בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • עבודה זרה
קטגוריה משנית
undefined
10 דק' האזנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

(לב. שורה 3 - לב: 4 שורות מלמטה)

א. חרס הדרייני - שספוג ביין ופולט אותו
A. נקרא כך על שם אדריינוס קיסר.
B. ריב"ל - האיכות של היין הנפלט (אפילו בפעם השלישית) כמו יין משובח שלנו.
C. האם עצם החרס אסור (למשל - שימוש בו כדי לייצב מיטה) - מחלוקת ר"א ורי"ח.
a. מקשים על המתיר מברייתא שאוסרת שימוש בנאדות יין מעור לצרכים שונים. תירוץ - שם זה גזירה שמא יבקע הנוד וישתמש בנאד לתפירה הנאד שלו.
b. מקשים על האוסר - למה בקנקנים מתירים? כי בחרס המטרה היא שהיין יצא, בניגוד לקנקנים.
D. שמעון בן גודא העיד על ר"ג ששתה מכלי גוים, בברייתא אחת לא הודו לו ובברייתא אחרת הודו. תירוצים: חכמים לא הודו ור"ג הודה. 2. זה שני שמעון שונים.

ב. עורות לבובין - מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג - דווקא בעגול.
A. בברייתא - יש שני תנאים לאיסור: 1. עגול (כרשב"ג). 2. שרואים טיפת דם (סימן שניקח מחיים. אא"כ כבר מלחו שאז אסור גם בלי דם).
B. רב יוסף - הלכה כרי"ש. למסקנת הסוגיא - לדעה אחת - ת"ק חולק על רי"ש, לדעה אחרת - אין חולק.

ג. בשר שכבר נכנס לבית הע"ז אסור, שמא זבחו אותו לע"ז, אך לפנ"כ - מותר.
A. ר"א חולק ואוסר גם לפני שנכנס (כי סתם מחשבת גוי לע"ז).
B. בשר שיצא אסור כתקרובת. המקור - היקש למתים (מכך שנקרא זבחי מתים. הובא גם במקור ליין נסך בדף כט).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il