ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתנ"ך מסופר על מסים שהטילו מלכים יהודים, שלמה, למשל, ומלכים לא יהודים, כמו אחשוורוש. כל ממשל נשען על מסים וצריך אותם כדי לתפקד כראוי ולספק שירותים. הסוגיות היחידות שצריך להכריע בהן הן את מי צריך למסות וכמה למסות. יש מסים ישירים, כמו מס הכנסה, ויש גם שיטות עקיפות יותר של מיסוי, כמו מס ערך מוסף, מכס וכדומה. השורה התחתונה היא שהממשלה תמיד צריכה עוד כסף, והמסים הם האמצעי להשיג אותו.
בתלמוד מסופר לנו שבתקופה ההיא היו מס גולגולת, מס קרקעות, חובה לשכן חיילים ותשלומי מכס. אלה היו כמה מצורות הזרמת ההכנסה לממשלה. השיטה העיקרית לגביית מסים בעולם העתיק היתה באמצעות גובי מס ששילמו לממשלה סכום מופחת שנקבע מראש ובכך רכשו את הזכויות לגבות מתושבי המקום את סכום המסים שנקבע להם. את האנשים האלה, גובי המסים, ה"מוכסים", חז"ל והיהודים לא ראו בעין יפה בדרך כלל, מפני שרבים מהם היו השתמשו בסחטנות ובשיטות אלימות והיו אשמים בשחיתות מהסוג הגרוע ביותר. יש בתלמוד אפילו דעה שאומרת שהם לא כשירים לשמש כעדים, וידוע גם שהם היו מנודים מבחינה חברתית.
בימי הביניים, ואפילו מאוחר יותר, יהודים רבים שימשו כגובי מסים לאדונים הפיאודליים ששלטו באזורים מאוכלסים. אפילו אז רבני הקהילות התלבטו איך צריך להתייחס אליהם. ליהודים לא היו אפשרויות רבות להתפרנס, ולכן היה צורך להשלים גם עם גביית מסים, אבל זה בוודאי לא היה עיסוק שהקהילה כיבדה.
התלמוד מספר לנו שהחכם הגדול, רבי אלעזר בן שמעון, היה גובה מס ונציג של השלטון הרומי תקופה מסוימת בחייו. הוא דיווח לרשויות הרומיות על יהודים שלא שלמו מסים, והרומים טיפלו בהם ביד קשה. כשחבריו החכמים גערו בו על מעשיו, הוא הצדיק את מעשיו באמירה "קוצים אני מכלה מן הכרם". חז"ל השיבו לו ואמרו "יבוא בעל הכרם ויכלה קוציו". לאחר ששמע את דעת חבריו, עזב רבי אלעזר בן שמעון את עבודתו והסתתר מפני השלטון הרומי עד יום מותו. אפילו אחרי מותו הוסתרה גופתו שנים רבים ולא הובאה לקבורה בגלל פחד מפני הרומאים שאת התפקיד שהם הטילו עליו הוא נטש. כשהובא לקבורה לבסוף, התגלה שגופתו לא נרקבה כלל, שנשארה שלמה למעט חור תולעת אחד באוזנו, וזאת מפני שפעם שמע לשון הרע על יהודי אחר.
בגלות הארוכה והכואבת של העם היהודי היו המסים אחד האמצעים לרדיפת היהודים על ידי שליטים קנאים. היו צווים מיוחדים רבים שקבעו מלכים ועריצים, לרבות הכנסייה, שאילצו יהודים לשלם מסים עצומים שהוטלו רק עליהם. הכלל היהודי שאומר, "דינא דמלכותא דינא", דהיינו, שחוקי הממשלה הם חוקים שצריך לציית להם, לא חל על מיסוי מפלה. בנסיבות האלה, מתוך כורח וכדי לשרוד, הפעילו היהודים שיטות רבות של התחמקות מתשלום מסים.
זה היה נכון במיוחד לפני כמאה שנה באימפריה הרוסית של הצארים האנטישמיים. צווי הצאר היו כה מדכאים עד שהיהודים הממורמרים תרו אחר דרכים יצירתיות להתחמק מתשלום המסים. זה יצר ביהדות מזרח אירופה הלך רוח ששידר שמותר לרמות את הממשל השנוא, בייחוד בענייני מס. הלך הרוח הזה ליווה יהודים רבים גם בארצות מגוריהם החדשות, אפילו בארצות שבהן לא היו חוקים שהפלו את היהודים בצורה ברורה ובוודאי לא בענייני מס. נדרשו כמה דורות כדי לסלק את הלך הרוח הזה אצל רוב רובם של היהודים בעולם.
עם זאת, כפי שהשערוריות האחרונות מראות לנו, לא הצלחנו לעקור אותו מן השורש בכל הקהילות היהודיות בעולם. איש לא נהנה לשלם מסים, אבל הכלל של "דינא דמלכותא דינא" חל בעולמנו היום בכל מובן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
