ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במסכת פסחים (שם) מובאת סוגיה שלמה שעוסקת בלשון נקייה. ושם אומרת הגמרא, שלא רק התורה הקפידה בלשונה אשר יצאה מפי הגבורה, אלא גם חכמים מצווים להקפיד על לשונם, שנאמר (איוב טו ; ה): "ותבחר לשון ערומים". ולא רק בדברי תורה יש להיזהר בלשון נקייה, אלא אף בשיחה בעלמא, בשיחת חולין, ועל זה יש פסוק נוסף (איוב לג ; ג): "ודעת שפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ", כלומר לשון מבוררת ונקייה. ושם מסופר על שני תלמידים שהיו יושבים לפני הלל, אחד מהם הוא רבי יוחנן בן זכאי, ויש אומרים לפני רבי, ואחד מהם רבי יוחנן. אחד דיבר בלשון נקייה והאחר לא. "חד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה? וחד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה? אמר: מובטח אני בזה [- שאמר בלשון נקיה], שמורה הוראה בישראל. ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל". ועוד מסופר שם על שלושה כהנים שדיברו ביניהם על מה שקיבלו מלחם-הפנים. אחד אמר: "הגיעני כפול". ואחד אמר: "הגיעני כזית", ואחד אמר: "הגיעני כזנב הלטאה". בדקו אחרי זה שאמר בלשון מגונה על לחם-הפנים "הגעני כזנב הלטאה", ומצאו שהוא פסול לכהונה, שהוא חלל. הלשון מראה מי הוא האדם.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, היה בורר את לשונו ומדבר בלשון נקייה באופן מיוחד. על אדם שהיה מקולקל מדי במידות, אמר: אין להתבטא עליו בלשון שלילית, אלא לומר שהוא צריך תיקון במידות. על חולה לא היה אומר - 'פלוני חולה מסוכן', אלא 'פלוני זקוק לרפואה גדולה'. כאשר אחותו שכבה על ערש דווי בשעותיה האחרונות, והוא ידע את המצב, הוא שאל - 'האם יש לה עוד קשר עם החיים'. כאשר אמר לו תלמיד, 'כשהרב יורד במדרגות שם למטה מישהו מחכה לרב', אמר הרב 'אני לא יורד במדרגות אני הולך במדרגות', וכדומה. תמיד בחר את לשונו, לשונו היתה מבוררת, כנאמר: "ותבחר לשון ערומים" וכן: "ודעת שפתי ברור מללו". כל זה מכיון שברית כרותה לשפתיים (מועד-קטן יח.). לדיבור שאדם מוציא מפיו יש כח, יש לו השפעה. הדיבור קובע את המציאות, וצריך להימנע מלדבר דברים שליליים ויש לדבר תמיד בלשון חיובית, בלשון נקייה, שהיא מוסיפה טהרה וקדושה. "אמרות ד' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזֻקק שבעתים" (תהלים יב ; ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
