ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
מורנו ורבנו מרן הגר"א שפירא זצ"ל היה "גדול העצה - אשר עיניו פקוחות", אור התורה האיר לו את דרכו ואת דרכם של הבאים להתיעץ עמו.
דבר ראשון שראוי לציון בענין זה הוא, שביתו של רבנו זצ"ל היה כמעט תמיד פתוח לרוחה. בכל שעות היממה הגיעו אנשים לביתו של הרב, הקישו בדלת או צילצלו בפעמון והדלת נפתחה. בדרך כלל הרבנית היתה עומדת בפתח, שואלת מה הענין ובדרך כלל מאפשרת להיכנס. אין שמשים! אין אנשי חצר! אין הזמנת תור מראש! פשוט באים ונכנסים.
יום אחד, בשנים האחרונות, אשתי רצתה מאוד להתייעץ עם הרב והעניין היה דחוף. אמרתי לה איך אפשר, הרי השעה 14:30, זה זמן של מנוחה, במיוחד ליהודי בן תשעים! אבל הצורך היה גדול מאוד, צילצלתי לבית הרב בחשש גדול מאוד, ענה לי בנו של הרב, הרב בן ציון שליט"א, ואמר: "אפשר בעוד רבע שעה"!!!
מי היו האנשים שהיו באים להתיעץ עם הרב? מי לא? כל מי ששמע על הרב או שהכירו. רבנים, דיינים, אדמורי"ם, ראשי ישיבות גדולות וקטנות, רמי"ם, בחורי ישיבות, אברכים ונשותיהם. ובעניני ציבור: שרים וחברי כנסת, ראשי מועצות ועסקנים. בכל מיני נושאים שונים ומשונים. כולם היו משחרים לפתחו של הרב, ביודעם, שכאן יפגשו עם פקחות עצומה, עם חכם הרואה את הנולד, ועם עינים צופיות למרחקים, ומעל הכל, עם שכל ענק של תורה.
מורנו ורבנו, הגאון והצדיק הגדול, היה מזכיר מדי פעם את הגמ' במסכת בבא-בתרא (דף יב.) שאומרת: "חכם עדיף מנביא", וכך הוא לשון הגמ': "אמר רבי אבדימי דמן חיפה, מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים. אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר, אף-על-פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא, שנאמר 'ונביא לבב חכמה' מי נתלה במי הוי אומר קטן ניתלה בגדול. אמר אביי: תדע דאמר גברא רבה מילתא ומיתאמרא משמיה דגברא רבה אחרינא כוותיה. אמר רבא: ומאי קושיא ודילמא תרוויהו בני חד מזלא נינהו. אלא אמר רבא: תדע, דאמר גברא רבה מילתא ומיתאמרא משמיה דרבי עקיבא בן יוסף כוותיה... ודילמא כסומא בארובה? ולאו טעם קאמר?!".
רבינו גרשום מסביר בדבור המתחיל "תדע דחכם עדיף מנביא... משום גברא רבה מילתא - כלומר, שאמר חכם הלכה מדעתו על בוריה ועל עיקרה כמפי השמועה, ואותה הלכה נאמרה משמיה דגברא רבה כוותיה ששמעה מפי השמועה, דהא נביא לא מצי למימר נבואה כי אם מפי הגבורה, וזה אומרה מדעתו, אלא דעדיף הוא". רבינו גרשום מבאר שחכם עדיף מנביא משום שהנביא אומר נבואה מפי הגבורה ואילו החכם מכוון לשמועה של תורה, שהיא גם כן מפי הגבורה, מכח דעתו וסברתו. כלומר רבנו גרשום נותן משקל לדעתו של החכם עוד יותר מנבואה. הנבואה היא כאילו חיצונית לנביא ואילו דעתו של החכם היא עצמיותו ולכן החכם שמכוין לאמת האלוקית מדעתו, עדיף על הנביא.
נראה לעניות-דעתי שהרמב"ן מסביר אחרת, ורבינו זצ"ל היה רגיל להזכיר את הרמב"ן בהקשר לגמ' זו. וזה לשון הרמב"ן: "הכי קאמר אף-על-פי שניטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה לא ניטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם".
