ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
הפרשה פותחת בכך שיעקב אבינו יצא מבאר שבע ללכת חרנה, אך בדרך הייתה השתהות של ארבע עשרה שנה בבית מדרשם של שם ועבר. דבר זה לא כתוב במפורש אך חז"ל דרשו זאת מתוך המקראות. יעקב אבינו חשש איך הוא ייצא מהחממה הרוחנית בה הוא נמצא, לארץ רחוקה מתורה ומצוות, ולחיים בין אנשים עובדי עבודה זרה שקועים בענייני כישוף. הוא חשש שמא הוא ימעד ולא יעמוד בזה. בגלל חששות אלו, היה זקוק למטען רוחני גדול, לחיסון נפשי של ארבע עשרה שנה בבית המדרש, ורק אז כשהוא הרגיש שהוא מספיק מחוסן נאמר: "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם".
אנחנו יודעים שמעשיו של יעקב אבינו אינם רק לעצמו, אלא פעל גם לדורות הבאים. חז"ל אומרים שיעקב אבינו תיקן תפילת ערבית: "ויפגע במקום וילן שם", מובא באחרונים הסבר מהו הרעיון שיעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית: הלילה הינו משל לגלות, ויעקב אבינו כשיצא לגלות תיקן את תפילת ערבית. שהרי אנו אומרים בתפילת ערבית: "אמת ואמונה", כלומר אדם שנמצא בלילה ואינו מכיר את חוקי הבריאה ולא יודע כי השמש זורחת בסוף כל לילה - אם יבואו ויגידו לו שעוד כמה שעות תזרח השמש אין כל סיבה שהוא יאמין לדבר כזה. אך אדם אחר שיודע את חוקי הבריאה, אף על פי שאינו רואה במציאות שום סימן שהשמש תזרח בסוף הלילה, בכל זאת הוא מאמין שהשמש תשוב ותזרח. כך יעקב אבינו בעצמו הנחיל לדורות הבאים את עומק האמונה, שגם אם אנחנו נמצאים בחשכת הגלות, אנחנו מקווים ויודעים שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו ממנה. יעקב בנה את כוח ההישרדות של עם ישראל במשך כל הגלות, וכך כל אלה הממשיכים את דרכו של יעקב אבינו יהיו להם כוחות הנפש להתמודד עם כל המצב. גם עם בדרך הטבע לא רואים מוצא, אנו מאמינים שיזרח השמש ואור הגאולה יופיע בקרוב בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
