ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רק מתוך חוזק ועוצמה
הרב שלמה שושן שליט"א, ראש הישיבה הגבוהה-הסדר, בית שאן
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מבורכת, כאשר משפחות רבות ובעיקר צעירות, מבקשות לבנות את חייהן מחוץ ל'חממות' הדתיות המוכרות והנוחות, בשכונות ובישובים הדתיים.
מדובר לרוב ברצון להמשיך את המסגרת התומכת, ולשלב איתה שליחות ומשמעות של נתינה וחיבור לאוכלוסיה מגוונת, שרובה מסורתית וחילונית. אין צורך להרחיב בחשיבות תופעה זו, והברכה הגדולה שהיא יכולה להביא לכלל האומה, ובעיקר לעיירות הפיתוח, הזקוקות לתמיכה וחיזוק, הן בתחום הרוחני והן בתחום החברתי והכלכלי.
אין ספק שמדובר בצעד לא פשוט, שיש לו השלכות בתחומים רבים: חינוך, מציאת עבודה מתאימה, מעגל חברתי מתאים, סגנון חיים, תרבות הרחוב ועוד. בפרשת וירא אנו לומדים מאברהם אבינו, שיש מצבים בהם יש להיפרד משכנים רעים, כאשר יש חשש להשפעתם הרעה על החינוך לצדק ויושר.
מאידך, מאז שנכרתה ברית הערבות של ישראל זה לזה (גם במעמד הר סיני וגם בערבות מואב קודם הכניסה לארץ), חלה עלינו חובה לעשות ככל יכולתנו, לקרב כל אחד מישראל בכל מקום וק"ו בארץ ישראל שבה אנו ממש כאיש אחד (עיין במשך חכמה, סוף פר' כי תבוא). השאלה הנשאלת היא איזה מחיר צריך ומותר לשלם עבור משימה חשובה זו?
ראשית, הדבר תלוי באופי ובמבנה של כל משפחה ומשפחה. יש משפחות שלא בנו עדיין את החוזק הרוחני הנדרש, ולכן אולי הן זקוקות לעוד מספר שנים לפני "שיצאו מהתיבה".
לדוגמא, לא הייתי ממליץ למשפחות של חוזרים בתשובה או מתחזקים, להקים גרעין תורני או להצטרף אליו, אלא לאחר כמה שנים טובות של חיים ולימוד בסביבה תורנית ותומכת. אני מכיר מקרוב משפחות של חוזרים בתשובה, שהצטרפו לגרעין תורני, כשעדיין לא היו בשלים לכך, וסבלו קשיים ומשברים רבים. אכן, למשפחות עם חוזק ועוצמה, השליחות והמגורים במקום בו יתרמו ויפעלו, יהיו ברכה גדולה לכלל ישראל וגם להם עצמן.
שנית, יש לבדוק את המסגרת הרוחנית שעמה תהיה המשפחה בקשר. אינו דומה גרעין תורני שיש בו בית מדרש פעיל, לכזה שאין בו. וזה וזה אינם דומים, למקום בו פועלת ישיבה גבוהה שבה לומדים ופעילים בחורים צעירים מלאי חיים ומרץ, יחד עם אברכים ורבנים תלמידי-חכמים העוסקים בלימוד ובחינוך.
מניסיוננו בשש-שנות קיומה של הישיבה בבית שאן, אנו רואים שלמרות התנאים הקשים בהם הישיבה פועלת ומתקיימת, אנו זוכים לפעול ולהתחבר לציבור רחב ומגוון, ובד-בבד קהילת הישיבה הכוללת את הרמי"ם והאברכים והתלמידים, גדלה והולכת ומתחזקת ב"ה. מציאותה של הישיבה ופעילותה הרחבה בקרב ציבור רחב ומגוון, מקרינים משמעות ועוצמה למשפחות, ואנו מתכננים בע"ה לקלוט אברכים נוספים בקרוב. לאט-לאט מתממש החזון, והתורה הופכת למגדלור של העיר וסביבתה, מה שמביא ועוד יביא, להצטרפות ולקשר של משפחות נוספות לישיבה וללומדיה.
