ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הכתוב מתאר את המלכתו של אדניהו בדרך זו:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:.. וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ" (מלכים א א' ה,ט).
גם נתן בבואו לפני דוד המלך מדגיש את הדברים כך:
"כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ". (שם, שם כה).
דוד, שמקיים את הבטחתו לבת שבע, שולח את בניהו בן יהוידע, נתן וצדוק הכהן למשח את שלמה. וז"ל:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן: וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שם, שם לג-לד).
אין כל אזכור לזביחה בטקס זה. גם בתאור הביצוע אין לכך זכר:
"וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם" (שם, שם כט-ל).
המפרשים ראשונים ואחרונים לא ביארו הבדל זה. במבט ראשון ניתן להסביר את הזביחה כפעולת שחיטה המתרת את הבשר באכילה. "סעודת מצווה" בשרית הייתה חלק מטקס ההמלכה של אדניהו. הסבר זה קשה מאוד כיוון שזביחה במקרא משמשת תמיד (למעט יוצא דופן אחד) לתאור הקרבת קרבנות ולא לשחיטת חולין. עוד קשה, לשם מה לכתוב זאת ולציין זאת פעמיים וכי נחשדו תומכי אדניהו שלא שמרו על הלכות כשרות?
לכן נראה להסביר את ההסבר הבא. דוד בהכריזו על ירושלים כמקום המקדש, הכריז גם שמבחינה הלכתית עם בניית המקדש תאסר עבודת הבמות עולמית. אף על פי שהתוקף ההלכתי לאיסור זה תלוי בבנין המקדש בפועל, דוד הפסיק את ההקרבה הציבורית בבמות עם קניית גורן ארונה היבוסי והקמת המזבח על ההר. זו פשר ההכרזה:
"וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יְקֹוָק הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כ"ב א).
הכרזה זו עוררה מורת רוח ותרעומת גדולה שנוצלה בידי אבשלום כדי להמריד את העם כנגד דוד. העם לא היה מוכן לותר על ה"זכות" לעבוד את הקב"ה בכל מקום ולחוש ליד ביתו של כל אחד ואחד "קרבת אלקים לי טוב". אכן במציאות, לא נשמרה ההלכה של איסור הקרבה בבמות לאחר בנין בית המקדש בירושלים. הכתוב חוזר על כך כמה פעמים. גם בימי מלכי בית דוד הצדיקים:
"אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (מלכים א כ"ב מד ועוד).
אדניהו שחיפש תמיכה עממית רחבה וגם זכה לה, ניסה "לרכב" גם על "הגל" של התמיכה בהקרבה בבמות. לכן בטקס המלכתו מקריבים קרבנות שלא במקום המקדש כדי לשדר את המסר "אצלי, אפשר יהיה להמשיך בהקרבה בכל מקום". כמובן שדוד, שהתנגד לכך, איננו כולל בטקס המלכת שלמה כל פעולה של זביחת זבחים.
המעניין הוא שגם שלמה לאחר המלכתו חשש כנראה מתגובת העם לניסיון להפסיק את ההקרבה בבמות ולכן אף הוא השתלב במגמה זו כנגד ההלכה שקבע אביו. וז"ל הכתוב:
"וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת יְקֹוָק לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו רַק בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר" (שם, ג' ג).
הבה נתפלל כי נזכה לחידוש מלכות בית דוד, בדרכו של דוד בדרך הצדקה והמשפט.
להרחבה ולעיון נוסף:
חמדת ימים ראה תשס"ג, חמדת ימים ראה תשס"ה, חמדת ימים ראה תשס"ז, חמדת ימים חיי שרה תשס"ז, חמדת ימים ויגש תשס"ח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
