ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
במהלך דורות שנות גלותנו, מקום עצמותינו הפזורות, מארצנו - מקום חיותנו ובריאותנו הרוחנית והלאומית, היו סיבות שונות לקשיים בישום הדרכה זו, סיבות פרקטיות כקשיי פרנסה, צרות הגלות, ועד סיבות מידותיות ומהותיות.
חכמי הדורות העניקו רציונאל לימודי/למדני להדרכה זו לצד הדרכות נוספות בלימוד תשב"ר כאופן הלימוד, היקפו ועוד. הראי"ה קוק זצ"ל עוסק בנושא זה בכמה וכמה מקומות בספריו, כאשר הקו המנחה הוא אותה התאמה נפשית רגשית של הילד לתכני הלימוד על זמניהם, ובמיוחד גיל המקרא. נביא כאן את דבריו בפירושו לסדור התפילה "עולת ראי"ה": "על כן התינוק מבן חמש עד עשר (כיתות א' – ד'. י.ש.), מוכן הוא בשכלו הרך בתחילת התפתחותו, להרגיש את יפיים וזיום של פשטי המקראות, בסיפוריהם ומליצותיהם ורעיונות מוסרם, המרהיבים לב ונפש גם בחיצוניותם, וביושר עניניהם בטבעיות המדות ונפלאות ד' וחסדיו, ולהכיר להם ערך של תכלית, אבל עודנו רחוק מלהכיר התכלית של יושר המעשים הפרטיים אשר במשנה".
מדברי הרב משמע שהלמידה בגילאי היסוד הנ"ל צריכה להיות ברגש, חוויה של קדושה והתפעמות מדבר ה' והנהגתו את עולמו, כי הרי לכך מוכן הוא הילד, ונקוט בידינו: "חנוך לנער על פי דרכו". ומה יש על הילד ללמוד? – מקרא!!! ומה במקרא? – פשט, כלומר הצד החיצוני של המקרא, ללא למדנות וללא העמקה שאינה ראויה לגילו, ובעצם שאינו צריך לה בגיל זה בכדי להרהיב את נפשו וליבו לדבר ה', שזה ענינו של החינוך הישראלי. ובאיזה אופן? ברגש ובחיות. ובקיצור: פשט המקרא, בחיות וברגש!!! ואין צריך לומר שאין ללמדו משנה בגילאים אלו.
ומתי נלַמדו משנה, אותה משנה שמימד הרגש הוא לא הצד המרכזי שלה אלא לימוד אבחנתי שכלי? מגיל עשר, כיתה ד/ה, לא לפני: "אך בבואו לשנות עשר תתברר הבחנתו במציאות מעשים טובים והפכם, ויכיר את צורך הלימוד המדריך בהוראת מעשי הטוב וברור פרטיהם, ובהזהרה ממעשי הרע בברור פרטיהם, ואז ילמדוהו משנה." – רק אז ילמדוהו משנה, רק כשיגיע לרוויה מהלימוד הרגשי של המקרא ויהיה ספוג ממנו בידע ובהפנמה רגשית ואמונית, ויעבור לשלב נפשי חדש. וכן הוא הכלל בגמרא, כדברי הרב בהמשך דבריו שם. ובסוף דבריו מבטיח הרב: "ועל דרך זה יגדל בלמוד תורת ד', בשמחה וטוב לב, ויראת ד' אוצרו."
האם יש בדברי הרב הדרכה ללימוד שכלי קוגנטיבי, כ"מה היה קשה לרש"י", המלווה בפיתוח מיומנויות אוריינות ואסטרטגיות כ"איתור פרטים", "הבעת עמדה", "ניתוח", ועוד? אין ספק שתוך כדי לימוד המקרא הילד יפגוש אגב אורחא כל מיני מיומנויות ופיתוחן, אבל מכאן ועד שימוש במקרא ככלי לפיתוח מיומנויות – לא הייתה כזאת בישראל! אין ענינו של לימוד התורה, ובן בנו של קל וחומר בתורה לתשב"ר – לשמש כלי טכני למלחמת החיים על הבנת הנקרא שבה וכיו"ב. ענינו לעשות את האדם טוב וישר ולקרוא בשם ה' (עיין אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע "החינוך").
במקום "מה היה קשה לרש"י" ב"הבור ריק אין בו מים – נחשים ועקרבים יש בו" – נראה עדיף שהילד הרך יחווה וירגיש את "מה היה קשה ליוסף במעמקי הבור האפל, הקר והטחוב, המסוכן ורווי דמעות שליש ואכזבה מרה מאחיו משליכיו"; "יחווה" - רצוני לומר שיהיה ביחד איתו בבור ולא שילמד/ידון על יוסף שבבור, כי הרי "מוכן הוא ... להרגיש, להרגיש ולהרגיש"!!!.
אותו לימוד למדני קוגנטיבי רווי הקנית מיומנויות וטכניקות, מרחיק את הילד וחומס מנפשו את אותו לימוד רגשי מלא שמחה של קדושה ואהבת ה'. מה היה לנו ומה חטא הבן שכך אנו מעיקים עליו במה שאינו שייך לו, לא רגשית/נפשית ולא מצד יכולותיו, עד שיאמר "לא רוצה אני". הרי הוא בבחינת (על דרך המליצה) "נמצא פג ונאכל". ימתינו רק לאחר שה"מה היה קשה ליוסף" יוספג בדמו נפשו ורוחו של הילד, באותם גילאי הילדות שלעולם לא יחזרו.
יהי רצון (מלפני מקבלי ההחלטות...) שתתקיים בכל בתי הספר משאלת הרש"ר הירש (ועוד רבים וגדולים מכל הדורות ומדורנו אנו): "מתי נזכה, שבני הנעורים שלנו ילכו שוב כהוראת ה"אבות", דרך זו של התפתחותם הרוחנית"? רש"ר הירש! מי יגלה עפר מעיניך ותחזינה עיניך מישרים את אותם תשב"ר הלומדים בשמחה כבדרך "בן חמש למקרא", בהבל פה קדוש, בשינון בטעמי המקרא, בהיקף גדול בכ"ד ספרים, וברגשי קודש אש שלהבתיה כבשנים קדמוניות - בחלק מהממ"דים שבמרחבי ארצנו, בכניסת מלמדים תלמידי חכמים, יראי שמים ואוהבי תשב"ר - במהלך השנים האחרונות לבתי הספר, ביוזמת שליחים נאמנים במינהל החמ"ד ובברכתם.
ומי ייתן, ויותר ויותר תלמידים רכים וטהורים ביותר ויותר בתי ספר יזכו ללמוד "כהוראת האבות" להתפתחותם הרוחנית הראויה. עתה שהגענו לארצנו הקדושה ולמדינתנו המכוננת, שהם היסוד לחזרה לבריאותנו ומקוריותנו, הוכשרו התנאים לחזור לסדרנו בהוראת תשב"ר – "בן חמש למקרא" - בפשט, היקף, הבל פה, ועוד הדרכות קדושות מרבותינו, והכל במלוא הרגש והחיות. התכנית כבר קיימת אלפי שנים – ואידך נזיל ונגמור!
לתגובות: @gmail.com7937457
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך מותר להכין קפה בשבת?
עירוב תבשילין
אנחנו קודש למענך
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
שבועות מעין עולם הבא!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
