ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ [כח, יא].
"תפלת ערבית רשות בפני עצמה היא. ההשגה הכללית כמו שהיא בתוכיות רוח האדם היא מלאה בכל תכניה, אינה צריכה להיות חושבת שיהיו לה סתירות מצד מה שממעל לה ומצד מה שמתחתיתה. כי האדם בהיותו יודע, שאי אפשר שה'אני' הפנימי לא יהיה ספוג מהכול העליון וממקור הכול, הרי הוא מתעלה מרוחו פנימה, ויודע איך להוקיר את כל ההתרחבות הרוחנית שבפנימיות אור הווייתו, הוא ידע אז איך להתרחב ולהתרומם, איך להגביר את אור הטוב עד כדי העליונות של הפיכת כל חושך לאור גדול, לאור ד' וטובו.
מה שהתפלה שהיא צריכה להיות כ"כ נובעת מקירות לב, עד שכל חיוב יוכל לעשות אותה קבע, זהו יסוד שיטת הסוברים שאין לתפילה עיקר מן התורה. על כן בזה תפלת ערבית היא החלק המובחר ביחש לתפילה, שגודלה הוא במה שהיא רשות, ותפילה נקייה מכל צד של קבע נקראת פגיעה, מדת יעקב "ויפגע במקום", שבית תפילה יקרא בית אלקיו לכל העמים ביום אשר יהפך לכל העמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ד'" [מרן הראי"ה, 'עולת ראיה' ח"א עמ' תט].
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סוּלָם מוּצָּב אַרְצָה [כח, יב].
"ואותו החזון הקדוש אשר חזה יעקב אבינו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ד' ניצב עליו, הולך ונפתר הולך ונפתר ומגיע - ועוד יותר יגיע בימים המקווים - לידי פתרון גלוי איך שהכול חורז ונחרז מהרמוניה אחת, וכל ההוויה כולה איננה אלא סולם אחד להגיע על ידה ומרבית שליבותיה למרום הגילוי של והנה ה' ניצב עליו, ועל ניניו ונכדיו של הבחיר שבאבות, הוטל התפקיד הקדוש הזה לפתור את החלום ולהביאו לידי גילוי גמור כי ד' האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ומי שחננו ד' דעה להיות חלק לו בין פותרי החלום של החזון הקדוש הזה, עליו לפאר שם ד' ולרומם בית מקדשו לגלות את הרז הנפלא של כבוד ד' המלא בכל הארץ, "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" אתה הראת לדעת כי ד' הוא אלוקים" [הגרי"מ חרל"פ, הסכמה לספר 'רוח הגן' לר' נחמן גדליהו ברודר זצ"ל]
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ז)
פרק ז':
בית אברהם בעיר ולוצלבק
סיפרנו בשבועות הקודמים על הקמת חסידות 'בית אברהם' בערי פולין, בה התחברו ונאספו חסידים רבים שהעריצו ודבקו באישיותו ובתורתו של מרן הראי"ה. השבוע נספר על סניף נוסף של 'בית אברהם', שהתקיים בעיר ולוצלבק שליד ורשה. המייסד היה דמות בולטת ומיוחדת בולוצלבק - הגאון ר' כתריאל פישל טְכוּרְשׁ זצ"ל. הרב טכורש היה מעריץ נלהב של מרן הראי"ה, ולאחר שעלה ארצה זכה להתקרב אליו ולהידבק בו.
את הערצתו הגדולה אל מרן הראי"ה הוא ינק כבר בבית אביו - הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, מגדולי תלמידי ה'שפת אמת', שהיה אף הוא חסיד נלהב של מרן הראי"ה והתייחס אליו כאל אדמו"ר. בעזרת ד' בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה.
הרז"א רבינר זצ"ל [בספרו 'אור מופלא מרן הרב קוק' עמ' קנו], מספר על הסניף בולוצלבק, ע"פ דברים שקיבל מפי הגרכ"פ טכורש. והנה תוכן הדברים:
אחד מבתי התפילה הגדולים בעיר, עמד ברחוב המרכזי שנקרא 'שלושה למאי', ושם נתקיימו שיעורים בגמרא וב'עין יעקב'. בשנת תרצ"א הוחלט לקרוא את בית התפילה הזה בשם 'בית אברהם' על שם מרן הראי"ה, ולהודיעו על כך. וכן פנו אליו בבקשה להשגת ספריו, כדי לעיין ולהגות בהם, ולקיים שיעורים והרצאות על תורתו ושיטתו ביהדות. חלק מספריו אמנם נתקבלו.
עם עלייתו של הרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל (בחודש טבת תרצ"ג), נמסרה לידו מטעם חברי בית המדרש הנ"ל מגילת קלף, בה הייתה כתובה אגרת ברכה לבבית של הערצה למרן הראי"ה [בשבועות הבאים נביא את צילומה].
יומיים אחרי שזכה לדרוך בכף רגלו על אדמת הקודש, בא הרב טכורש לבית הרב להקביל את פניו ולמסור לו את המגילה. הרב קיבל את הרב טכורש באהבה ובשמחה, הודה לו מאוד על האגרת, הביע משאלה לעמוד בקשר אמיץ עם הנהלת בית התפילה בית אברהם, ונתן הוראה למסור לידי הרב טכורש את ספריו על מנת לשלוח אותם לולוצלבק.