זו הדרך השלמה והבטוחה ביותר לעניות דעתי, לממש את הערבות ההדדית ולהיות שותפים בקירוב הגאולה השלמה.
תחושת השליחות
הרב רפאל אסולין שליט"א, ראש הישיבה התיכונית 'שעלי תורה' בבית שמש וחבר הנהלת 'שעלי תורה'
לתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת, אם יש בימינו כזאת, ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים
את החדר מילאו זוגות שזה עתה נישאו לצד זוגות שניכר כי הם בשנה השנייה או השלישית לנישואיהם. היא ביקשה את רשות הדיבור, על פניה ניכר כי סערה מתחוללת בתוכה. "אין ספק בחשיבות האידיאל", פתחה ואמרה. והרי גדלנו וגידלנו על ברכי הרעיון דורות של חניכים ותלמידים, שיננו שרנו וזעקנו: "עם הפנים אל העם", אבל... הוסיפה ושאלה מה יהיה עם חינוך הילדים, והרי הם עלולים להתקלקל!
העמידה ביחד עם הפנים למזרח חיפתה במשהו על התחושה הקשה, אברהם ידע שאין מנוס מפרידה, ובכל-זאת הוא עוד ביקש להשפיע על לוט בבחירת המקום ששם יתקע את יתד מגוריו.
"אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה" אלו היו גבולות הארץ הטובה שלשם ביקש אברהם לכוון את לוט. גב ההר היה המקום הרוחני המועדף למגורים, שם בלבד ולא בערי הכיכר שהרי שם נכונו לו מגורים בשכנות עם אנשים רעים וחטאים לה'.
ניתן היה לשמוע את לוט טוען בלהט כלפי אברהם: והרי בבית המדרש ה'אהברהמי' למדתי שיש ללכת מעיר לעיר ומישוב לישוב ולקרוא שם בשם ה', ומדוע שלא אמשיך בדרכך בסדום ועמורה?!
שני תיאורים קצרים אלו מהעבר ומההווה מקפלים בתוכם את אחת הדילמות היותר משמעותיות בחיינו, בחירת מקום מגורים. לרוב, בראש מערך השיקולים הזוג הצעיר יתאים את מגוריו למקום שבו יהיה בטוח ששם יגדל את ילדיו בבטחה ורחוקים מהשפעות זרות. לא אחת מדובר בבני זוג שעיקר חינוכם היה על ברכי הנתינה ההשתלבות וההשפעה, ובמבחן המעשה יגבר השיקול של חינוך הילדים.
מה גורם לזוגות רבים וטובים להניח את הערך של לצאת להתערות ולהשפיע, לטובת שכונת מגורים בסביבה מוגנת?
נדמה שאין חולק שאחריות ההורים היא בראש ובראשונה לחינוך ילדיהם. אלא שלתחושת האחריות מצטרפת תחושה של חרדה סמויה. בבחירת סביבה מגורים מוגנת (אם יש בימינו כזאת) ההורים מבקשים לתת רוגע לנפשם שבזה יבטיחו את חינוך הילדים.
מי שהספיק לראות את ילדיו גדלים והופכים לאנשים, יודע שאין די בערכים חינוכיים המושתתים על סור מרע, החינוך ייבנה בעיקר מאיזונים שבין סור מרע לעשה טוב. אהבה ללא תנאי, גבולות לצד אוזן קשבת הם חלק מהמזון שהילד זקוק לו, וערך נוסף אני מבקש להוסיף לרשימת העשה טוב: ילד שנולד למשפחה שבחרה את מקום מושבה על בסיס של אחריות חברתית, והיה שותף בבית לשיח סביב אחריות ושליחות, יצמח לרוב כבוגר בעל חוסן פנימי ובריאות נפשית.
אברהם יענה ללוט: אם אתה מוּנע מכוח השליחות של "קום התהלך בארץ" וביסודה "התהלך לפני והיה תמים", לא יאונה לך כל רע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
