ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- קניני מכר, מציאה וגניבה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"בעי רבי אלעזר: האומר לחבירו... משוך בהמה זו וקני כלים שעליה, מהו? מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים, או לא? - אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה. וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה. והלכתא - בכפותה ."
מהסוגיה משמע, שרבא חלוק על רבי אלעזר. ופשוט לרבא שמשיכת בהמה לא תועיל בשום פנים כדי לקנות את הכלים שעליה, ואפילו שירצה לקנות גם את הבהמה במשיכה זו. אולם רש"י מוציא מהפשטות הזו. וזו לשון רש"י שם:
" מי קני כלים - במשיכה דבהמה עם הבהמה, דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה - מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים, משום תורת חצר, דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו, ובהמתו כחצרו; והא חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני; דכי אתרבאי (גיטין עז, א) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי - דלא נייד, והוי משתמר. ...
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
והלכתא - האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני.
בכפותה - היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני..."
הרמב"ם נקט שה"והילכתא" בה לפשוט את בעיית רבי אלעזר - ולפסוק שרק משיכת בהמה כפותה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אולם רש"י פרש באופן אחר ומחודש; ולפי דבריו ה"והלכתא" לא באה כאן לקבוע הלכה. משמע, שרש"י סבור שיש לפסוק שמשיכה מועילה בבהמה כדי לקנות את מה שעליה; ולכן הוא נדחק להוציא את הסוגיה מפשטותה.
סיוע להבנה הזו בשיטת רש"י - יש מדבריו במסכת עבודה זרה דף ע"ב ע"א, וזו לשונו:
" משך הימנו חַמָּרָיו ופועליו - הרי שהיה מביא חַמָּרָיו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה."
הַחַמָּרִין הם אנשים שמובילים סחורה על החמורים, ומדובר שם כשהם נכנסו כאשר הפירות טעונים עליהם ולא על חמוריהם. ורש"י מדגיש שהמשיכה לא קנתה שם את הפירות - מפני שהוא משך בני אדם, ולא משך את הבהמות עצמן. אך אם היה מושך את הבהמות עצמן הרי שהיה קונה את הפירות שעל גב הבהמות.
וכן מובאת גרסה דומה של רש"י בדברי הרשב"ם בב"ב דף פ"ה ע"ב, וזו לשונו:
"מצאתי מוגה בהגהת רבינו זקני מ"כ כן - משך חַמָּרָיו ופועליו והכניסן לוקח לתוך ביתו והתבואה על גבן.
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
בין פסק עד שלא מדד - אם באו לחזור קודם מדידה יחזרו, דבמאי נקנה לא משיכת תבואה יש ולא רשות לוקח יש; דעודם על צוארם, ולא הונחו לרשותו, שהרי לא פירקן כדמוכח סיפא דקתני בה פירקן; מכלל דרישא בלא פירקן אלא הכנסה בעלמא, שמשכן והכניסן לתוך ביתו קתני. והך משיכה לאו משיכה היא לקנות שהרי האדם הוא מושך ומשיכת אדם טעון פירות לא מהניא לקנות את הפירות עד שימשוך הפירות עצמן."
ומשמע מלשונו, שאם היה מושך בהמה - וודאי שהיה קונה גם את הפירות שעליה; ואין פגם מצד "חצר מהלכת". וכן משמע, שקונה את הפירות שעליה - גם אם אינו רוצה לקנות את הבהמה.
רש"י סבור שהלכה כסוגיה שבמסכת עבודה זרה, שמשמע ממנה שמשיכת בהמה מועילה כדי לקנות את מה שעליה. אך כדי שה"והילכתא" שבסוגיה שבמסכת בבא-מציעא לא תסתור את הסוגיה שם, רש"י פירש אותה כרוצה לומר - מה היה פשוט לרבי אלעזר.
אולם התוס' בסוגייתנו (בד"ה "משוך בהמה זו וקני כלים שעליה") נקטו, שמשיכת בהמה לא תועיל כדי לקנות את מה שעליה.
קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
