ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
מורנו ורבנו מרן הגר"א שפירא זצ"ל היה "גדול העצה - אשר עיניו פקוחות", אור התורה האיר לו את דרכו ואת דרכם של הבאים להתיעץ עמו.
דבר ראשון שראוי לציון בענין זה הוא, שביתו של רבנו זצ"ל היה כמעט תמיד פתוח לרוחה. בכל שעות היממה הגיעו אנשים לביתו של הרב, הקישו בדלת או צילצלו בפעמון והדלת נפתחה. בדרך כלל הרבנית היתה עומדת בפתח, שואלת מה הענין ובדרך כלל מאפשרת להיכנס. אין שמשים! אין אנשי חצר! אין הזמנת תור מראש! פשוט באים ונכנסים.
יום אחד, בשנים האחרונות, אשתי רצתה מאוד להתייעץ עם הרב והעניין היה דחוף. אמרתי לה איך אפשר, הרי השעה 14:30, זה זמן של מנוחה, במיוחד ליהודי בן תשעים! אבל הצורך היה גדול מאוד, צילצלתי לבית הרב בחשש גדול מאוד, ענה לי בנו של הרב, הרב בן ציון שליט"א, ואמר: "אפשר בעוד רבע שעה"!!!
מי היו האנשים שהיו באים להתיעץ עם הרב? מי לא? כל מי ששמע על הרב או שהכירו. רבנים, דיינים, אדמורי"ם, ראשי ישיבות גדולות וקטנות, רמי"ם, בחורי ישיבות, אברכים ונשותיהם. ובעניני ציבור: שרים וחברי כנסת, ראשי מועצות ועסקנים. בכל מיני נושאים שונים ומשונים. כולם היו משחרים לפתחו של הרב, ביודעם, שכאן יפגשו עם פקחות עצומה, עם חכם הרואה את הנולד, ועם עינים צופיות למרחקים, ומעל הכל, עם שכל ענק של תורה.
מורנו ורבנו, הגאון והצדיק הגדול, היה מזכיר מדי פעם את הגמ' במסכת בבא-בתרא (דף יב.) שאומרת: "חכם עדיף מנביא", וכך הוא לשון הגמ': "אמר רבי אבדימי דמן חיפה, מיום שחרב בית המקדש נטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים. אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר, אף-על-פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא, שנאמר 'ונביא לבב חכמה' מי נתלה במי הוי אומר קטן ניתלה בגדול. אמר אביי: תדע דאמר גברא רבה מילתא ומיתאמרא משמיה דגברא רבה אחרינא כוותיה. אמר רבא: ומאי קושיא ודילמא תרוויהו בני חד מזלא נינהו. אלא אמר רבא: תדע, דאמר גברא רבה מילתא ומיתאמרא משמיה דרבי עקיבא בן יוסף כוותיה... ודילמא כסומא בארובה? ולאו טעם קאמר?!".
רבינו גרשום מסביר בדבור המתחיל "תדע דחכם עדיף מנביא... משום גברא רבה מילתא - כלומר, שאמר חכם הלכה מדעתו על בוריה ועל עיקרה כמפי השמועה, ואותה הלכה נאמרה משמיה דגברא רבה כוותיה ששמעה מפי השמועה, דהא נביא לא מצי למימר נבואה כי אם מפי הגבורה, וזה אומרה מדעתו, אלא דעדיף הוא". רבינו גרשום מבאר שחכם עדיף מנביא משום שהנביא אומר נבואה מפי הגבורה ואילו החכם מכוון לשמועה של תורה, שהיא גם כן מפי הגבורה, מכח דעתו וסברתו. כלומר רבנו גרשום נותן משקל לדעתו של החכם עוד יותר מנבואה. הנבואה היא כאילו חיצונית לנביא ואילו דעתו של החכם היא עצמיותו ולכן החכם שמכוין לאמת האלוקית מדעתו, עדיף על הנביא.
נראה לעניות-דעתי שהרמב"ן מסביר אחרת, ורבינו זצ"ל היה רגיל להזכיר את הרמב"ן בהקשר לגמ' זו. וזה לשון הרמב"ן: "הכי קאמר אף-על-פי שניטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה לא ניטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם".
