ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
איסור מגולה
א. סוגים שונים של יין שמותרים
A. יין מבושל - מותר (ר' יעקב בא אידי, ר' ישמעאל בר זירוד, ר' ינאי בר' ישמעאל, ר' חייא. וכן רבא להלכה (בסוף העמוד)).
B. יין מזוג -
a. דעות שמותר - רבה ורב יוסף, רב אדא בר אהבה לשמש שלו.
b. הגבלת ההיתר - רב פפא - רק במזוג הרבה, אך קצת - אסור.
קושיה על ההגבלה - מהסיפור של רבה בר רב הונא באנייה והנחש, ותירוץ - במזוג קצת הנחש שותה (ולכן אסור), אך רק כשאין אנשים.
c. קושיא על עצם ההיתר (גם במזוג הרבה) - מהסיפור על הנחש שמזג לעצמו את היין כדי שישתה. תירוץ - כשמוזג לעצמו - כן שותה. דחייה - נסמוך על תירוץ בסכנת נפשות?! אלא יש לאסור כל יין מזוג. ואכן -
d. ההלכה - רבא - מזוג אסור.
C. סוגי יינות שנחשים לא אוהבים -
1. ריב"ל - 3 יינות הן שמותרים: חד, מר ומתוק (שני דעות אם זה תוספות לרעה או טובה)
2. ר"ל - קרינא (סוג יין מתוק).
3. רבא - חומץ מותר (אך רק אחרי 3 ימים). נהרדעאי - אסור.
4. ברייתא - בזמן שלושת ימי תסיסת היין - מותר.
D. מאכלים שונים
1. שחליים - בארץ ישראל - אסרו רק כשיש חומץ, בבל - בכל מקרה.
2. כותח הבבלי - בארץ ישראל התירו (אא"כ יש סימני ניכור), בגולה אסרו.
(נדלג על ר' חייא בר אשי)
3. פי תאנה - אין בעיה.
4. בהמשך - אבטיח - אסור.
ב. דברים שמפחידים את הנחש
1. ישן ליד המים - רב חלקיה - מה שאמרו "אימת ישן עליהם" זה דווקא ביום, אך בלילה אסור.
הגמרא עצמה - גם ביום אסור.
2. נוזל מטפטף בצורה תכופה.
ג. על מי אפשר לסמוך - אלמנה או גוי
גרסא 1 - רב סמך על אמלנה - כי ממשיכה מה שלמדה מבעלה (אך גוי - לא), שמואל שתה מגוי - כי מקפידים על הגיינה (אך אלמנה - לא).
גרסא 2 - שמואל לא סמך על שניהם.
ד. רב ספרא - שלושה סוגי ארס
צעיר - שוקע (ולכן אסור גם אם אחרים שתו או אכלו ולא ניזוקו),
בינוני מפעפע,
זקן - צף (למרות שכוחו של הנחש דווקא מתחזק, הארס נחלש).
ה. מה עושים עם מה שהתגלה?
מגע עור אדם – ת"ק – מסוכן (לכן אסור על הרצפה, לגבל ביד, לשטוף ידיים), אחרים – רק במקום שיש חריצים.
נתינה לבהמות – מסוכן, חוץ מחתול שזה רק מחליש אותו זמנית ומותר בשלו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
