ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
למעשה, פרשיות השבוע הזה מסכמות את התפניות והתהפוכות בהיסטוריה היהודית. כל אומה אחרת שהיתה מתמודדת עם אירועי חורבן כמו אלה שפקדו את העם היהודי לאורך הדורות לא היתה מצליחה לשרוד, ועל אחת כמה וכמה להשתמר ולפרוח. אך הברית הנצחית של הקב"ה עם העם היהודי קיימה אותנו עד עצם היום הזה.
הברית הזאת קיימת ומחייבת גם כשחלקים בעם היהודי מתכחשים לה או אינם ערים כלל לקיומה. בן גוריון, שהיה ידוע כספקן ואגנוסטיקן, אמר פעם שניסים הם מצב נורמלי בקיומו של העם היהודי. אין ספק שהרעיון הזה הוא הבסיס לדברי משה בפרקים אחרונים אלה של התורה, ההבנה שהברית העתיקה הזאת עדיין קיימת ותקפה, שהיא התגברה על כל הסערות ושרדה את כל הניסיונות למחוק אותה או להכריז שאיננה רלוונטית עוד. משה אומר לבני ישראל מראש שהשירה הזאת, דברי הברית האלה, תמיד יזכרו לבני ישראל את שליחותם ואת תפקידם בעולם הזה.
זה חלק מהקסם שמאפשר לתורה לקרוא לעצמה "שירה". זאת המנגינה של הקדושה שמהדהדת בלב ובנשמה, אפילו אצל אלה ששכחו כבר את המילים, את המילים הקדושות, של השיר עצמו. המנגינות לא נשכחות ונמחקות מהתת-מודע שלנו בקלות. הן יוצרות זיכרון אסוציאטיבי שלא מרפה מאתנו בקלות. לכל אדם יש שיר אהוב, לכל ארץ יש המנון לאומי. המנגינות נשארות גם כשהמילים כבר לא נשמעות או נהגות בברור. משום כך התורה איננה רק מילים קדושות אלא גם מנגינה שלא מרפה, המנגינה של הקיום היהודי ושל הברית עם הקב"ה בכל הדורות.
לחן הוא אחד מעזרי הזיכרון הטובים ביותר. בסליחות אנחנו מדברים על האזנה למנגינות ולתפילות. נדמה שתפילה בלי מנגינה שנשארת בלב לא משיגה את המטרה. מסיבה זו היתה התפילה היהודית לכל אורך ההיסטוריה שלנו מלאה מנגינות יפות. חלק מהמנגינות נחשבות קדושות וכבר אסור לשנות אותן או לאלתר בהן. קריאת התורה עצמה בבית הכנסת נעשית במנגינה ובטעמים מיוחדים. למעשה, יש פירושים לתורה שנעזרים בטעמי המקרא בחיפוש אחר משמעות וכיוון בדברי התורה עצמה. בדרך זו, הברית שהתורה עצמה הלחינה, כביכול, במנגינותיה הקדושות עולה שוב ושוב, מרעננת את הזיכרון ומחזקת את הנשמה בכל פעם שאנחנו נתקלים בסכנות ובקשיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















