ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עולם המוסיקה המקיף אותנו בבית, בשמחות וברחוב, מעלה שאלות רבות, שעיקרן - מהי מוסיקה יהודית?
דומיה וניגון
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
את עבודת ה' של האדם ניתן לחלק לשלושה חלקים - מחשבה, דיבור ומעשה. עבודת ה' שבמחשבה היא בנפש האדם בינו לבין עצמו, לעומת עבודת ה' בדיבור שמתלבשת במילים ומופיעה כלפי חוץ.
בין המחשבה לדיבור ניתן להוסיף שני שלבי ביניים אפשריים - הדומיה והניגון. הדומיה משאירה עדיין את הנעלם בהעלם, אך יכולה לגלות לסובבים את עוצמתו, ואילו הניגון נותן גילוי ראשוני ועמוק. הזוהר (חלק ג ל"ט, ע"א) מסביר מדוע לכהנים אסור להיכנס שתויי יין למקדש - היין יוצר תנועה מן ההעלם אל הגילוי ומוציא את הסודות החוצה, כמאמר חז"ל המפורסם: "נכנס יין יצא סוד" (סנהדרין ל"ח ועוד), ואילו עניינם של הכהנים הוא ההעלם - הסוד, הדומיה.
לעומת הכהנים שעניינם הוא הסוד וההעלם, הלויים קשורים לבחינה של היין, ועבודתם בשירה וניגון, שעניינם הוא הוצאת העולם הפנימי של האדם כלפי חוץ. לעומת היין, המים הם החומר הכי פשוט והכי טהור בעולם, וזה מבטא את האין סוף הנעלם, שקשור לכהנים. לאור זאת מובן מדוע שירת הלויים הייתה בשעת ניסוך היין, ואילו עבודת הכהנים בזיקה לניסוך המים בחג הסוכות. כך נוצרת הרמוניה של העלם וגילוי, כאשר הלויים שרים בחוץ בזמן ניסוך היין, והכהנים עובדים בפנים בדומיה.
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
שירת הלויים הייתה בזמן ניסוך היין בקרבנות ציבור. הניסוך היה יורד לשיתין שבמזבח היורדים עד התהום, והלויים היו עומדים על חמש עשרה המעלות. אבל בספר מאור ושמש (פרשת קורח) מביא בשם ספר ברית מנוחה שהלויים היו מחזירים בתשובה את החוטא על ידי ניגון, בשעת הקרבת הקרבן: "שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש, היה מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין - אזי רמז הכהן העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה, ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה".
מוסיקה המקרבת לרבש"ע
הרב מוטי הרשקופ שליט"א, ראש ישיבת 'כינור דוד' בעטרת
רבים מאיתנו מצאו את עצמם לא אחת מהרהרים ולעתים נבוכים בשאלת הזיקה של המוסיקה לעולם הקודש. באופן אינטואיטיבי אנו מרגישים שחייב להיות קשר בין עולם המוסיקה שהוא עולם רוחני, לבין עולם הקודש שהוא מקור ויסוד לכל שאיפותינו הגבוהות והנאצלות.
אולם, המציאות טופחת על פנינו במבוכה בדמותם של יצירות מוסיקאליות רבות וקודים תרבותיים המתלווים להם, שברור לנו באופן חד משמעי שאין להם מקום לא באוהלו של שם ובוודאי לא באוהלו של יעקב.
טרם בואנו לברר נקודה זו עלינו להציב בנתוני הבסיס מספר עובדות:
א. המוסיקה הוא אחד הכוחות בעלי ההשפעה החזקה ביותר על כלל המין האנושי. ב. המוסיקה שמשה בהיכל הקודש בזמן שבית המקדש עמד על תילו. ג. גדולי ישראל ראשונים ואחרונים חכמי נגלה וסוד, הפליגו רבות בשבחה של המוסיקה וייחסו לה מדרגות גבוהות במיוחד.
המובאות הן רבות. נציין את ריה"ל (ספר הכוזרי ב' ס"ה) שמתאר את המוסיקה שהיא "מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה", הרמב"ן (בתורת האדם), כותב: "כי ענין הכנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוסיקא, כענין שאמרו קול ודבר ורוח וזהו רוח הקדש".
ובשם הגר"א מובא בהקדמה של ר' ישראל משקלוב על 'פאת השולחן' כי: "רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלוים, וסודות תיקוני הזוהר, אי-אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה", ועוד לא הזכרנו את גדולי החסידות, הרב קוק זצ"ל, הרב הנזיר ועוד רבים.
עובדות אלו מביאות אותנו להבנה, כי דבר כה מרכזי שנברא על ידי רבש"ע לא לחינם נברא. אנו כאנשי תורה ואמונה מחפשים בכל דבר את התכלית שיכולה להביא אותנו להתקרבות להקב"ה ולגילוי שכינתו.
המוסיקה נוגעת בנפש במקומות עמוקים מאוד שאף המילים מנועות מלהגיע, מקומות אלו יש בם כדי לחולל הנעה ותזוזה פנימית עמוקה הנדרשת כדי לפעול בלבבות את הכיסופים לאל חי.
מוסיקה יהודית היא זו שמעוררת את האדם לעניין היהודי של הקירבה להקב"ה וגילוי שכינה. כל שאר מרכיבי המוסיקה, ויסודות החכמה המופלאה הזו הם כלי שרת כדי להביא אותנו אל היכולת ליצור קירבה זו.
אנו אסירי תודה לכל גדולי המוסיקה בכל הדורות שהצליחו לגלות טפח ואף יותר מהסודות של חכמת המוסיקה. עם ישראל יידע גם הפעם, לחבר את גילוים אל התכלית הנצחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
