ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- קידושין
- שיעורים במסכת קידושין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
כדי לעמוד עליה צריך לעיין בקצרה בכמה סוגיות.
פסיקת הרמב"ם בדיני קידושין
זו לשון המשנה בקידושין דף נ"ח ע"ב:
"... האומר לאשה הרי את מקודשת לי... מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום - מקודשת ואינה מקודשת, בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה."
מפשטות המשנה משמע שקידושין באופן של מעכשיו ולאחר שלשים יום הם קידושי ספק. הסוגיה דנה שם במשנה, וזו לשונה בדפים נ"ט ע"ב - ס' ע"א:
" מעכשיו ולאחר שלשים יום וכו', אמר רב: מקודשת ואינה מקודשת לעולם; ושמואל אמר : מקודשת ואינה מקודשת אלא עד ל' יום, לאחר ל' פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון ; לרב מספקא ליה אי תנאה הואי אי חזרה הואי, לשמואל פשיטא ליה דתנאה הואי . ... אמר אביי: ולטעמיה דרב , בא אחד ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום, ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום, ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים - מראשון ומאחרון צריכה גט, מאמצעי אינה צריכה גט , מה נפשך? אי תנאה הואי - דקמא קידושי, דהנך לאו קידושי, אי חזרה הואי - דבתרא קידושי, דהנך לאו קידושי. ...
עולא אמר רבי יוחנן: אפי' מאה תופסין בה ; וכן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. אמר ליה רב משרשיא בריה דרב אמי לר' אסי: אסברה לך טעמא דרבי יוחנן, שוו נפשיה כי שרגא דליבני, דכל חד וחד רוחא לחבריה שבק."
עולא אמר רבי יוחנן: אפי' מאה תופסין בה ; וכן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. אמר ליה רב משרשיא בריה דרב אמי לר' אסי: אסברה לך טעמא דרבי יוחנן, שוו נפשיה כי שרגא דליבני, דכל חד וחד רוחא לחבריה שבק."
הרמב"ם פסק כר' יוחנן; וזו לשונו בהלכות אישות פרק ז' הלכה י"ב:
"האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום בדינר זה, ובא אחר וקידשה בתוך השלשים יום, הרי זו מקודשת מספק לשניהם, לפיכך שניהם נותנין גט בין בתוך השלשים יום בין לאחר השלשים יום. הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום, ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים, אפילו הן מאה על הסדר הזה קידושי כולן תופסין בה וצריכה גט מכל אחד ואחד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק."
פסיקת הרמב"ם בדיני קניינים
בסוגיה בכתובות דף פ"ב ע"א, מובא דין דומה ביחס לקניינים רגילים; וזו לשון הסוגיה שם:
"... דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: האומר לחבירו לך ומשוך פרה זו, ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר שלשים יום - לאחר שלשים יום קנה ואפי' עומדת באגם, ... והא כי אתא רבין א"ר יוחנן: לא קני! לא קשיא: הא דא"ל קני מעכשיו , הא דלא אמר ליה קני מעכשיו."
הרמב"ם פסק כעין כך בהלכות מכירה פרק ב' הלכה ט':
"האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום ומשך, לא קנה, ואם אמר לו קנה מעכשיו ולאחר שלשים יום קנה, ואפילו היתה עומדת באגם ביום שלשים, שזה כמי שהקנה אותו מעתה על תנאי נעשה התנאי נתקיים הקניין, וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי."
מלשון "על תנאי" שנקט כאן הרמב"ם בהלכות מכירה, משמע שהרמב"ם פסק כשיטת שמואל בסוגיה בקידושין – ש"מעכשיו ולאחר שלשים" משמעותו תנאי. לכאורה, הדבר סותר את הפסיקה שהרמב"ם פסק שם כר' יוחנן, שהדבר אינו נחשב לתנאי.
פתרון הסתירה
לעיל בפרק "הרמב"ם והתורם שלא ברשות" התבאר שקיימת שיטה מיוחדת, ולפיה חלות שנובעת ממצוה יכולה לחול למפרע, למרות שהדבר אינו אפשרי במצב דומה בדיני הקניינים הרגילים. לפי מה שהתבאר שם נראה שהרמב"ם סבור, שרבי יוחנן מחלק בין קנייני קדושין לבין קניינים רגילים.
הרמב"ם סבור שמהסוגיה בדף פ"ב עולה, שרבי יוחנן סבור ש"מעכשיו ולאחר שלשים " - פרושו תנאי - וכשיטת שמואל בקידושין. 1 אולם כוונת המתנה תנאי זה היתה, שלא יצאו דבריו לבטלה; ויהיו תנאי המועיל - בכל דבר לפי עניינו.
לשיטת הרמב"ם, שבקניינים רגילים מועיל התנאי רק ב"מעכשיו"; 2 כוונת האומר – מעכשיו ולאחר שלשים " היתה לתנאי רגיל ב"מעכשיו". (ולכן הקנין יחול אפילו אם הבהמה תהיה אחר כך ברשות הרבים; כדין תנאי רגיל שבממון 3 ).
אולם בחלות הנובעת ממצוה , כשאומר - מעכשיו ולאחר שלשים " כוונתו היתה לדין המיוחד שקיים שם; שלשיטת הרמב"ם חלות גירושין וקידושין חלה לגמרי רק בעתיד, אך מוחלת למפרע. 4 ומכיוון שהחלות חלה למפרע, נמצא שהיא מקודשת מספק לכולם.
^ 1.ושלא כסוגיה לקמן בכתובות דף פ"ו ע"ב.
^ 2.וכלשון הרמב"ם בהלכות מכירה פרק י"א הלכה ו' - "שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה". וכפי הבנתו בבבא מציעא דף ס"ו ע"ב - "כל דאי - לא קני".
^ 3.ועיין בנושאי כלי הרמב"ם.
^ 4.כמבואר בדבריו בהלכות גירושין פרק ח' הלכה א' ובמקומות הנוספים שהובאו לעיל.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מתנות בחינם
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
