ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
מענין הדבר, שלפעמים דוקא צדיקים נתקלים בקשיים, יותר מאחרים. דבר זה נוגד את ההגיון: גורל הצדיקים היה צריך להיות טוב יותר, ומדוע לעיתים דוקא הם סובלים? חכמינו ז"ל מסבירים תופעה זו, בהבנה שהקשיים הללו אינם סתם קשיים, אלו ניסיונות. אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שיודע בהם שיעמדו בניסיון, כי אין הקב"ה רוצה להכשיל, אלא לחשל. הניסיון בא להראות את כוחם של הצדיקים: "אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק? קנקנים יפים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים - אינו נשבר. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה ל"ד).
חכמים שם עוד הוסיפו ואמרו: תפקידו של הניסיון אינו רק להראות את כוחו של הצדיק שהוא עומד בניסיון, אלא הניסיון מגדיל את כוחו של המתנסה . "אמר רבי יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שנאמר: 'ד' צדיק יבחן'". הווי אומר: המכות לא רק מראות את חוזקו של הפשתן, אלא גם משביחות אותו. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, ועל-ידי הניסיון הם מעמיקים ומגדילים את כוחותיהם הרוחניים.
הקשיים שיש לנו בקניינה של ארץ-ישראל, הנם מבחנים לאהבתנו את ארץ-ישראל . אין מקום להרהורים כגון: אולי הקשיים מראים שטעינו, שהפרזנו בשאיפות, שרצנו יותר מדי קדימה, בטרם עת, - אין מקום להרהורים שכאלו! כבר לימדָנו הגאון מוילנא בספר "קול-התור" (פרק א' י"ג), שצריך לדעת מראש, כי אתחלתא דגאולה באה בדרך "חבלים ונעימים"; היא באה בהתעוררות מלמטה. יש קשיים, יש חבלים, אבל באה לעומתם מידת החסד, ויש הצלחות. בעקבתא דמשיחא, מכל צרה יוצאת ישועה. על-פי הפסוק: "עת צרה היא ליעקב וממנה יִוָשֵׁע" (ירמיה ל'). עלינו לדעת מראש, כי ארץ-ישראל נקנית ביסורין אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיח באות בהפרעות ומכשולים, אך מעז יֵצא מתוק. ופועל ידינו יירצה. ולכן, - אומר הגאון מוילנא - חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזו מכשלה בדרך עבודתנו. עלינו להיות בטוחים, כי דוקא ממנה יעקב יִוָשֵע ומן המצר נגיע למרחביה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
