באין להציל אותם ממנו... והלכך שקלו חז"ל בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה כתב בענין כיבוד באכילה ושתיה למי שיודע שלא יברך. בהא דצריך כל אדם לשום דרכיו ולכוין מעשיו לשם שמים, חושבני, במי שבא אליו אורח חשוב, אשר איננו שומר תורה ומצוה, אבל עדיין יש לו אהבה לבני תורה, וגם תומך במוסדות תורה וכדומה, ואם הבעה"ב לא יתנהג אתו בנימוס המקובל לכבד אותו במידי דמיכל ומשתי, בגלל זה שמצד הדין אסור ליתן לאכול אלא למי שיודע שנוטל ידיו ומברך (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קס"ט סעי' ב'), וכמו כן אם אפילו בצורה מכובדת יבקש ממנו ליטול ידים ולברך, יראה הדבר כפגיעה ועלבון בכבודו, וזה גם ירגיז אותו מאוד, ויתכן שבגלל הדבר הזה יתרחק חו"ש יותר מהתורה, וגם יבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה, דבכה"ג חושבני, שנכון באמת לכבד אותו באכילה ושתי', ולא לחשוש כלל לאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, משום דאף שאין אומרים לו לאדם לעשות איסורא זוטא כדי להציל אחרים מאיסורא רבה, ואסור ודאי להפריש תרו"מ בשבת כדי להציל בכך אחרים מאיסור חמור של טבל, מ"מ בנידון זה, הואיל וכל האיסור של הנותן לו לאכול הוא רק עבירה של נתינת מכשול, וכיון שאם לא יתן לו לאכול הרי יכשל האורח באיסור יותר גדול, נמצא דליכא כלל שום עבירה, כיון דליכא הכא שום נתינת מכשול, אלא אדרבה יש כאן הצלה ממכשול גדול מאוד ע"י זה שהחליף אותו בקום ועשה במכשול יותר קטן... ה"ז דומה למי שקוטע אצבע מרגלו של חברו בכדי להציל אותו בכך מקטיעת כל היד שלו, דפשוט הוא דאינו קרוי מזיק אלא מתקן, ומצוה הוא דקעביד ולא עבירה, כך גם כאן אינו חשוב כמכשיל אלא אדרבה במעשהו זה הוא מציל אותו מעון חמור של שנאת תורה ולומדי', ולכן נראה דלפי הצורך שפיר רשאי לכבד אותו במאכל ומשתה, וצריך לעשות כן אע"פ שזה בקום ועשה, וכעי"ז פירשו קרא דאל תוכח לץ פן ישנאך, דכיון שזה ללא הועיל הרי אתה מכשילו בלאו של לא תשנא את אחיך, ואעפ"כ הדבר צריך הכרע.
ונלענ"ד דהחזו"א והגרש"ז אויערבאך זצ"ל נחלקו בפירוש המשנה בשביעית שם דלדעת הגרש"ז הא דאסרה המשנה למכור כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה לחשוד על השביעית איירי בכהאי גוונא שלא יכשל בשנאה ואיסורים גדולים אבל אה"נ אם זה עלול לגרום לשנאה וכו' יהיה מותר למכור לו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה בשביעית כדי להצילו מאיסורים חמורים יותר, משא"כ לדעת החזו"א המשנה אוסרת למכור כלי שמלאכתו לעבירה לחשוד על השביעית אף אם יכשל החשוד באיסורים חמורים יותר כמו לא תשנא משום דחז"ל שקלו בפלס האיך להתנהג עמהם והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה.
והנה בנוגע לשאלה ששאלת, איסור דאורייתא של "לפני עור לא תיתן מכשול" אין כאן דהא לא איירי בתרי עברי דנהרא [עבודה זרה ו: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול... הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא] כיון שתמיד תוכל לשאול מערכת ממקום אחר אולם לכאורה עדיין יש כאן איסור דרבנן של מסייע בידי עוברי עבירה [תוס' בשבת ג. ד"ה בבא דרישא - דאף היכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור] ומנגד יש כאן חשש גדול שאם תסרבי להשאיל לה את המערכת לאחר שכבר הבעת את הסכמתך זה עלול לפגוע בה ולהרחיקה מרצון להתקרב לחיי תורה ומצוות, וגם תבוא לידי שנאת התורה ושומריה.
