^ 1.מלאך מסוגל להפיל אימה גם בלא שיראוהו, כמבואר בספר דניאל (י, ז): "... וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא:"
^ 2.עיקרי הדברים התבארו במאמר הקודם "מינקת רבקה - ומה שהיא מייצגת", וכאן הם יבואו בקצרה. רבקה הורתה ליעקב לברוח מפני עשיו, ולשהות בחרן עד שהיא תקרא לו. כאשר יעקב עבר דרך בית אל התגלו אליו "מלאכים" בחלום, והוא התבשר ע"י הקב"ה - "...וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ...". כאשר יעקב חש מצוקה בבית לבן התגלה אליו "מלאך" שאמר: "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ".
ב'מדרש אגדה' (על בראשית לה, ח) נאמר שגם רבקה קיימה את הבטחתה ליעקב - והיא "שיגרה דבורה אצל יעקב להביאו". אך הדבר תמוה, מדוע לשלוח אישה זקנה שספק אם תעמוד בתלאות הדרך?! ולבד מכך, לפי פשוטו של מקרא, יעקב חזר מייד בגלל הוראת המלאך, ולא בגלל הוראה של "דבורה". צריך להבין שהמדרש אינו כפשוטו. המדרש אינו אומר שהיא "שיגרה את דבורה " אלא "שיגרה דבורה ". המדרש מרמז שיעקב פירש את דברי רבקה, והבין שהיא "תשלח" לו את הכוח מיוחד שמלווה אותה. ואכן; יעקב לא השתמש בסמכותו כ"אב" המשפחה - אלא בדרכה של " דְּבוֹרָה ". יעקב התייחס לבניו כמו לאחים. במסע הבריחה נאמר: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים", וביאר שם תרגום יונתן שיעקב היה קורא לבניו "אַחַי". הרגשת "אחווה" מסוגלת להוציא מאנשים כוחות-נפש לאומיים וצבאיים. ההרגשה הזו גיבשה את משפחת יעקב לכוח עצמאי שהחליט להיפרד מחסותו של לבן. יעקב שילב בין כוח "המלאך" שהתגלה אליו לבין כוח "הדבורה"; וכך הוא חזר לארץ.
^ 3.כמו אצל אברהם (בראשית כא, לג) - "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם"; וכמו במשנה (יבמות יב, ו): "וּכְשֶׁהִקְרָא רַבִּי הֻרְקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר עֵיטָם וְגָמַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה, הֻחְזְקוּ לִהְיוֹת...".
^ 4.יש סתירות נוספות בין ספר שופטים לבין ספר יהושע, וכן סתירות פנימיות בתוך ספר יהושע עצמו. "סתירות" אינן כפשוטן, והן נובעות מהמחלוקות שבין שיטתיהושע לבין שיטת החולקים עליו. כמה מהסתירות הללו נידונו כבר במאמר "יהושע והכבוש הרב פעמי של דביר", ובמאמר "יהושע והכיבוש הרב-פעמי של חברון".