ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
י"ח בתמוז ה'תשנ"ג
אסור להיות פחדן. אוי לו למי שהוא פחדן, שכן הפחד המופרז הוא הדבר הרע ביותר שיכול להיות. אין דבר רע ואכזרי בעולם הדומה לו. הפחד מגדיל את הרעות יותר באין ערוך ממה שהן באמת; הוא מאפיל על כל הטובות, והוא יכול להתפשט בכל מיני תחומים. יש אנשים שמצב בריאותם מדאיג אותם, כל כאב מפחיד אותם, והם חוששים, - מי יודע ממה בא הכאב. הם כל-כך מפחדים, שאינם מעיזים להיבדק אצל רופא, שמא יתברר להם דבר מה שאינו כשורה. ולעומתם ישנם אנשים, שכל הזמן רצים לרופאים, בעבור כל הרגשה דמיונית, ולא מציאותית.
ויש שהפחד מתפתח באפיק אחר. יש הורים דאגתנים, הדואגים לילדיהם. הם מלאי פחד שמא יקרה להם משהו, הם רצים לחדר הילדים לעיתים קרובות, לראות אם הכל בסדר, אם לא קרה איזה דבר, גם בלילה הם לא שקטים, הם מתעוררים בדאגה, והולכים לראות אם הכל כשורה. ואם הילדים יוצאים לטיול, באותם ימים, חייהם אינם חיים. אם הילדים הולכים לבריכה, אין להם מנוחה, ונמצאו כל ימיהם בדאגה ובפחד.
יש גם מי שמפחד מהחברה מחשש שמעמדו החברתי ייפגע או יתערער. ויש שמפחדים ממשבר בתחום הכלכלי.
הצד המשותף לכל הפחדים הללו, שהם נוטלים את שמחת החיים, ומערערים את שלוות הנפש. כל בעיה נראית גדולה פי כמה ממה שהיא באמת.
הפחד מונע את השמחה בדברים הטובים, כי אדם פוחד שמא הטובה לא תחזיק מעמד, פוחד שמא הטובה רק נראית כטובה אבל באמת היא רעה. אוי לו לפחדן, חייו אינם חיים. הפחד המופרז הוא חולשה נפשית חולנית, שצריך להבריא ממנה. הוא מרתיע את האדם מלעשות דברים להצלחתו, מחשש שמא לא יועיל, אלא יזיק. הפחד מדכא את הרצון לפעול, וממילא, חוסר המעש עצמו, גורם לאדם, שיפול בכל רע. ואז, מצדיק הפחדן את עצמו, ואומר - הנה, הוכח שצדקתי בדאגותי, והנה, בא לי אשר יגורתי ממנו. ואין הוא מבין, שהפחד וחוסר המעש, הם שהביאו את הנפילה, ואת הצרה.
איך אפשר להרפא ממחלה רעה זו? מה יעשה אדם כדי שלא יפחד יתר על המדה? התיקון האמיתי למחלה זו הוא חיזוק האמונה; אמונה שיש מנהיג לעולם, שהעולם אינו הפקר. אמונה בד' אלקי עולם ואדם. ולא די בזה, אלא בחיזוק ההכרה ש"טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ; ט), וכל מה שקורה לאדם הוא מאיתו יתברך, והכל לטובה, "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס:). יש על מי להשען: על אבינו שבשמים. לא יתכן שיקרה לאדם משהו במקרה, שלא במכוון. הכל מכוון, והכל לטובה. מי שאמונתו חזקה, לא יתכן שיהיה פחדן. האמונה והביטחון הם הרפואה היסודית למחלת הפחד המופרז. הפחד המופרז הוא תכונה של החוטא, "פחדו בציון חטאים" (ישעיה יג ; יד), אבל המאמין, מלא ביטחון, ו"לא ירא משמעה רעה, נכון לבו בטֻח בד'" (תהלים קיב ; ז), "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" (ישעיה יב ; ב).
חלק ב
י"ט בתמוז ה'תשנ"ג
ואם תאמר, מהו הקשר בין האמונה ובין מניעת הפחד? עובדה היא שקורים בעולם גם דברים שאינם טובים, ומניין הביטחון לאדם שלו זה לא יקרה? מהי ההצדקה לשאננות? וכי לאנשים מאמינים לא באות צרות ורעות? איך על-ידי האמונה מסתלק הפחד?!
התשובה לכך היא, כי אכן, האמונה והביטחון משנים את כל המבט על המציאות. האדם המאמין, יודע שהכל נמצא בשליטה אלקית, והכל מכוון לטובה. "טוב ד' לכל" (תהלים קמה ; ט). אדם יודע ש"שֹמר פתאים ד'" (תהלים קטז ; ו), ו"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא ; ד). מי שיודע זאת, סרה ממנו תחושת הפחד. הפחד בא מתחושה של בדידות, מהרגשה שאין לאדם מי שיגן עליו. אדם הנמצא לבדו בבית מתעורר בו פחד, אדם המהלך יחידי בלילה, יכול להתעורר בו פחד, כי הוא לבדו. אבל כאשר הוא בוטח בד' השומר עליו, אין עוד פחד בליבו.
ואם שׁוב תאמר - אבל עובדה היא שקורים דברים רעים, ומהיכן הביטחון לאדם כי לו זה לא יקרה? מתוך מבט של אמונה וביטחון, מסתכל האדם על המציאות במבט חיובי. רובה של המציאות טוב. הרע בעולם, הוא חריג ובלתי-שכיח. דוקא מפני שהוא חריג ובלתי-שכיח, מדברים עליו ועוסקים בו; כי בגלל היותו יוצא דופן, הוא מתבלט. אבל הטוב הוא טבעי, ואין מרגישים בטוב כל-כך. אם כן, כיון שהרעות הן מעטות והטובות מרובות, והסבירות שיהיה רע נמוכה היא, ממילא אין הצדקה לדאגות ולפחדים תמידיים. זאת ועוד, גם אם חס-ושלום קורה דבר רע, בעצם, אין הוא רע באמת, אלא רק למראית העין, אבל באמת "גם זו לטובה", ולטב עביד.
אם כן, נכון לאמר שהמאמין והבוטח בד' לא מפחד. אמנם, לא אמרנו שאין צורך להזהר מסכנות, לא אמרנו שמותר לעשות דברים מסוכנים, ולבטוח בד' שהכל יהיה טוב. התורה מצוה את האדם להזהר מהסכנה (דברים ד ; טו): "ונשמרתם מאד לנפשֹתכם". להזהר צריך, אבל לפחד לא צריך, ואסור. יש להמנע מלהכנס למצבים מסוכנים. אבל, רק במקום שהסכנה מצויה, אבל במקום שאין הסכנה מצויה ושכיחה, לא צריך לפחד מפני הבלתי-מצוי.
ואל תאמר כי מי שאינו מפחד אינו זהיר. אין הדבר כן, בכל דבר צריך לשמור על המינון הנכון, וכל הפרזה לכל צד, מזיקה. ובענין הפחד, המינון צריך להיות במידה מצומצמת. מיעוטו יפה, ורובו קשה. פחד במקום שהסכנה מצויה, פחד שגורם לעירנות ולזהירות, במקום שהזהירות דרושה, הוא חיובי ורצוי. אבל לפחד תמיד, גם במקום שאין סבירות לסכנות, זו רעה חולה, וכאמור, הפחד המופרז הוא הדבר הרע ביותר. "והבוטח בד' חסד יסובבנו" (תהלים לב ; י).
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
