ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אחר קריאת המגילה המנהג לומר מיד ואתה קדוש וכו' ולא מתחילת ובא לציון והטעם לאמירת ואתה קדוש מיד לאחר המגילה כיון שהמזמור אלי אלי למה עזבתני הנאמר על אסתר נאמר בו ג"כ ואתה קדוש והטעם שלא מתחיל מובא לציון כיון שאין גאולה בלילה
ג. כשחל פורים במוצאי שבת אין להביא לביהכנ"ס בשבת את המגילה משום מכין משבת לחול אלא יביאוה לאחר צאת הכוכבים, ובשעת הדחק מותר להביאה אחרי השקיעה ואם אפשר עדיף ע"י קטן ולפני שהולך עם המגילה יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול
ד. י"א שהמגילה נחשבת למוקצה בשבת ולכן אסור לטלטלה גם לצורך הכנת הקריאה לפורים וי"א שמותר ללמוד במגילה בשבת שלפני פורים כדי להכין הקריאה לפורים ואין המגילה נחשבת למוקצה וכן הלכה ואם חל פורים בשבת אסור לטלטלה.
ה. כשחל פורים במוצאי שבת, בבית הכנסת קוראים את המגילה ואח"כ מבדילים כדי לאחר את השבת כמה שיותר ובמקום שנוהגים הפוך אין למחות בידם וישארו במנהגם אבל בבית אם קורא המגילה מבדיל קודם, כדי שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה
ו. י"א שיש לברך מאורי האש קודם המגילה כדי שלא יהנו מאור הנרות ללא ברכה ומבדילים לאחר התפילה והקריאה ללא ברכת מאורי האש וכן מנהג הספרדים וי"א שגם ברכת מאורי האש מברכים אחר קריאת המגילה וכן מנהג האשכנזים ולספרדים אם התחילו לקרא המגילה ולא בירכו מאורי האש קודם הקריאה, יפסיקו בין הפרקים או בין פרשה לפרשה ויברכו שם ואם שכחו לברך על האש וגמרו את המגילה יברכו על האש אח"כ
ז. אם בירך בביהכנ"ס על האש קודם קריאת המגילה, כשיחזור להבדיל לבני ביתו עדיף שאחֶר או הנשים בעצמן תברכנה על האש ואם אינן יודעות, רשאי לברך ולהוציאן י"ח
ח. היום שמשתמשים לאור החשמל ולא לאור הנרות י"א שאין חובה לברך ברכת מאורי האש קודם קריאת המגילה
ט. מוסיפים בתפילת שמונה עשרה בלילה וביום אמירת על הניסים וגם אם התפללו ערבית מבעו"י יאמרו בתפילה על הניסים
י. אם שכח לומר על הניסים בתפילה, כל זמן שלא הזכיר שם השם של אותה ברכה חוזר ואם אמר שם השם אינו חוזר. ואינו רשאי לסיים למדני חוקיך. וטוב שיאמר אחר יהיו לרצון אמרי פי מודים אנחנו לך על הניסים וכו' ואין לדלג אמירת על הניסים בתפילה כדי להספיק קדושה או קדיש
יא. בן יד' שאמר על הניסים גם בטו', י"א שחוזר ומתפלל כיון ששינה ממטבע הברכות וי"א שאין צריך לחזור ולהתפלל וכן הלכה ובן יד' שעשה כבר פורים ועלה בטו' לירושלים ונתכבד להתפלל יאמר על הניסים בתפילתו ואין הדבר נחשב להפסק
יב. מקומות שקוראים בהם מספק ב' ימים ע"פ הפשט יאמרו על הניסים בב' הימים וע"פ הקבלה יאמרו רק ביד'
יג. לא תקנו לקרא הלל בפורים והטעם א' שהמגילה היא ההלל ב' על יציאת מצרים יש לומר הלל שאומרים בו הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה משא"כ היום שעדיין אנו עבדי אחשורוש (ודומיו) לא שייך לומר הללו עבדי השם
יד. מי שאין לו מגילה כלל יקרא ההלל בלא ברכה וכן מי שאין לו מגילה כשרה וקורא מתוך החומש ללא ברכות גם יעשה כן
טו. אין לחלוץ התפילין בשחרית אלא רק אחרי ובא לציון שלאחר קריאת המגילה ואם התפלל כבר לפני ששמע את המגילה והתפילין בראשו יחלוץ אחרי קריאת המגילה ואם אין התפילין בראשו אינו חייב להניח תפילין לשמיעת המגילה.
טז. אין אומרים תחנון בכל מקום בב' הימים ביד' וטו' משום שנאמר "ימי משתה ושמחה" כמו כן אין אומרים בפורים מזמור יענך השם כיון שמוזכר במזמור זה צרה ואין להזכיר צרה בפורים
יז. למנהג הספרדים מוציאים ס"ת וקוראים בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים. וכופלים פסוק אחרון כדי להשלים לי' פסוקים ואם לא כפלו אינו מעכב ולמנהג האשכנזים אין כופלים הפסוק האחרון שבמקום שמפסיק הענין אין צריך שיהיו י' פסוקים והטעם שקוראים בפרשה זו כיון שהמן היה מזרעו של עמלק
יח. יש ליזהר לשמוע קריאה זו בציבור. ומי שלא שמע במנין ואינו יכול לבא לביהכ"ס יקרא בביתו מתוך החומש בניגון ובטעמים
יט. בן עיר שאצלו אין פורים ונמצא בעיר ששם פורים י"א שרשאי לעלות לתורה בקריאת פרשת ויבא עמלק וי"א לא יעלה, ואם קראוהו בשמו, יעלה וכן הלכה
כ. ביום פורים יש הנוהגים להחזיר את הס"ת להיכל לפני קריאת המגילה וכך מנהג האשכנזים ויש הנוהגים להחזיר הס"ת אחר קריאת המגילה וכל מקום יעשו כמנהגם
כא. אם יש ברית מילה בפורים יש מהספרדים הנוהגים לעשות הברית אחר סיום התפילה ולמנהג האשכנזים וחלק מהספרדים מלים התינוק קודם קריאת המגילה וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שופר
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה משווים את העצים לצדיקים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
