ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
מה מקומם של סיפורי הצדיקים בחינוך ועבודת ה'?
מצוה לספר
הרב יהודה מלמד שליט"א, ר"מ בישיבת רמת-גן
תחילתה וסופה של התורה סיפורי צדיקים. בתחילתה, סיפור תולדותיהם של צדיקים יסודי עולם - האבות, ובסופה, סיפור מעשיו ודבריו של משה רבינו. כשמסתלק הצדיק, משה רבינו, מסתיימת התורה. אין תורתנו עוסקת באמיתות מופשטות, ברעיונות ערטילאיים, אלא בספורים ובמעשים. מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח. מצוה לספר על עם ישראל, לספר על הצדיקים שבו, לספר תהילת ד'. ומהו הסיפור המעולה שאפשר לספר על עם ישראל ועל הצדיקים. זהו כאשר לא כשמציירים איך צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, אלא כשמספרים, איך הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים.
בכל הסיפורים מופיע גרעין פנימי של נשמה עליונה המתלבשת בסיפור. כל התנסחות מחודדת, מוגדרת ומדויקת ככל שתהיה, לא תוכל לבטא את הנשמה הפנימית, כפי שמבטא אותה הסיפור. הנביאים הראשונים שבטאו דבריהם בסיפורים, גדולים מהנביאים האחרונים, שדברו בשבח מעשי ד' יותר בפירוש.
כשרצה ר' נחמן להביע את פנימיות התורה, בשפה שהנביאים דברו בה, סיפר סיפורי מעשיות. לדעת לספר סיפור זוהי מלאכה בפני עצמה. אין המספר מספר על משהו שכבר חלף עבר, אלא על משהו שנמצא כאן עכשיו, נוכח וחי. בספור חוזר אדם ומתאחד בנפשו, עם הדמויות עליהן הוא מספר, ואף השומעים רואים, כאילו בעל השמועה עומד כנגד עיניהם. כשהיה הרב צבי יהודה, מתחיל ללמד דבריו של אחד מרבותינו, בין אם היה מהתנאים כר' מאיר, בין אם היה מהראשונים כר' יהודה הלוי, היה פותח ומספר על אותה הדמות, ולא נחה דעתו, עד שהצטיירה בעיני השומעים, כעומדת לנגד עיניהם בכל הודה ותפארתה. וכמה מהם היו מספרים, שבאותה שעה היו אותן דמויות ואותן נשמות, משתקפות במראה פניו של הרב צבי יהודה.
הרב הנזיר היה אומר, שהחכמה העברית דרכה להופיע דווקא בשפה המשלית. לעולם איננו מתיימרים להגיד את הדבר כשלעצמו, אלא לתת משל וציור, שהוא פותח שער למה שמעבר לו. ספורים הם משל נפלא, שפירוש אחד לא יספיק לבארם, וכל מה שתמשמש בהם תמצא טעם נוסף. ומעלה יש בסיפורים יותר מאשר במשל, שגם לפשוטם של הסיפורים יש משמעות.
רצה הרב שתלמידי חכמים שבדור, ילמדו את עצמן לאחוז בעט, שתלמידי חכמים יביעו את עצמן בשפה ספרותית. ואם אולי ליכולת לספר ספורים, צריך נפש מיוחדת וכישרון מיוחד, וברוך ד' כוחות כאלה מתגלים לאט לאט, מכל מקום אין תלמיד חכם, יכול לפטור את עצמו מלהביע את רעיונותיו בשפה סיפורית. לא לומר רעיונות, אלא לספר אותם, ובכך לתת להם חיים. יתכן שמה שמכונה כתיבה מסאית, הולם את הצורך הזה. באופן זה כתב הרב את מאמר הדור, והדומים לו. ואף אנו, לא עלינו מלאכה ואומנות זו לגמור, אבל אין אנו בני חורין להיבטל ממנה. בדרך זו תחזור התורה ותהייה קרובה וחייה בלבבות.
להציג מודל לחיקוי
הרב אביחי קצין שליט"א, ראש ביהמ"ד לתורה של מכללת "שערי משפט"
חז"ל למדונו ש"גדול שימושה יותר מלימודה". בכך למדונו שהדרך המשפיעה יותר בלימוד התורה הוא המפגש עם תורה חיה, ולא רק עם זו הכתובה עלי ספר. כמובן שהמפגש המשמעותי ביותר הוא המפגש הבלתי אמצעי עם גדולי ישראל, אך גם למפגש עם קורותיהם והנהגתם של גדולי ישראל יש חשיבות גדולה.
אולם נראה שיש שתי המלצות שכדאי לאמץ בבחירת סיפורי צדיקים : סיפר לי לא מזמן תלמיד חכם אחד שהוא סיים את קריאתם של שני ספרים על גדולי ישראל. כל מה שכתוב בספר האחד, הוא אמר, גם אני הייתי יכול לעשות. ואילו מה שכתוב בספר השני, לעולם לא אוכל לעשות.
במילים אחרות, סיפורים העוסקים בהנהגות טובות, בהתמודדויות עם ניסיונות, ברגישות לזולת ובהקפדה ראויה באורחותיה של תורה, כל אלו הם דברים שיכול הקורא להתאמץ ולאמץ אל תוך הנהגתו שלו. לעומת זאת, ספרים שרוב עניינם ובניינם בסיפורי מופתים וניסים, יכול הקורא להתפעל ולהעריץ, אך לחקות אינו מסוגל.
נקודה שניה , הדגיש בזמנו הרב יצחק הוטנר זצ"ל, בעל ה"פחד יצחק". הרב הוטנר יצא כנגד מחברי ספרי הביוגרפיות המשרטטים תמונה "מלאכית" של גדולי ישראל. כאילו נוצקו מחומרים אחרים. מעולם לא חוו התמודדות, בוודאי לא כישלונות, ומסלול התקדמותם הרוחני היה של התקדמות בלבד. שרטוט שכזה יוצר תחושה בלב הקורא, בעיקר של אלו הצעירים, שהוא עצמו החווה התמודדות וקשיים שונה באופן מהותי מאותם גדולי ישראל. וממילא אין לו שום סיכוי לגדול ולהיות אדם גדול.
עלינו לדעת שגדולי ישראל היו בשר ודם ודווקא מתוך נקודת מוצא זו התמודדו ועלו להיות אותן דמויות הוד שכולנו מכירים. באופן כזה לא רק נתפעל מאותם גדולים, אלא ננסה לאמץ חלק מהנהגתם שלהם לתוככי אורחות חיינו שלנו .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