כשמסר את המגילה למרן הראי"ה, הוא עבר עליה, ואמר לו כך: "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר - לא אדמו"ר אנוכי... אולם אני שמח ששמי קשור עם בית מקדש מעט, שמרביצים בו תורה ויראה ויהי חלקי עמכם"!
אחר כך אחז את הרב טכורש בידו, הזמינו לחדר הספריה למטה בביתו, והראה לו כרכי "הלכה ברורה" על הש"ס, שהוא חיבר כמעט על כל המסכתות, באומרו לו בזו הלשון: "כל מה שכבודו רואה כאן - הספרים וכתבי היד שלי - זהו הגן עדן התחתון שלי...".
"אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה""
על רושם ביקורו אצל הראי"ה, מספר הרב טכורש זצ"ל במאמרו "שיחה עם הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א":
"מיד עם בואי לארץ ישראל ראיתי חובה לעצמי לבקר אצל הרב קוק שליט"א, האישיות הרוחנית הגדולה, ולבקש ממנו ראיון בנושאים אקטואליים שונים עבור עתוננו.
משנכנסת לחדר ההמתנה אתה חש מיד בכובד המשקל ובפעילות הענפה של הגאון הדגול הזה בכל שטחי החיים היהודיים. אתה פוגש שם טיפוסים שונים של אנשים המצפים לפגישה עמו: רבנים, חכמים, סופרים, פרופסורים, אנשי ציבור, ראשי ישיבות, עתונאים - וכולם משתוקקים להיכנס אל הרב, האחד וסוגיא קשה בידו, האחר ושאלה מסובכת בפיו, שלישי המחפש עצה לבעיות אקטואליות שונות, וכן הלאה.
הגאון מרשים מאוד בהופעת פניו העדינות, מבטו החודר, עומק מחשבתו הרצינית - מבליטים שלפנינו אישיות מיוחדת, אישיות המופיעה לעיתים נדירות, בתקופות מיוחדות.
נועם דיבורו ויחסו הלבבי אל כל אחד, מקרינים את ענוותנותו וחמימותו. הוא בעל מידות שאין למעלה הימנו ואוהב ישראל בלב, בנפש ובנשמה. מקרב כל אדם באהבה נאמנה, ועל כולם בולטת אהבתו ללא גבול לארץ ישראל, אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה.
במוסרי לו פרישת שלום נערצת מתנועת המזרחי ומצעירי המזרחי בולוצלבק, בדבר יסוד בית תפילה על שמו, השיב בהערה: "הלא אין אני רֶבִּי. רק רב", ולכן אין לבו שלם עם הקמת "שטילבאך" בפולין על שמו. הבהרתי לו כי עיקר כוונתנו בפעולה זו לשאוב ממנו תורה ויראה, ובעקבות הסבר זה הסכים - למרות ענוותו - שבית התפילה יקרא על שמו" ['בשדה הראי"ה' עמ' 558 - 560].
מכתב ההמלצה לרב טכורש זצ"ל
כאמור, ימים ספורים אחר עלייתו ארצה, ביקר הגרכ"פ טכורש את מרן הראי"ה. במהלך הביקור שוחחו השניים על עניינים שונים, ובין היתר ביקש הרב טכורש מהראי"ה שיכתוב עבורו מכתב המלצה להוראה ורבנות. הראי"ה נעתר לבקשתו, ונתן בידו את המכתב הבא, שקיבלנו את צילומו מארכיון 'בית הרב':
"ב"ה, ירושלים כ"ז טבת תרצ"ג.
הנני בזה להודיע לאחינו בני ישראל בארץ הקודש בערי הקודש והמושבות ת"ו את מעלת הרב החריף ובקי המצוין בתורה ויראה ומדות תרומיות מו"ה כתריאל פישל שליט"א, בנו של ידידי הרב הגאון הישיש המפורסם לשם ותהילה מו"ה סנדר טחורש שליט"א. והנה נוסף על השמועה אשר שמעתי מכבוד אביו ידיד נפשי הרה"ג מוהרס"ט הנ"ל שי' לטובה ולמעלה על הבן החכם הרב הנ"ל שי' ראיתי שבחיו בקילוסין מגדולי הרבנים הגאונים בענייני הוראה, ומחשובי השו"ב המובהקים בענייני שו"ב, וגם אנוכי תכנתי את רוחו היקר, וכשרונותיו המצויינים, ואשמח מאוד בכלי יקר זה שבא מקרוב לאה"ק. ותקוותי חזקה שיכירנו מקומו בהדרת כבוד וברכה תבוא לרגליו בע"ה. ולאות אמו"צ בעה"ח יום הנ"ל פעה"ק ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".
סיפר ר' יעקב אלחנן פלאי, ממייסדי 'בית אברהם' בלודז':
פעם התארח הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל בתל אביב והתאכסן במלון "אשל". רבים באו להקביל את פניו, ביניהם הייתי גם אני. נסובה השיחה על מרן הרב קוק זצ"ל, פניתי אליו בשאלה: "יגיד נא לנו רבנו, למה עלה בגורלו של מרן הרב קוק זצ"ל לסבול סבל רב, ולהיות נרדף ונעלב מחוגים ידועים?" - הרב חרל"פ נענה ואמר: לנשמת כל צדיק וצדיק היורדת בעולם מתלווה פסוק, ופסוקו של הרב קוק היה: "קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי" [תהילים סט].
['אור מופלא - מרן הרב קוק' עמ' קלט].
באדיבות המרכז התיעודי של בית הרב
ישיבת "אורות אביב"
בדרום תל אביב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
