ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. המגילה צריכה שרטוט כמו ס"ת ואם כתבה ללא שרטוט ואח"כ שרטטה פסולה ואין המגילה צריכה תגין מעיקר הדין ונהגו לתייג את המגילה
ג. מעיקר הדין אין העור של המגילה צריך עיבוד לשמה ולמעשה אין לברך על מגילה שלא עובדה לשמה והמנהג לעבדה לשמה ומגילה שכתובה על גבי נייר או על גבי עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או אפיקורס (כופר) פסולה
ד. כתב את המגילה סתם ולא אמר ולא כיוון לשמה, כשרה
ה. מגילה שכתבה קטן בן יג' ויום אחד ולא ברור לנו שהביא ב' שערות, כשרה ומגילה שכתבה קטן שהגיע לגיל חינוך (6 ומעלה) י"א שפסולה וי"א אם אין מגילה אחרת כשרה בדיעבד
ו. מגילה שנכתבה ע"י אשה שאינה אפיקורסית (אינה כופרת), י"א המגילה פסולה וי"א המגילה כשרה בדיעבד ואם כבר נכתבה ע"י אשה חשוב לבדיעבד ורשאי לקרא בה וי"א שכשרה המגילה לכתחילה וכן הלכה
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
6 - דיני קריאת המגילה
7 - כתיבת המגילה ותפירתה
8 - ברכות המגילה
טען עוד
ח. עושין כל פרשיות המגילה סתומות ואם עשאן פתוחות אפי' מקצתן לספרדים בדיעבד כשרה ואף רשאי לברך עליה ולאשכנזים פסולה
ט. לספרדים צריך להשאיר בסוף המגילה עמוד (קרש) בסופה וחלק בראשה כדי להקיף את המגילה בחלק הזה ובדיעבד אם לא השאיר עמוד בסופה כשרה ולאשכנזים המנהג שלא להשאיר עמוד בסופה וטוב שגם האשכנזים ינהגו כן
י. עשרת בני המן צריך לכותבם כמו שיר ולא כשאר שירים שחַלַק על גבי כתב אלא מניח חַלַק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה ושיעור החלק ביניהם י"א כפול מהכתב וי"א כשיעור ט' אותיות וכן הלכה ואם כתב את עשרת בני המן שלא כצורת שירה יש פוסלים מגילה זו ויש המכשירים מגילה זו ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק כשאין לו מגילה אחרת.
יא. צריך להאריך בכתיבת האות ו' של ויזתא וי"א גם בקריאתה להאריך בו' וכן הלכה ובדיעבד אם לא האריך בכתיבתה יש פוסלים ויש מכשירים וכן הלכה
יב. בכתיבת עשרת בני המן צריך לכתוב בראש הדף המילה "איש" ובסוף הדף המילה "עשרת" ובסוף שורה המילה "ואת" ואם כתב את שמות עשרת בני המן בצד שמאל ומילות ואת בצד ימין כשרה ואם סיים באמצע העמוד את עשרת בני המן או התחיל במילת איש באמצע העמוד יש פוסלים ויש מכשירים רק אם אין לו מגילה אחרת ולא יברך עליה ויש מכשירים בדיעבד
יג. יש אומרים שאין לעשות מגילת המלך (שתחילת כל עמוד במילה המלך) כיון שמקצרים ומאריכים המילים וי"א שמותר לכתחילה לעשות כן כיון שמעתיקים ממגילה מסודרת ואין חשש שיאריך ויקצר וכן הלכה
יד. יש לתפור את המגילה בגידין ואם תפר את המגילה בחוטי פשתן לספרדים פסולה ולאשכנזים אם אין לו גידין טוב שיתפרנה בחוטי פשתן מאשר לא יתפרנה כלל ומ"מ גם לספרדים את העמוד בסופה בדיעבד יכול לתופרו בפשתן
טו. כתב המגילה למפרע (שכתבה שלא כסדר) יש הפוסלים אותה אף שתפרה כסדר ויש המכשירים אם תפרה כסדר וכן הלכה ואשה שתפרה את המגילה בגידין כשרה ולכתחילה יש לעשות את המגילה יא' שורות אבל אינו מעכב אם העמוד יותר גדול
טז. י"א שאין לעשות המגילה מיריעה של פחות מג' עמודים וי"א שמותר לכתחילה לעשות המגילה מיריעה של פחות מג' עמודים וכן הלכה והמחמיר תבא עליו ברכה ולכתחילה יש לעשות בגליון מקום חלק למעלה ג' אצבעות, ולמטה ד' אצבעות ובין עמוד לעמוד ב' אצבעות. ובדיעבד די למעלה בב' אצבעות ולמטה ג' אצבעות ובין עמוד לעמוד אצבע אחד וי"א למעלה ב' אצבעות ולמטה ג' אצבעות ובין העמודים אצבע
יז. מגילה שנכתבה עם נקודות הקריאה וטעמי המקרא אינה פסולה וכן אם כתובים בדף הראשון של המגילה פיוטים או הברכות אינה פסולה ולכתחילה אין לעשות מגילה עם נקודות וטעמי המקרא וברכות ופיוטים ולכתחילה אין לצייר ולקשט המגילהובדיעבד אם צייר או קישט המגילה כשרה
יח. המקריא מתוך החומש לבעל קורא את מילות המגילה בטעמיהם אם מקריא מידי פעם כמה מילים והוא שומע מהבעל קורא יוצא י"ח, אבל אם מקריא לו את הכל או את רוב המגילה לא יצא
יט. מגילה שרובה מודפסת ומיעוטה בכתב יד של הסופר פסולה אבל מגילה שרובה בכתב יד של סופר ומיעוטה מודפסת (לא מצולמת), כשרה ואפילו שההדפסה בתחילתה או בסופה שאפי' החסיר פסוקים וקראה ע"פ כשרה וזה לא גרע
כ. מגילה שנכתבה ביד שמאל יש פוסלים אותה ויש מכשירים אותה ולהלכה כשרה בדיעבד וכל זה בסופר ימני או ששולט בב' ידיו אבל אם הוא שמאלי כשרה לכתחילה
כא. אם קרא במגילה גזולה יצא י"ח דאין גזל בקול אבל אין לברך על מגילה גזולה ומגילה ישנה העשויה מגויל שעורו קשה מותר ליטול מחבירו שלא מדעתו (כשאינו יכול לשואלו) שאין חשש שתיקרע אבל חדשה אסור ליטלה ללא רשות כי בעליה מקפיד שלא תתלכלך
כב. טוב שיטול ידיו קודם שיאחז במגילה כי יש אומרים שמגילה צריכה מטפחת כמו ס"ת

מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?

משמעות המילים והדיבור שלנו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

למה כולם נלחמים על ירושלים

איך הסדר המוכתב מהווה חירות?

איך עושים קידוש?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

הקשר אל ה' – תפילה

מה עניינו של ט"ו בשבט?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









