ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ג. אם נדר להתענות ביד' או טו' באדר א' יתענה, כיון שכל הדין שאין מתענים באדר א' הוא רק מנהג בעלמא אבל אם נדר סתם להתענות בימי ב' וה' וחל בהם יד' וטו' באדר א' לא יתענה .
ד. י"א שיד' וטו' באדר א' אסורים בעשיית מלאכה . וי"א שאין איסור עשיית מלאכה כלל בימים אלו וכן הלכה.
ה. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון בימים אלו, כיון שאין קוראים בהם המגילה . ואם אמר אין מחזירין אותו להתפלל ולברך שוב .
ו. לבני אשכנז טוב להרבות בסעודה באדר א' ביד' וטו' . ולבני ספרד ראוי שבני יד' ירבו בסעודה ביד' ובני טו' ירבו בסעודה בטו' .
פורים משולש
א. שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים.
ב. ב' טעמים מדוע אין קוראים המגילה בשבת. א' חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ב' כיון שעיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת
ג. בני מקומות הפרזים (שקוראים בכל שנה ביד' באדר) עושים ביום ו' את כל מצוות הפורים קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וקריאת פרשת עמלק, וסעודת פורים כבכל שנה. והטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
ד. בני מקומות המוקפים (שקוראים בכל שנה בטו' באדר) קוראים המגילה בשנה זו ביד' (ביום ו') . והטעם שמקדימים הקריאה ולא מאחרים ליום א' שנאמר "ולא יעבור" ובליל יד' לאחר קריאת המגילה י"א שלא יאמרו ואתה קדוש כבכל שנה כיון שאין זה זמנה וי"א שיאמרו ואתה קדוש וכן הלכה
ה. בני המוקפים אין אומרים ביום ו' על הניסים ואין מוציאין ס"ת לקרא פרשת ויבא עמלק ואם אמר ביד' על הניסים בטעות אינו חוזר על התפילה או הברכה . ובני פרזים אינם אומרים בשבת על הניסים אלא רק ביום ו' שהוא יד' . ואומרים בשבת על הניסים . בין בתפילות ובין בסעודות .
ו. בן מוקף ששכח לקרא המגילה ביד' אינו קוראה בשבת. וטוב שיגמור ההלל בלא ברכה בשבת
ז. בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה
ח. בשבת זו בני המוקפים מוציאים ב' ס"ת בראשון קוראים פרשת השבוע וחצי קדיש וקורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה . וי"א שמפטירין בהפטרת פרשת השבוע . וי"א שמפטירין "פקדתי את אשר עשה עמלק" כמו בהפטרת פרשת זכור ואפי' שכבר קראו בשבת לפני, את ההפטרה הזו, וכן הלכה . ובני הפרזים מפטירין הפטרת פרשת השבוע .
ט. אם שכחו הקהל לקרא פרשת עמלק מוציאים אח"כ ס"ת שוב וקוראים פרשה זו, ולא כחנוכה שאם שכחו לקרא קריאת החנוכה שאין חוזרים לקוראה שוב
י. סעודת פורים ומשלוח מנות לבני המוקפים, ביום א' (טז' אדר) וי"א שיעשו הסעודה ומשלוח מנות ביום שבת (טו' אדר) וי"א שיעשו ביום ו' (יד' באדר) . וי"א להחמיר לעשות בטו' ובטז' והמחמיר יעשה גם בשבת במקום שיש עירוב שיכול לשלוח מנות וגם ביום א' ואם קשה לו להוסיף סעודה יוסיף מאכל ומשקה (יין) בסעודת שבת ותבא עליו ברכה והמהדר יותר ישלח ויסעד גם ביום ו' (נמצא שמקיימם ג' פעמים) . ובן מוקף שמחמיר ועושה סעודה נוספת בשבת יאמר לפני הסעודה לשם יחוד וכו' אם אני חייב בסעודת פורים וכו' ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא י"ח ובסעודת פורים ביום א' (טז' באדר) לא יאמרו על הניסים בברכת המזון . אבל יאמרו בהרחמן על הניסים
יא. גם בני המוקפים מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום ו' . כיון שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ואם לא נתן ביום ו' יתן מאכל לעני ביום שבת . ואם לא נתן בשבת או שאין לו עני בשבת ליתן לו, יתן ביום א' (טז' באדר) . ובן מוקף רשאי ליתן מתנות לאביונים גם לעני שהוא בן יד' . וטוב שיהדר ליתן לעני בן מוקף כמותו .
יב. עשיית מלאכה ותספורת לבני מוקפים ביום יד' י"א שאסורים במלאכה ותספורת . ויש מתירים ובפרט לכבוד שבת קודש (ובני פרזים אסורים במלאכה ותספורת) וכן הלכה . והמחמיר תע"ב .
יג. אין אומרים תחנון ביום א' (טז' באדר) גם בני הפרזים (העושים פורים ביד') . ואבילות נוהגת ביום א' (טז' באדר) אפילו שעושים ביום זה סעודת פורים ובני המוקפים אינם אומרים ביום ו' שיר של יום של פורים אלא שיר של יום השישי . ומותרים לערוך נישואין בליל שישי (בליל יד') . ומקומות העושים בכל שנה פורים ב' ימים מספק, אינם צריכים לנהוג דיני פורים המשולש כבני המוקפין . וי"א שראוי להם להחמיר בכל דיני פורים משולש . והמחמיר תבא עליו ברכה.
יד. בן יד' שהלך למקום טו' או הפוך, איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר חלים עליו אותם דיני אותו מקום שהוא נמצא .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