רבינו הוסיף על הרמב"ן את ביאורו של ה'חתם-סופר' לדברי הרמב"ן, בחידושיו על הש"ס שם הוא אומר: "... ועל דרך זה חכם עדיף מנביא, פירוש, ההשגה שמשיג בחכמתו בהבנה והשכל ואף-על-פי שהוא מעזר אלוקי ורוח הקודש וחלק חכמה עליונה, מכל-מקום הוא באמצעות כלי חושיו הרוחניים השכליים, ומבין טעמיהן של הדברים, אותה חכמה עדיפה ליה מנבואה".
החתם-סופר מבאר בדברי הרמב"ן, שהוא משלב את דעתו של החכם עם עזר אלוקי של רוח הקודש, שעל ידי השילוב של שניהם הוא מגיע אל האמת. ומשמע שלא על כל חכם אמרינן 'חכם עדיף מנביא', אלא דוקא על חכם גדול כל-כך, שהתעלה כל-כך בהשגתו וחכמתו עד שהוא נפגש עם עזר אלוקי ורוח הקודש בהשגותיו, אבל הם מחוברים בכחו השכלי, "באמצעות כלי חושיו הרוחניים השכליים". חכם כזה עדיף מנביא. יתכן, שדברי הרמב"ן, עם הסבר החתם-סופר, אפשר אולי לומר, שהם גם ביאור בכונת דברי רבנו גרשום, שאצל החכם יש שילוב של "דעתו" עם "העזר האלוקי ורוח הקודש".
רבינו זצ"ל היה אומר על רבה של ירושלים, הגאון ר' שמואל סלאנט, שהוא היה בעל שכל עצום. הוא היה כל כך פקח, שהפיקחות שלו כבר נפגשה עם רוח הקודש, ואי אפשר היה לדעת אם הוא אומר דבריו בשכל אנושי או ברוח-הקודש.
כך אנו אומרים על מורנו ורבנו, גאון ותפארת תורתנו הקדושה: הפיקחות והחכמה האנושיים, היו מחוברים אצלו בשכל עליון ברוח הקודש.
כשהיינו באים אל הרב על מנת להתייעץ עמו, היינו מרגישים את ההזדהות. כמו שהיה נכנס לסוגיא בש"ס, חודר לעומק, שואל שאלות לכיוון כזה ולכיוון כזה, כך גם בהתיעצות. ר' אברום היה מקשיב לענין ואז מתחיל לשאול שאלות לכאן ולכאן ותוך כדי השאלות היה הענין הולך ומתבהר. בין שזו שאלה הקשורה לעניני חינוך והוראה בין כשזו התיעצות או בקשת ברכה בענין רפואי, או ענינים אחרים.
הייתי אצלו כשלושה חודשים לפני פטירתו. הרב עמד על המרפסת ונח. הוא אמר שהרופא אמר לו להשתדל ללכת והוא הלך במרפסת ביתו הארוכה הלוך ושוב. הוא היה מחובר לצינורית חמצן ארוכה, נשימתו היתה כבדה. הרב עשה חשבון כמה מטרים הוא הלך. הוא היה עדין תחת רושם מאמץ ההליכה, אבל התישב ואמר לי לשבת, שם במרפסת. סיפרתי לו על בעיה רפואית קשה של אחד מילדי, ושמחר אמור להיות טיפול רפואי מסובך ובאתי לבקש את ברכתו. הרב התחיל לשאול אותי שאלות על הענין. לא חשבתי שכך יהיה. חששתי מלהטריד, אבל רציתי מאוד את ברכתו של הרב. אבל הרב - חודשים וחצי לפני פטירתו! בן תשעים וארבע שנים או יותר - כל כך נכנס לתוך הענין, כל כך הזדהה עם המצב, והתחיל לשאול שאלות על מהות הענין ועל הרופאים המטפלים, עד שאני על אף היותי אבא, לא ידעתי לענות על הרבה מהשאלות. בשלב מסוים הוא אמר, שמרוב דיבור על הלב, הוא כבר חש בליבו, וצריך להפסיק.
בסיום הרב בירך, וביקש שכשיגמר הטיפול, שאודיע לו. כך עשיתי. הרבנית הרימה את שפופרת הטלפון, ואמרה שהם חיכו לטלפון והרב עמד בתפילה. הטיפול שאמור היה להיות חצי שעה נמשך שלוש שעות. בסיומו שאלו הרופאים: "תגידו, אתם בקשר עם מישהו ממשפחת אבוחצירא? היו לכם הרבה מאוד ניסים"!!!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
