ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן. הַתְּחִיָּה צוֹבֶרֶת אֶת כָּל אִידֵאָלֵינוּ הַנִּצְחִיִּים וְגוֹנַזְתָּם בְּהַתְחָלָתָהּ בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְנַחֶלֶת לְדוֹרוֹת לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁזְּכֻיּוֹתֵינוּ וּסְגֻלּוֹתֵינוּ מַמְתִּינוֹת לָנוּ, בְּהִתְיַחֲסוּת שֶׁל כָּבוֹד לְכָל אוֹצָרֵנוּ בֶּעָבָר וְרוּחַ נִשָּׂא לִקְרַאת הִתְרוֹמְמוּת הָאֻמָּה בֶּעָתִיד, הַהוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה עַל-פִּי חֶפְצֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ... וְאִם גַּם נִדְמֶה בְּכֵהוּת עַיִן שֶׁהֶעָבָר הוּא, לְפִי עִלּוּיֵנוּ הֶעָתִיד, מְעֻרְפָּל, יִזְרַח עָלָיו הָאוֹר וְיִזְהַר וְיוֹצִיא אֶל הַפּעַל אֶת גְּנִיזוֹתָיו..."
(אורות התחייה, ג)
(אורות התחייה, ג)
שבעים וחמש שנים עברו מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול. שבעים וחמש שנים הן פרק זמן מספק בכדי לבחון בפרספקטיבה היסטורית האם חזונו הגדול של הרב הולך ומתממש, או שמא - אם נביט על המציאות הישראלית הסבוכה של ימינו: על הנסיגה מערכי הציונות במדינת ישראל; על משקלו הפוליטי הפוחת של הציבור הדתי-לאומי; על גידולו של המחנה החרדי - האם כל אלה מעידים חלילה על ההפך?
"המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון" קבע הרב לפני כמאה שנה וכלל זה תקף אף לימינו. הציפייה כי אחדות הקודש והחול תמומש באופן 'חלק' וללא משברים, נובעת מחוסר העמקה בדבריו של הרב קוק עצמו. במקומות רבים בכתביו (אורות התחייה, מד; אגרות ראיה א, עמ' קעח ועוד) מתריע הרב כי תהליך התחייה הלאומי עוד יאלץ לעבור נפילות ומשברים רבים והתופעות שמנינו קודם הן חלק בלתי-נפרד מכך.
יחד עם זאת, מבט מעמיק על התרבות הישראלית כיום מצביע על מגמה ברורה: מעולם לא הייתה השפעתו של הרב קוק גדולה יותר מאשר בימינו אנו! מתחת לפני השטח התסיסה גוברת. הכוחות השונים בעם ישראל נמשכים לרעיונותיו של הרב קוק כל אחד בדרכו ועל פי רוב ללא הכרה גלויה. מחד - הציבור החילוני נקלע למשבר ערכים ומחפש תרבות אלטרנטיבית. נכדיהם של גדולי הכופרים בדור הקודם צמאים למעט רוחניות. לעיתים מרווים הם את צימאונם במים דלוחים, אולם ההבנה כי עולם החול כשלעצמו איננו בר קיימא ויש הכרח לאחדו עם עולם הרוח - הבנה זו היא מושכל יסוד בתרבות הישראלית (והעולמית) כיום. לא ירחק היום ואחינו אף ימצאו את מבוקשם בתורת ארץ ישראל בפועל ממש.
מאידך - הציבור החרדי הולך ומשנה את אורחות חייו. השינוי בחברה החרדית הוא כה גדול עד שהם עצמם אינם מסוגלים עדיין להכיר בכך. נכדיהם של גדולי מתנגדי הציונות בדור הקודם ממלאים כיום את ספסלי המכללות להכשרה מקצועית, מצביעים בבחירות, חודרים לשוק העבודה ומחפשים דרכים להתחבר למדינה ולישראליות. רעיונות כדוגמת 'ישוב ארץ ישראל', 'קירוב אחים' ואפילו ביטויים כדוגמת 'כלל ישראל' הפכו להיות כה טריוויאליים אצלם עד שנשכח כי בעת שדיבר עליהם הרב זצ"ל בזמנו זכו הם להתנגדות ולהרמת גבה. לא ירחק היום ובו הכרח החיים יביא את הציבור החרדי ללמוד בפועל את כתביו של הרב ולבסס בהכרה גלויה את השינוי המתרקם אצלו כעת בלא יודעין.
למותר לציין שתהפוכות מעין אלו מלוות בסיבוכים ולעיתים אף בהתנגדות כלפי הציבור המניף ברמה את דגל תורתו של הרב; לעיתים אף חלקים מאותו ציבור מתבלבלים בין חזונו של הרב לבין פשרנות דתית גרידא; או מצהירים על נאמנותם לרעיון אך מוצאים עצמם מפולגים סביב הדרך ליישמו ולכן מוחלשים פוליטית - אולם כל אלה הם משברים זמניים ובמידה מסוימת אף בלתי-נמנעים. עם ישראל כולו, בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לאו - צועד בנתיב אותו התווה הרב קוק לפני כמאה שנה.
גם במישור הגלוי השפעתו של הרב קוק רק הולכת וגוברת: מעבר למספר לומדי משנתו בפועל, אשר בעבר הלא-רחוק היו עשרות וכיום הם מונים כרבבות; מעבר למוסדות פרי רוחו המעצבים כיום תחומים רבים במדינת ישראל; מעבר למפעלים המתרקמים כל העת להנגשת משנתו לציבור - הרי מעולם לא היו בעם ישראל כוחות המאחדים קודש וחול יותר מאשר ימינו אנו. בכל תחום אליו נביט: תורה, כלכלה, ספרות, חינוך, תקשורת, מוסיקה, אומנות - נמצא צעירים וצעירות היונקים מאור תורתו של הרב ומטים אט-אט את המציאות הישראלית אל חזונו הגדול (זאת מבלי להזכיר את התחום הצבאי וההתיישבותי, אשר שם כבר 'הוכרעה המערכה' וצאצאיו הרוחניים של הרב הם המובילים). ייתכן כי לניצנים הנראים כעת יידרשו עוד עשרות שנים נוספות על מנת להגיע להבשלה מלאה, אולם הכיוון הוא בלתי הפיך. המהפכה השקטה מתחוללת כל רגע גם בלי שנחוש בכך בשגרה היומיומית.
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן", אבל כבר כעת המציאות 'מצמצת פערים' עם החזון. שבעים וחמש השנים הללו הן רק ההתחלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
