ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
אשתי ואנוכי מתלבטים מאוד, כיצד ליישם דרכי חינוך שאנו לומדים ושומעים. "לקחת אחריות", "להעביר אחריות". "אהבה" או "חיבוק דב". כשילד מספר לנו על אירוע מפחיד שעבר עליו, האם להעביר אחריות אליו, שיסתדר, או לקחת אחריות על האירוע. האם לשוחח עימו, מתוך אהבה, או אולי זה סתם חיבוק דב, וצריך לתת לו להתמודד. לא הצלחנו להגיע לכללים ברורים.
תשובה:
שאלת ההגדרות והגבולות, אימתי להשתמש בכלל אחד ואימתי במשנהו, זו שאלה המקיפה את כל חיינו. סיפור ילדים מספר על חושם, שהיה בחתונה ולא ידע מה לעשות. שאל את אימו, והיא לימדה אותו, שאם הוא רואה קהל גדול יאמר בקול: "מזל טוב, מזל טוב!" יצא חושם וראה הלוויה ל"ע. הרי זה קהל גדול, חשב בליבו, והחל לומר בקול "מזל טוב". סיפור זה ממחיש עד כמה חשוב הבירור אימתי להשתמש בכל כלל.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
62 - הורים צריכים לבקש סליחה?!
63 - אהבה, אחריות ועוד כללים בחינוך ילדים
64 - לשים לב לתשומת לב
טען עוד
בירור ראשון: אהבה אינה כלי. אהבה היא מצב תמידי, נתון. אהבת הורים לילדיהם, אינה משתנית לעולם. כמו אהבתו של הקב"ה לישראל, שגם בשעה שהם עוברי עבירה, אין האהבה בטילה, "כי את אשר יאהב ה', יוכיח". גם כאשר ילד סרח, ואנו מייסרים או מענישים אותו. הכל נובע מתוך אהבתנו אליו.
בירור שני: אחריות ההורים על ילדיהם, היא אחריות כוללת ומקיפה את כל תחומי החיים, בכל מה שילד אינו יכול לעשות לבדו. אמא נוטלת אחריות על הכנת האוכל לילדים, מפני שלא יעלה על הדעת שכל ילד יבשל לעצמו. כך על הכביסה בבית וכד'. לעומת זאת, נקיון וסדר בחדרו, יש אפשרות להעביר אחריות אל הילד, בגיל בו הוא מסוגל לדאוג לכך. כלל חשוב הוא, לזכור שבמקרים מסוימים אחריות ההורים היא, להעביר אחריות. דוקא האחריות מחייבת העברת אחריות.
בירור שלישי: אימתי להעביר אחריות? כאשר ילד יכול ליטול אחריות, ובתנאי שהוא גם צריך ליטול אותה, כלומר, האמא נותנת שהוא יישא באחריות. למשל, ילד שאיננו שש להכין שיעורי בית, ודוחק בהורים לסייע לו. כאן הרי הוא יכול וגם צריך להכין בעצמו את שיעורי הבית. לכן, יש להעביר אליו אחריות. אין זה סותר את מדת האהבה. יש להעביר אליו אחריות, עם הרבה אהבה. ואם יינזף כאשר יגיע לכתה ללא ההכנה הנדרשת, ראוי שישא בתוצאות. כיצד לעשות זאת למעשה: אם ילד "מתפנק" וטוען שאינו יכול וכד', לא להזעיף פנים ולנזוף בו, ולומר לו, אתה יכול, תסתדר. אותה אמירה אפשר לומר בחיוך ובחיבוק, עם נחישות ובטחון שאכן הוא יכול. העברת אחריות תלויה כמובן באמון ביכולתו של הילד, שזה הבסיס להעביר אליו את האחריות.
אם נשאל מדוע לא נעביר אליו אחריות על הכנת הסעודה, או על הכביסה שלו? התשובה לכך היא, כי גם אם הוא יכול לכבס בעצמו אבל אינו צריך לכבס בעצמו, כלומר: זה לא ענין חינוכי שהוא צריך ללמוד אותו. רצוי מאד שידע את המלאכה, אך אין ענין לחנכו לכך.
עד כאן שלשה כללים. ומכאן לשאלתכם : ילד המספר על אירוע מפחיד, לפעמים אכן היה אירוע כזה, ולפעמים זהו פרי דמיונו, על מנת להעסיק את ההורים. נשאל את עצמנו, מה אנו היינו רוצים לאחר שעברנו אירוע כזה. כל אחד זקוק לחיזוק, למילה טובה ולהשתתפות. על כן, נשאל את הילד פרטים ועוד פרטים, שיחזור ויספר את האירוע. כל זאת מתוך אהבה והשתתפות. אם במהלך הסיפור נבחין שזה אמיתי, נוסיף ונחזק אותו, ע"י עידוד ותמיכה. אם נגלה שזה פרי דמיונו, והוא רוצה רק בתשומת לב, נעביר אליו את האחריות לטיפול באירוע. לדוגמא: אם הוא מספר-מדמיין שכלב רדף אחריו, אפשר לומר לו, שהוא גיבור גדול ובודאי יוכל להתמודד עם כלב כזה, ולהוסיף תשומת לב חיובית, כמו חיבוק חם.
ע"י כך אנו שומרים על אהבה, גם בסיפור הדמיוני, נותנים תשומת לב חיובית באמירה ובחיבוק, ונמנעים מלתת תשומת לב שלילית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
