ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחר שסיים את דברי תורתו, נאנח רבי מנדלי ואמר: אם היינו זוכים להיות עכשיו בארץ ישראל, במקום לשמוע את דברי תורתך, היינו פשוט יושבים ואוכלים מפירותיה הקדושים.
ישתבח שמו, שזכינו לשוב לארצנו הקדושה וביכולתנו לערוך 'סדר' על פירות הארץ בט"ו בשבט, אולם הבקיא בתולדות היום יודע, שמנהג ה'סדר' חדש הוא.
יסודו של יום במשנה (ר"ה ב.) הקובעת, שחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילן. אך למעשה, בימי המשנה והתלמוד היה ט"ו בשבט רק תאריך המציין את תחילת שנת המעשרות.
כנראה שבימי הגאונים, עת שרד עדיין ישוב יהודי ניכר באזורים נרחבים בארץ, היו מתפללים ביום זה בארץ ישראל תפילות מיוחדות לה' שישלח ברכה בפירות האילן (פיוטים לט"ו בשבט מה גניזה הקהירית), אולם עדיין לא היה היום חג של ממש.
משגלו ישראל מארצם, ולא הייתה עוד אפשרות מעשית לקיים את המצוות התלויות בארץ, נותר מיום זה רק רושם קל בלבד - האיסור להתענות (שו"ע או"ח תקעב, ג) ולומר תחנון (שו"ע או"ח קלא, ו).
עוברים דורות, הגלות מחשיכה והולכת, והנה לפתע, בעת שכמעט כל ישראל מרוחקים מאדמתם, זוכה ט"ו בשבט לעדנה מחודשת. מנהג חדש מתחיל להתפשט ביום זה בישראל - מנהג אכילת הפירות.
המנהג נזכר לראשונה על ידי רבי יששכר סוסאן, בן דורו של האר"י הקדוש (לפני כ - 430 שנה), וכך הוא כותב - "שבט... יום ט"ו בו.. ר"ה לאילנות... והאשכנזים (בעיר צפת) נוהגים להרבות בו במיני פירות האילנות לכבוד שמו של יום", ובהמשך (מגן אברהם קלא, טז) מוזכר כמנהג האשכנזים בכל מקום.
לא עוברות שנים רבות, והמנהג מתפשט גם לקהילות ספרד, ואף בהרחבה גדולה עם שימת דגש חזק יותר מן האשכנזים. נוהגים הספרדים, לקיים "סדר" מיוחד שבו אוכלים שלושים מיני פירות, אומרים ברכות ותפילות על כל פרי, ולומדים פסוקים ומאמרים, שיש בהם מענייני פירות העץ. במאמרים אלה, בדרך כלל, הפירות נמשלים לישראל ועוד.
המקובלים ראו בסדר זה עניין גדול, לפי שבפירות מצויים ניצוצות קדושים, והמינים השונים רומזים לעולמות שונים, ובשעה שהאדם אוכל הוא מעלה את העולמות והניצוצות. גם בחצרות החסידים עורכים 'טיש' מיוחד של פירות ברוב שירה וזמרה.
ובכל זאת, מקורו של ה'סדר' המקובל לוט בערפל. האר"י הקדוש לא תיקן את אכילת הפירות ואת ה'סדר', אלא רק אמר לתלמידיו שט"ו בשבט הוא חגה של הארץ ויש בו עניין גדול. מתוך זה החלו תלמידיו באכילת הפירות ובאמירת פסוקים על פי יסודות תורת הנסתר שמסר להם על הפירות.
ה'סדר' המקובל הוא מאוחר יותר, ומקורו בבעל קונטרס "פרי עץ הדר", שזהות מחברו נתונה למחלוקת גדולה. יש שאמרו שחיברו הרמח"ל, יש שזיהו איתו עם מקובלים חשובים אחרים, אך יש שיצאו נגדו ואמרו שהוא, להבדיל, נתן העזתי שר"י, נביאו של משיח השקר שבתי – צבי שר"י.
זו הסיבה, שיצאו נוסחים נוספים לסדר, ואכן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שמנהג ארבעת הכוסות בסדר מקורו ב'שבתאות', והעיקר לומר עם הפירות פסוקים ומאמרים הקשורים לפירות.
ברוך ה', זכינו בחברת 'ט"וב הארץ' להשיב לארץ ישראל את כבודה, ולזכות את ישראל באכילת פירות הארץ במקום פירות חו"ל, ויחד עימם להפיץ נוסח מיוחד שכל הפסוקים והמאמרים בו עוסקים בשבח הארץ ופירותיה.
ט עמו ו ראו כי ט"ו בה הארץ מאוד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
