ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ [כח, יא].
"תפלת ערבית רשות בפני עצמה היא. ההשגה הכללית כמו שהיא בתוכיות רוח האדם היא מלאה בכל תכניה, אינה צריכה להיות חושבת שיהיו לה סתירות מצד מה שממעל לה ומצד מה שמתחתיתה. כי האדם בהיותו יודע, שאי אפשר שה'אני' הפנימי לא יהיה ספוג מהכול העליון וממקור הכול, הרי הוא מתעלה מרוחו פנימה, ויודע איך להוקיר את כל ההתרחבות הרוחנית שבפנימיות אור הווייתו, הוא ידע אז איך להתרחב ולהתרומם, איך להגביר את אור הטוב עד כדי העליונות של הפיכת כל חושך לאור גדול, לאור ד' וטובו.
מה שהתפלה שהיא צריכה להיות כ"כ נובעת מקירות לב, עד שכל חיוב יוכל לעשות אותה קבע, זהו יסוד שיטת הסוברים שאין לתפילה עיקר מן התורה. על כן בזה תפלת ערבית היא החלק המובחר ביחש לתפילה, שגודלה הוא במה שהיא רשות, ותפילה נקייה מכל צד של קבע נקראת פגיעה, מדת יעקב "ויפגע במקום", שבית תפילה יקרא בית אלקיו לכל העמים ביום אשר יהפך לכל העמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ד'" [מרן הראי"ה, 'עולת ראיה' ח"א עמ' תט].
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סוּלָם מוּצָּב אַרְצָה [כח, יב].
"ואותו החזון הקדוש אשר חזה יעקב אבינו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ד' ניצב עליו, הולך ונפתר הולך ונפתר ומגיע - ועוד יותר יגיע בימים המקווים - לידי פתרון גלוי איך שהכול חורז ונחרז מהרמוניה אחת, וכל ההוויה כולה איננה אלא סולם אחד להגיע על ידה ומרבית שליבותיה למרום הגילוי של והנה ה' ניצב עליו, ועל ניניו ונכדיו של הבחיר שבאבות, הוטל התפקיד הקדוש הזה לפתור את החלום ולהביאו לידי גילוי גמור כי ד' האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ומי שחננו ד' דעה להיות חלק לו בין פותרי החלום של החזון הקדוש הזה, עליו לפאר שם ד' ולרומם בית מקדשו לגלות את הרז הנפלא של כבוד ד' המלא בכל הארץ, "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" אתה הראת לדעת כי ד' הוא אלוקים" [הגרי"מ חרל"פ, הסכמה לספר 'רוח הגן' לר' נחמן גדליהו ברודר זצ"ל]
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ז)
פרק ז':
בית אברהם בעיר ולוצלבק
סיפרנו בשבועות הקודמים על הקמת חסידות 'בית אברהם' בערי פולין, בה התחברו ונאספו חסידים רבים שהעריצו ודבקו באישיותו ובתורתו של מרן הראי"ה. השבוע נספר על סניף נוסף של 'בית אברהם', שהתקיים בעיר ולוצלבק שליד ורשה. המייסד היה דמות בולטת ומיוחדת בולוצלבק - הגאון ר' כתריאל פישל טְכוּרְשׁ זצ"ל. הרב טכורש היה מעריץ נלהב של מרן הראי"ה, ולאחר שעלה ארצה זכה להתקרב אליו ולהידבק בו.
את הערצתו הגדולה אל מרן הראי"ה הוא ינק כבר בבית אביו - הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, מגדולי תלמידי ה'שפת אמת', שהיה אף הוא חסיד נלהב של מרן הראי"ה והתייחס אליו כאל אדמו"ר. בעזרת ד' בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה.
הרז"א רבינר זצ"ל [בספרו 'אור מופלא מרן הרב קוק' עמ' קנו], מספר על הסניף בולוצלבק, ע"פ דברים שקיבל מפי הגרכ"פ טכורש. והנה תוכן הדברים:
אחד מבתי התפילה הגדולים בעיר, עמד ברחוב המרכזי שנקרא 'שלושה למאי', ושם נתקיימו שיעורים בגמרא וב'עין יעקב'. בשנת תרצ"א הוחלט לקרוא את בית התפילה הזה בשם 'בית אברהם' על שם מרן הראי"ה, ולהודיעו על כך. וכן פנו אליו בבקשה להשגת ספריו, כדי לעיין ולהגות בהם, ולקיים שיעורים והרצאות על תורתו ושיטתו ביהדות. חלק מספריו אמנם נתקבלו.
עם עלייתו של הרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל (בחודש טבת תרצ"ג), נמסרה לידו מטעם חברי בית המדרש הנ"ל מגילת קלף, בה הייתה כתובה אגרת ברכה לבבית של הערצה למרן הראי"ה [בשבועות הבאים נביא את צילומה].
יומיים אחרי שזכה לדרוך בכף רגלו על אדמת הקודש, בא הרב טכורש לבית הרב להקביל את פניו ולמסור לו את המגילה. הרב קיבל את הרב טכורש באהבה ובשמחה, הודה לו מאוד על האגרת, הביע משאלה לעמוד בקשר אמיץ עם הנהלת בית התפילה בית אברהם, ונתן הוראה למסור לידי הרב טכורש את ספריו על מנת לשלוח אותם לולוצלבק.
