ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משה רבנו מסרב לקחת את השליחות לגאול את ישראל במשך שבעה ימים. הוא ממאן לקבל את השליחות על עצמו מפני שהוא יודע שזאת לא תהיה הגאולה האחרונה - שגלות מצרים לא פעלה את פעולתה על נפשות כלל ישראל, ולכן אומר: "שלח נא ביד תשלח". אך משה רבנו לא ידע שאי אפשר היה להשאיר עוד את עם ישראל במצרים, כיוון שאם היו נשארים, חלילה היה מצב שכבר לא יהיו זכאים להיגאל, לכן הקב"ה אומר לו - אתה מוכרח להוציאם ממצרים, ושאר הגלויות ישלימו את פעולת גלות מצרים.
הקב"ה נותן למשה שלוש אותות, כדי לאמת את שליחותו. משה רבנו אומר: "והם לא יאמינו לי", משה רבנו לא גדל במצרים, העם לא הכירו אותו, לעומת אהרון שאותו כן הכירו. הקב"ה נותן למשה שתי אותות, המטה שנהפך לנחש, והיד המצורעת. לאחר מכן נתן את האות השלישית - שייקח ממימי היאור וישפוך אותם ליבשה ויהפכו לדם. הנצי"ב אומר כאן יסוד גדול: האות השלישית לא הייתה כדי לאמת את שליחותו של משה, מספיק היה בשתי האותות הראשונים. האות השלישית הייתה אזהרה, שכל מי שיחיה בדור של גאולה, והוא יתחכם על מהלך הגאולה, כאילו שהוא יודע בוודאות שזה לא מהלך אלוקי, הקב"ה יעניש אותו והוא לא יזכה לגאולה. וזה "המים", מים הם נותנים חיות בעולם, והם נהפכים לדם ביבשה. ומסביר על כך שנכפלה בפסוק המילה "והיו" להורות שכן לעתיד, כמו שמביא דוגמאות מהשליש בשומרון (מלכים ב' ז').
מזה אנחנו לומדים, שאם אנו חיים בדור ורואים קיבוץ נידחי ישראל ועם ישראל חוזר לארצו, למרות שישנם חולשות בתחום הרוחני, זה לא צריך להאפיל על עצם ראיית המהלכים האלוקים של שיבת עם ישראל לארצו. ומי שמתחכם, הוא עלול חלילה שלא לזכות לראות את גאולת עם ישראל.
לכן אנו אומרים, שגם בתקופתנו, שאנחנו רואים שקורים כאן דברים שלא קרו במשך אלפיים שנה - עם ישראל חוזר לארצו, יש לו שלטון בחלק מארצנו, כמובן שיש לנו השגות ואנחנו רוצים שיהיה אחרת, אבל כנגדעצם הגאולה אין להתחכם. מי שמתחכם הוא כאילו חותר נגד המהלכים האלוקיים! נקווה שעם ישראל יפקח את עיניו, ולא יתחכמו נגד תהליך הגאולה, ונזכה באמת שבקרוב תפקחנה עיני כולם, ויראו עין בעין בשוב ה' את ציון בקרוב בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












