ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ג. אם נדר להתענות ביד' או טו' באדר א' יתענה, כיון שכל הדין שאין מתענים באדר א' הוא רק מנהג בעלמא אבל אם נדר סתם להתענות בימי ב' וה' וחל בהם יד' וטו' באדר א' לא יתענה .
ד. י"א שיד' וטו' באדר א' אסורים בעשיית מלאכה . וי"א שאין איסור עשיית מלאכה כלל בימים אלו וכן הלכה.
ה. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון בימים אלו, כיון שאין קוראים בהם המגילה . ואם אמר אין מחזירין אותו להתפלל ולברך שוב .
ו. לבני אשכנז טוב להרבות בסעודה באדר א' ביד' וטו' . ולבני ספרד ראוי שבני יד' ירבו בסעודה ביד' ובני טו' ירבו בסעודה בטו' .
פורים משולש
א. שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים.
ב. ב' טעמים מדוע אין קוראים המגילה בשבת. א' חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ב' כיון שעיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת
ג. בני מקומות הפרזים (שקוראים בכל שנה ביד' באדר) עושים ביום ו' את כל מצוות הפורים קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וקריאת פרשת עמלק, וסעודת פורים כבכל שנה. והטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
ד. בני מקומות המוקפים (שקוראים בכל שנה בטו' באדר) קוראים המגילה בשנה זו ביד' (ביום ו') . והטעם שמקדימים הקריאה ולא מאחרים ליום א' שנאמר "ולא יעבור" ובליל יד' לאחר קריאת המגילה י"א שלא יאמרו ואתה קדוש כבכל שנה כיון שאין זה זמנה וי"א שיאמרו ואתה קדוש וכן הלכה
ה. בני המוקפים אין אומרים ביום ו' על הניסים ואין מוציאין ס"ת לקרא פרשת ויבא עמלק ואם אמר ביד' על הניסים בטעות אינו חוזר על התפילה או הברכה . ובני פרזים אינם אומרים בשבת על הניסים אלא רק ביום ו' שהוא יד' . ואומרים בשבת על הניסים . בין בתפילות ובין בסעודות .
ו. בן מוקף ששכח לקרא המגילה ביד' אינו קוראה בשבת. וטוב שיגמור ההלל בלא ברכה בשבת
ז. בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה
ח. בשבת זו בני המוקפים מוציאים ב' ס"ת בראשון קוראים פרשת השבוע וחצי קדיש וקורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה . וי"א שמפטירין בהפטרת פרשת השבוע . וי"א שמפטירין "פקדתי את אשר עשה עמלק" כמו בהפטרת פרשת זכור ואפי' שכבר קראו בשבת לפני, את ההפטרה הזו, וכן הלכה . ובני הפרזים מפטירין הפטרת פרשת השבוע .
ט. אם שכחו הקהל לקרא פרשת עמלק מוציאים אח"כ ס"ת שוב וקוראים פרשה זו, ולא כחנוכה שאם שכחו לקרא קריאת החנוכה שאין חוזרים לקוראה שוב
י. סעודת פורים ומשלוח מנות לבני המוקפים, ביום א' (טז' אדר) וי"א שיעשו הסעודה ומשלוח מנות ביום שבת (טו' אדר) וי"א שיעשו ביום ו' (יד' באדר) . וי"א להחמיר לעשות בטו' ובטז' והמחמיר יעשה גם בשבת במקום שיש עירוב שיכול לשלוח מנות וגם ביום א' ואם קשה לו להוסיף סעודה יוסיף מאכל ומשקה (יין) בסעודת שבת ותבא עליו ברכה והמהדר יותר ישלח ויסעד גם ביום ו' (נמצא שמקיימם ג' פעמים) . ובן מוקף שמחמיר ועושה סעודה נוספת בשבת יאמר לפני הסעודה לשם יחוד וכו' אם אני חייב בסעודת פורים וכו' ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא י"ח ובסעודת פורים ביום א' (טז' באדר) לא יאמרו על הניסים בברכת המזון . אבל יאמרו בהרחמן על הניסים
יא. גם בני המוקפים מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום ו' . כיון שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ואם לא נתן ביום ו' יתן מאכל לעני ביום שבת . ואם לא נתן בשבת או שאין לו עני בשבת ליתן לו, יתן ביום א' (טז' באדר) . ובן מוקף רשאי ליתן מתנות לאביונים גם לעני שהוא בן יד' . וטוב שיהדר ליתן לעני בן מוקף כמותו .
יב. עשיית מלאכה ותספורת לבני מוקפים ביום יד' י"א שאסורים במלאכה ותספורת . ויש מתירים ובפרט לכבוד שבת קודש (ובני פרזים אסורים במלאכה ותספורת) וכן הלכה . והמחמיר תע"ב .
יג. אין אומרים תחנון ביום א' (טז' באדר) גם בני הפרזים (העושים פורים ביד') . ואבילות נוהגת ביום א' (טז' באדר) אפילו שעושים ביום זה סעודת פורים ובני המוקפים אינם אומרים ביום ו' שיר של יום של פורים אלא שיר של יום השישי . ומותרים לערוך נישואין בליל שישי (בליל יד') . ומקומות העושים בכל שנה פורים ב' ימים מספק, אינם צריכים לנהוג דיני פורים המשולש כבני המוקפין . וי"א שראוי להם להחמיר בכל דיני פורים משולש . והמחמיר תבא עליו ברכה.
יד. בן יד' שהלך למקום טו' או הפוך, איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר חלים עליו אותם דיני אותו מקום שהוא נמצא .

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס

נס חנוכה בעולם שכלי ?

מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מותר להכין קפה בשבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו

מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.

כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

















