ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו
גם היום יש בית מקדש בנוי קודם בנייתו. נביאים יכולים לראות אותו. ולא רק הם אלא כל יהודי שמתפלל צריך לראות אותו מול פניו בכל תפילה ותפילה. הוא צריך לראות את עצמו כאילו עומד בירושלים הבנויה ובתוכה בתוך בית המקדש. "יחשוב כאילו עומד בבית המקדש" (שו"ע צה, ב) בתפילת י"ח "יראה את עצמו כאלו הוא עומד לפני הכפורת" (משנ"ב צד). ואיך יכוון שעומד בקודש הקודשים והרי הוא חרב?
כותב הרמ"ק בפירושו לזוהר (אור יקר שמות כט): "עיקר האמונה לדעת שהכל שם אפילו בחורבנו". חובה הלכתית שאדם יראה בעיני רוחו בכל תפילת י"ח את בית המקדש בנוי בתוך ירושלים הבנויה. כי כמו שיש 'בית מקדש של מעלה', כך יש 'ירושלים של מעלה' (תענית ה'). הוא צריך לראות במחשבתו את בית המקדש וירושלים הבנויה כמו שראה משה בהר, ולראות את עצמו עומד בתוכם ומתפלל מול השכינה. אולי בגלל זה האריכה התורה כמה וכמה פרשיות בכל מבנה המשכן והמקדש שנדע כיצד לכוון בכל תפילה ותפילה.
משה רואה את בצלאל. בין שאר הדברים שראה משה בהר סיני הוא ראה גם את בצלאל בונה המשכן וגם את מחצית השקל. "זה יתנו כל העובר" הראהו הקב"ה למשה כמין מטבע של אש ואמר לו: זה יתנו. כזה ראה וקדש. לכן אמר הקב"ה למשה: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (שמות לא ב). הפלא הוא שגם משה אומר לישראל: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (שמות לה ל).
הרמב"ן מביא מדרש (שמו"ר מ ב) שאומר כי הקב"ה הראה למשה את "ספרו של אדם הראשון" שבו מצויירים כל בני האדם העתידים להוולד בעולם. " אתה מוצא כשעלה משה למרום הראה לו הקב"ה כל כלי המשכן ואמר לו: כך וכך עשה! "ועשית מנורת" "ועשית שלחן" "ועשית מזבח". כך כל מעשה המשכן. בא משה לירד סבור שהוא עושה אותו. קרא לו הקב"ה אמר לו: משה! מלך עשיתיך! אין דרך המלך לעשות דבר, אלא גוזר ואחרים עושים. אף אתה אין לך רשות לעשות דבר, אלא אמור להם והם עושין. ולא אמר לו למי יאמר. אמר משה: למי אומר? אמר לו: אני מראה לך! ומה עשה הקב"ה הביא לו ספרו של אדם הראשון והראה לו כל הדורות שהן עתידין לעמוד מבראשית עד תחיית המתים. דור ודור ומלכיו. דור ודור ומנהיגיו. דור ודור ונביאיו. אמר לו: כל אחד ואחד התקנתיו מאותה שעה וכן בצלאל מאותה שעה התקנתיו. הוי "ראה קראתי בשם בצלאל". ללמדך שעם התוכנית של בית המקדש תוכנן גם הבונה שלו. ולכן נשתלו עצי השיטים על ידי יעקב ונאסף הזהב במצרים לצורך המשכן.
למרות שבצלאל מוכן משמים – צריך הסכמת העם. למרות שמשה רואה את בצלאל בהר סיני לפני ירידתו, צריך משה את רשות העם למינוי בצלאל לתפקיד החשוב הזה. כך אומרת הגמרא (ברכות נח) "אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם לה) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָּל - שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ, (משה רבינו) אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כָּל - שֶׁכֵּן?!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
77 - עיבור שנה – חכמתכם לעיני העמים
78 - פרשת כי תשא- קול צופיך
79 - פרשת ויקהל – "שמחה" זו מצווה חשובה
טען עוד
לפני ברכה – צריך הסכמת המתפללים או המברכים
חכמינו למדו מהסיפור של בצלאל ומשה הלכה חשובה. כך כותב אחד מהגאונים בדורות הראשונים, רב האי גאון ומביאו שבלי הלקט (סי' קמ) "שנים שבאו לאכול, המברך נוטל רשות מחבירו ואומר לו: "ברשות מורי" והוא עונה: "ברשות שמים". והוא לומד זאת מהסיפור של בצלאל שאלוקים אמר למשה ללא למנותו בלי הסכמת הציבור. "כך בסעודה, בני ההסיבה בוחרים החשוב שבהם לברך והוא אומר: "ברשות רבותי" כלומר זה אני יודע אם אתם מסכימים שהקב"ה מסכים עמכם? והם משיבים: "ברשות שמים" כלומר לכך אנו מסכימים שיסכימו מן השמים שנאה והגון אתה לפנינו. ומברך ובוצע" ( בית יוסף על או"ח סימן קסז).
ברית כנגד ברית
בחטא העגל עם ישראל מפר את ההבטחה שניתנה בהר סיני. אבל לא בזה הבעיה העקרית. בעית הבעיות מוזכרת בפרשיות אלו כמה וכמה פעמים. הברית שאלוקים כרת עם האבות. משה מזכיר אותה על מנת למנוע את כילויו של עם ישראל. (שמות לב יג) "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם". יש שבועה. יש ברית עם האבות. אי אפשר לכלות אותם. וגם הקב"ה אומר למשה שהוא מעלה אותם לארץ ישראל כי כך הוא נשבע לאבות. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה" (לג א).
בעקבות זאת הם מקבלים את לוחות הברית שמושמות בארון הברית. "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" (שמות לד כח) באותו מעמד הקב"ה כורת ברית על שלוש עשרה מידות. "זכור לנו היום ברית שלוש עשרה". כל הבריתות הללו מחזירות אותנו לברית שאלוקים כרת עם האבות. "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" איזה "חסד ואמת"? אותם שנשבעת לאבות הקדושים. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז כ).
כל הברית והשבועה הזאת היא בגלל הברית והשבועה של האבות. שבועת האבות לא מועילה לעם ישראל בלי התפילה של משה ומסירות הנפש שלו. כך גם הם צריכים לחדש את הברית של האבות מחדש באותן דרכים. "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם" (שמות לד י). ובלבד שלא תכרתו ברית אחרת עם העמים שגרו פה לפניכם. "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ". אם תעשה כך – אתה מפר את הברית עם הקב"ה (ועיין שופטים פרק ב).
תמיד תמיד - תכלית קרבן תמיד
ה' רוצה לשכון בתוכנו תמיד. בשביל זה יש קרבנות תמיד בוקר וערב. מה הקרבנות הללו עושים לנו? בפרשה הקודמת למדנו שהם מביאים את השראת השכינה למשה ולישראל. כך אומר הפסוק אחרי שהוא מצווה על קרבן התמיד: "עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם: וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".
כל התכלית של הקרבן הזה היא להתוועדות עם הקב"ה. קשר גם על ידי משה וגם על ידי ישראל כולם. "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". תפילות שנתקנו כנגד קרבן תמיד נועדו לאותה מטרה. להתוועדות עם עם ישראל. לשכון בתוכם.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מתגברים על מידות רעות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לקשור את הסכך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
סדרת החינוך של הטבע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