ולכן עצתי היא שתבקשי ממנה שתפעיל את המערכת מספר דקות לפני השעה חמש שזה קודם כניסת השבת כיון שאסור לך לגרום חילול שבת במכשיר שלך והרי בסיום השמעת הדיסק הוא מפסיק את פעולתו באופן אוטומטי ואם כן אין צורך שתחלל שבת בשימושה במערכת ע"י הדלקה או כיבוי, ואז גם אם היא תחלל שבת אין זה נזקף לחובתך משום שנתת לה אפשרות להשתמש בהיתר, וזה יהיה מותר אף לדעת החזו"א כיון שכאן לא איירי בלפני עור אלא במסייע ועוד דזה ספק אם תעבור איסור משום שיש לה אפשרות להשתמש בהיתר והרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באגרות משה או"ח חלק א סימן צט מבאר את האיסור שיש בהזמנת אנשים שיבואו להתפלל בביהכ"נ בשבת כשיודעים שיבואו במכוניות וז"ל, נשאלתי מהרב ר' נפתלי קארלבאך מדעטראיט אם יש איסור לפני עור להזמין אנשים שיבואו להתפלל בשבת לביהכ"נ כשיודע שיחללו השבת בנסיעה במאשינעס, והשבתי דלהזמין את הרחוקים באופן שאי אפשר שיבואו בלא חלול שבת ודאי אסור, והוא עוד גרוע מאיסור לפנ"ע שהרי הוא עוד באיסור מסית, ואף שאיסור מסית לחיוב סקילה הוא רק מסית לעבוד עכו"ם, מ"מ לענין האיסור ועונש כלפי שמיא בכל החומר שאין טוענין למסית יש בכל האיסורים כמפורש בסנהדרין דף כ"ט שיליף ר"ש בר נחמן א"ר יונתן מנין שאין טוענין למסית מנחש הקדמוני אף שלא היה חטא ע"ז אלא האיסור אכילה מעץ הדעת, חזינן שאיסור מסית יש לכל עבירה, אך שאין עונשין בידי אדם רק על מסית לע"ז, אבל בדיני שמים יענש, ולא ילמדו עליו סנגוריא.
ואיסור לפנ"ע יש אף באינם רחוקים כ"כ כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס אבל איסור מסית ליכא באינם רחוקים, ואם אינה בלשון הזמנה אלא סתם הודעה שעושים מנין ונותנים פרסים להבאים להתפלל שהכוונה בעצם הוא רק לקרובים אבל ידוע שיבואו גם רחוקים במאשינעס מסתבר שאין בזה דין מסית ובדין לפנ"ע יש להסתפק, וצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר. עכ"ל.
ונלענ"ד דבנד"ד גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל יודה דמותר להשאיל את המערכת, משום שהשאלת המערכת לא היתה מיוזמתך אלא שאת נענית לבקשתה, ואת מבקשת ממנה להפעיל את המערכת קודם כניסת השבת כדי שלא לחלל את השבת והרי זה דומה למה שכתב בסוף דבריו שצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר, ע"כ, שאז מותר להזמין אנשים לבוא לביהכ"נ בשבת וגם אם יבואו אנשים ע"י חילול שבת אין המזמינים עוברים כל איסור.
אולם יש לעיין אם יש איסור בהאזנה למוסיקה בשבת כשהמערכת הופעלה מע"ש מטעם השמעת קול, דהערוך השלחן או"ח סימן שלח סעיף ה מביא את פסק השו"ע סימן שלח סעיף ג דמותר להעמיד מע"ש כלי המקשקש לשעות שקורין זייגע"ר [שעון] שמערכים ומכינים אותו מבעוד יום ע"י משקולת שיקשקש בכל שעה כל יום השבת דאין זה קול כלי שיר דאין הכוונה משום הנעימות אלא כדי לידע ולשמוע איזה שעה כעת וכו' וכתב דמשמע מזה דלהעמיד כלי שיר מע"ש שישיר מעצמו בשבת ג"כ אסור והכי מסתברא דכיון דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר א"כ מה לי אם מנגן על ידו או מעצמו סוף סוף יש חשש כשיראה שאינו מנגן יפה יתקננו, ע"כ.