רבינו הוסיף על הרמב"ן את ביאורו של ה'חתם-סופר' לדברי הרמב"ן, בחידושיו על הש"ס שם הוא אומר: "... ועל דרך זה חכם עדיף מנביא, פירוש, ההשגה שמשיג בחכמתו בהבנה והשכל ואף-על-פי שהוא מעזר אלוקי ורוח הקודש וחלק חכמה עליונה, מכל-מקום הוא באמצעות כלי חושיו הרוחניים השכליים, ומבין טעמיהן של הדברים, אותה חכמה עדיפה ליה מנבואה".
החתם-סופר מבאר בדברי הרמב"ן, שהוא משלב את דעתו של החכם עם עזר אלוקי של רוח הקודש, שעל ידי השילוב של שניהם הוא מגיע אל האמת. ומשמע שלא על כל חכם אמרינן 'חכם עדיף מנביא', אלא דוקא על חכם גדול כל-כך, שהתעלה כל-כך בהשגתו וחכמתו עד שהוא נפגש עם עזר אלוקי ורוח הקודש בהשגותיו, אבל הם מחוברים בכחו השכלי, "באמצעות כלי חושיו הרוחניים השכליים". חכם כזה עדיף מנביא. יתכן, שדברי הרמב"ן, עם הסבר החתם-סופר, אפשר אולי לומר, שהם גם ביאור בכונת דברי רבנו גרשום, שאצל החכם יש שילוב של "דעתו" עם "העזר האלוקי ורוח הקודש".
רבינו זצ"ל היה אומר על רבה של ירושלים, הגאון ר' שמואל סלאנט, שהוא היה בעל שכל עצום. הוא היה כל כך פקח, שהפיקחות שלו כבר נפגשה עם רוח הקודש, ואי אפשר היה לדעת אם הוא אומר דבריו בשכל אנושי או ברוח-הקודש.
כך אנו אומרים על מורנו ורבנו, גאון ותפארת תורתנו הקדושה: הפיקחות והחכמה האנושיים, היו מחוברים אצלו בשכל עליון ברוח הקודש.
כשהיינו באים אל הרב על מנת להתייעץ עמו, היינו מרגישים את ההזדהות. כמו שהיה נכנס לסוגיא בש"ס, חודר לעומק, שואל שאלות לכיוון כזה ולכיוון כזה, כך גם בהתיעצות. ר' אברום היה מקשיב לענין ואז מתחיל לשאול שאלות לכאן ולכאן ותוך כדי השאלות היה הענין הולך ומתבהר. בין שזו שאלה הקשורה לעניני חינוך והוראה בין כשזו התיעצות או בקשת ברכה בענין רפואי, או ענינים אחרים.
הייתי אצלו כשלושה חודשים לפני פטירתו. הרב עמד על המרפסת ונח. הוא אמר שהרופא אמר לו להשתדל ללכת והוא הלך במרפסת ביתו הארוכה הלוך ושוב. הוא היה מחובר לצינורית חמצן ארוכה, נשימתו היתה כבדה. הרב עשה חשבון כמה מטרים הוא הלך. הוא היה עדין תחת רושם מאמץ ההליכה, אבל התישב ואמר לי לשבת, שם במרפסת. סיפרתי לו על בעיה רפואית קשה של אחד מילדי, ושמחר אמור להיות טיפול רפואי מסובך ובאתי לבקש את ברכתו. הרב התחיל לשאול אותי שאלות על הענין. לא חשבתי שכך יהיה. חששתי מלהטריד, אבל רציתי מאוד את ברכתו של הרב. אבל הרב - חודשים וחצי לפני פטירתו! בן תשעים וארבע שנים או יותר - כל כך נכנס לתוך הענין, כל כך הזדהה עם המצב, והתחיל לשאול שאלות על מהות הענין ועל הרופאים המטפלים, עד שאני על אף היותי אבא, לא ידעתי לענות על הרבה מהשאלות. בשלב מסוים הוא אמר, שמרוב דיבור על הלב, הוא כבר חש בליבו, וצריך להפסיק.
בסיום הרב בירך, וביקש שכשיגמר הטיפול, שאודיע לו. כך עשיתי. הרבנית הרימה את שפופרת הטלפון, ואמרה שהם חיכו לטלפון והרב עמד בתפילה. הטיפול שאמור היה להיות חצי שעה נמשך שלוש שעות. בסיומו שאלו הרופאים: "תגידו, אתם בקשר עם מישהו ממשפחת אבוחצירא? היו לכם הרבה מאוד ניסים"!!!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













