בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עבודת ה', מצוות ותשובה
  • הפצת יהדות
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

בעשורים האחרונים נחשפה בעיה שהולכת וגדלה בחיים היהודיים בישראל וגם בעולם היהודי באופן כללי: הגידול בתופעת האלכוהוליזם והאסונות הנלווים אליה. ישנה גם עלייה ניכרת בשימוש בסמים בקרב נוער יהודי, שלא מוגבלת רק לקבוצות מסוימות בתוך החברה. יהיה פשוט לומר שהבעיות האלה קיימות בעיקר בחברה היהודית החילונית, זו שאינה שומרת מצוות. אך האמירה הזאת לא תהיה מדוייקת.
עד לא מזמן - אני זוכר מנעוריי - יהודים אלכוהוליסטים או אפילו יהודים ששתו משקאות חריפים דרך קבע היו עניין נדיר. יהודים שתו בשמחת תורה ובפורים, אך נשארו פיכחים בשאר ימות השנה. יהודים התגאו בפיכחונם ובזו לשכניהם הלא-יהודיים ממזרח אירופה, מפני שרבים מהם היו שיכורים תדיר. היו אפילו בלדות עממיות ביידיש שהדגישו את ההבדל בין החברה היהודיות לזו שאינה יהודיות. לא רק העובדה ששתיינות נחשבה לדבר מסוכן לבריאות, למשפחה ולכלכלה - מנעה מיהודים לשתות אלכוהול. הם התרחקו מאלכוהול מפני שזה לא היה מקובל בחברה היהודית. שיכור מעולם לא היה גיבור או דוגמה ומופת בעולם היהודי. מסיפורי נח, לוט ובנותיו והלאה הפכה ההימנעות מההשפעות הרעות של האלכוהול לנורמה בחברה היהודית.
על אף שיהודי מזרח אירופה היו מעורבים במידה רבה בייצור ובמכירה של אלכוהול, החברה היהודית שימשה כבלם חברתי לשתיינות עצמה, וכך נשארה רמת האלכוהוליזם בחברה היהודית נמוכה, הרבה מתחת לממוצע בחברה הכללית שבה חיו היהודים.
כל זה השתנה מאד בימינו. פרסומות לאלכוהול הצטמצמו במידה רבה וההשפעות המזיקות של המשקה מפורטות בבירור על כל בקבוק אלכוהול, אך השתייה, כמו העישון, כמעט לא פחתה בעקבות אזהרות אלה. זה נכון שבעתיים כשמדובר בצעירים שעוד לא מעריכים את בריאותם ועוד לא מבינים באמת שאינם בני אלמוות. בימינו הפכו הבר, הפאב ואפילו הקידוש בשבת למקומות שבהם אפשר לשתות אלכוהול בלי שהחברה תראה זאת בעין רעה. בישראל, סעודת ליל שבת, הארוחה המשפחתית והמסורתית, שהתקיימה עשרות שנים גם בבתים שאינם שומרי תורה מצוות, פינתה את מקומה לקטטות, לדקירות ולהשתכרות בפאבים ובברים. ליל שבת ומוצאי שבת הפכו למועדים מזוויעים של תאונות קטלניות בכבישים בישראל, תאונות שרבות מהן הן תוצאה של שתיית אלכוהול. יהודים הפכו למומחים בוויסקי סינגל מאלט שאותו הם קונים במחירים שערורייתיים ומציגים לראווה כאילו היה גביע ועדות להצלחתם בחיים. המטרה של בני 12 ו-13 במסיבות בר ובת מצווה היא היום לשתות אלכוהול של ממש, והוריהם מקבלים באדישות את הצעידה הזאת בדרך לאסון. גם עולם הישיבות הרשה איכשהו לפורים להפוך לחינגת שיכרות, שגם לה יש השלכות מאוחרות שאינן מסתכמות רק בהנג-אובר למחרת היום.
שיעור האלכוהוליזם בעולם היהודי נמצא היום בשיא חסר תקדים, שיא שמגיע ואפילו עולה על הממוצע בארצות רבות. זה אחד הפילים הענקיים והבלתי נראים בחדר שרבים בוחרים להתעלם מקיומם.
אלכוהול, כמו סמים וסיגריות, הוא חומר ממכר. לכן צריך להביס את אלכוהוליזם לפני שהוא קונה לו אחיזה. אפשר לעשות זאת באמצעות שינוי הגישה של החברה כלפי שתיינות. כל זמן שהשתייה מקובלת חברתית ואפילו רצויה, כל תשדירי השירות ברדיו נגד נהיגה בשכרות וכל האזהרות על התוויות של בקבוקי האלכוהול לא יועילו. סוף סוף יש היום בארה"ב בתי-כנסת שאוסרים להכניס אלכוהול לתחומם, אפילו באירועים שיש בהם מזון. זאת היתה תוצאה ישירה של התנהגות שיכורים שבועית של מתבגרים ואפילו ילדים בשטח בית-הכנסת. בכך הקהילה אמרה לפחות ששתיית אלכוהול איננה התנהגות מקובלת עוד. מובן שרב הקהילה, שיזם את הפעולה, זכה לקיתונות של ביקורת על התערבות בחיים הפרטיים של האנשים. אך התורה מבוססת על הצורך להתערב בחירויות מדומות של הפרט.
האלכוהוליזם בחברה היהודית איננו בעיה שאפשר להתעלם ממנה עוד. זאת כבר לא רק בעיה אישית. זאת בעיה שמשפיעה על אינספור משפחות יהודיות ועל החברה היהודית בכלל. היהדות איננה דוגלת באיסור מוחלט על אלכוהול. יין הוא חלק בלתי נפרד מהפולחן היהודי, אך כמו בכל ענייני החיים, היהדות מטיפה לשכל ישר, לאיפוק, למשמעת ולאחריות חברתית למען רווחתה של החברה כולה. כך צריך לנהוג גם כשמדובר באלכוהול.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il