ולפי"ז לכאורה היה מקום לאסור את השאלת המערכת דהרי את מכשילה אותה באיסור דרבנן של השמעת קול בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר [שו"ע סימן שלט סעיף ג].
אלא שבשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן טז פרק ג אות ה כתב שידי"נ הרב הגאון המצוין מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך (שליט"א) [זצ"ל] בעהמ"ח מאורי אש ומעדני ארץ העיר לו על כמה מגדולי האחרונים שיש מקום לדייק מדבריהם דלא סברי כהערוך השלחן הנ"ל, ובעיקר לדברי שו"ת מהרש"ם ח"ג בהשמטות לח"א סימן מ"ד שכותב שנשאל ע"ד כלי הפאניגרף [פטיפון] שסוגרים שלא ינגן ואם מגביהים מקום המונע מתחיל לנגן מעצמו, אם מותר להסיר המונע בשבת ודן שם בתשובתו אי מיקרי הוי' מה שמסיר רק המונע, עיי"ש, אבל אינו עולה על דעת המהרש"ם כלל לאסור עצם השמעת הנגינה ע"י הפאניגרף בשבת [כהערוך השלחן] משום שמא יתקן כלי שיר, ומשמע שפשיטא להמהרש"ם שבכה"ג שמנגן מאליו לא היה בכלל הגזירה, ועיין עוד בספר מחזה אברהם להגאב"ד מבראדי ז"ל סימן מ"ב ד"ה והנה נ"ד עיי"ש.
ואפילו לדעת הערוך השלחן שיש כאן איסור השמעת קול בשבת יש להקל אליבא דהגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאין זה נחשב שמכשילין אותה באיסור דרבנן זה אלא אדרבה מצילין אותה מאיסורים חמורים יותר של שנאת שומרי תורה וכו'.
ובאמת בעצם הדין של השמעת מוסיקה בשבת ע"י הפעלת המכשיר מערב שבת, ודאי שאין ראוי לעשות כן משום זילותא דשבת ועובדא דחול כמו שכתב הציץ אליעזר שם פרק יא, אולם אין זה נחשב לאיסור גמור שיהא עובר הגורם לזה בלפני עור או מסייע בידי עוברי עבירה דבציץ אליעזר שם כתב דבמקום הכרח או צורך גדול או במקום פסידא מקילין בזה, ובלאו הכי אפילו באיסור גמור לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין זה מכשיל אלא מציל כמו שכתבנו לעיל.
לסיכום מותר לך להשאיל את המערכת אם תבקשי ממנה להפעיל אותה קודם כניסת השבת, וה' יערה עליה רוח טהרה ממרום ותזכה לשוב בתשובה שלימה במהרה ותחזה בזיו נועם השבת.
נתינת תבלינים לשכנה שעדיין אינה שו"מ בליל שבת
שאלה:
שכנתי שעדיין אינה שו"מ מבקשת ממני תבלינים בליל שבת קודש ואני חוששת שמא היא משתמשת בהם לצורך בישול האם עלי להמנע מלהיענות לבקשתה ???
תשובה:
נראה שיש לחלק בין סוגי התבלינים, תבלינים שמיועדים לבישול בלבד כדוגמת אבקת מרק וכדומה יש להימנע מלתת לה דהרי זה כמו שראינו לעיל במשנה שביעית פרק ה משנה ו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה דאסור לאומן למכרו לחשוד על השביעית וראוי להתחמק בדרכי שלום, אבל תבלינים שמשמשים גם לתיבול מאכלים ולא רק לבישול כגון מלח, פלפל שחור וכדומה ניתן לתת לשכנה ואין לחשוש שמא היא תשתמש בזה לצורך בישול דהרי זה דומה לכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית וכדביאר החזו"א שביעית סימן יב אות ט על המשנה הנ"ל דחז"ל שקלו בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
גאולת מצרים מאז ועד היום
למה לשמור על הקדושה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