כשמסר את המגילה למרן הראי"ה, הוא עבר עליה, ואמר לו כך: "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר - לא אדמו"ר אנוכי... אולם אני שמח ששמי קשור עם בית מקדש מעט, שמרביצים בו תורה ויראה ויהי חלקי עמכם"!
אחר כך אחז את הרב טכורש בידו, הזמינו לחדר הספריה למטה בביתו, והראה לו כרכי "הלכה ברורה" על הש"ס, שהוא חיבר כמעט על כל המסכתות, באומרו לו בזו הלשון: "כל מה שכבודו רואה כאן - הספרים וכתבי היד שלי - זהו הגן עדן התחתון שלי...".
"אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה""
על רושם ביקורו אצל הראי"ה, מספר הרב טכורש זצ"ל במאמרו "שיחה עם הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א":
"מיד עם בואי לארץ ישראל ראיתי חובה לעצמי לבקר אצל הרב קוק שליט"א, האישיות הרוחנית הגדולה, ולבקש ממנו ראיון בנושאים אקטואליים שונים עבור עתוננו.
משנכנסת לחדר ההמתנה אתה חש מיד בכובד המשקל ובפעילות הענפה של הגאון הדגול הזה בכל שטחי החיים היהודיים. אתה פוגש שם טיפוסים שונים של אנשים המצפים לפגישה עמו: רבנים, חכמים, סופרים, פרופסורים, אנשי ציבור, ראשי ישיבות, עתונאים - וכולם משתוקקים להיכנס אל הרב, האחד וסוגיא קשה בידו, האחר ושאלה מסובכת בפיו, שלישי המחפש עצה לבעיות אקטואליות שונות, וכן הלאה.
הגאון מרשים מאוד בהופעת פניו העדינות, מבטו החודר, עומק מחשבתו הרצינית - מבליטים שלפנינו אישיות מיוחדת, אישיות המופיעה לעיתים נדירות, בתקופות מיוחדות.
נועם דיבורו ויחסו הלבבי אל כל אחד, מקרינים את ענוותנותו וחמימותו. הוא בעל מידות שאין למעלה הימנו ואוהב ישראל בלב, בנפש ובנשמה. מקרב כל אדם באהבה נאמנה, ועל כולם בולטת אהבתו ללא גבול לארץ ישראל, אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה.
במוסרי לו פרישת שלום נערצת מתנועת המזרחי ומצעירי המזרחי בולוצלבק, בדבר יסוד בית תפילה על שמו, השיב בהערה: "הלא אין אני רֶבִּי. רק רב", ולכן אין לבו שלם עם הקמת "שטילבאך" בפולין על שמו. הבהרתי לו כי עיקר כוונתנו בפעולה זו לשאוב ממנו תורה ויראה, ובעקבות הסבר זה הסכים - למרות ענוותו - שבית התפילה יקרא על שמו" ['בשדה הראי"ה' עמ' 558 - 560].
מכתב ההמלצה לרב טכורש זצ"ל
כאמור, ימים ספורים אחר עלייתו ארצה, ביקר הגרכ"פ טכורש את מרן הראי"ה. במהלך הביקור שוחחו השניים על עניינים שונים, ובין היתר ביקש הרב טכורש מהראי"ה שיכתוב עבורו מכתב המלצה להוראה ורבנות. הראי"ה נעתר לבקשתו, ונתן בידו את המכתב הבא, שקיבלנו את צילומו מארכיון 'בית הרב':
"ב"ה, ירושלים כ"ז טבת תרצ"ג.
הנני בזה להודיע לאחינו בני ישראל בארץ הקודש בערי הקודש והמושבות ת"ו את מעלת הרב החריף ובקי המצוין בתורה ויראה ומדות תרומיות מו"ה כתריאל פישל שליט"א, בנו של ידידי הרב הגאון הישיש המפורסם לשם ותהילה מו"ה סנדר טחורש שליט"א. והנה נוסף על השמועה אשר שמעתי מכבוד אביו ידיד נפשי הרה"ג מוהרס"ט הנ"ל שי' לטובה ולמעלה על הבן החכם הרב הנ"ל שי' ראיתי שבחיו בקילוסין מגדולי הרבנים הגאונים בענייני הוראה, ומחשובי השו"ב המובהקים בענייני שו"ב, וגם אנוכי תכנתי את רוחו היקר, וכשרונותיו המצויינים, ואשמח מאוד בכלי יקר זה שבא מקרוב לאה"ק. ותקוותי חזקה שיכירנו מקומו בהדרת כבוד וברכה תבוא לרגליו בע"ה. ולאות אמו"צ בעה"ח יום הנ"ל פעה"ק ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".
סיפר ר' יעקב אלחנן פלאי, ממייסדי 'בית אברהם' בלודז':
פעם התארח הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל בתל אביב והתאכסן במלון "אשל". רבים באו להקביל את פניו, ביניהם הייתי גם אני. נסובה השיחה על מרן הרב קוק זצ"ל, פניתי אליו בשאלה: "יגיד נא לנו רבנו, למה עלה בגורלו של מרן הרב קוק זצ"ל לסבול סבל רב, ולהיות נרדף ונעלב מחוגים ידועים?" - הרב חרל"פ נענה ואמר: לנשמת כל צדיק וצדיק היורדת בעולם מתלווה פסוק, ופסוקו של הרב קוק היה: "קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי" [תהילים סט].
['אור מופלא - מרן הרב קוק' עמ' קלט].
באדיבות המרכז התיעודי של בית הרב
ישיבת "אורות אביב"
בדרום תל אביב
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקשר אל ה' – תפילה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
