ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אוריה שרה בת עינת
מה יהיה הדין אם מפריעים לאדם להתפלל, והוא איננו יכול להתעלם ולהתרכז בתפילתו, כגון תינוק בוכה וכדומה. הרי אם ימשיך, ממילא לא יוכל להתפלל כדין, ואם יפסיק, הרי יש בזה איסור הפסקה? כתב המשנה ברורה 3 , שמותר לרמוז לילד בידיו כדי שישתוק, אבל לא יפסיק בדיבור בשום אופן. ואפילו אם יגרם לו נזק כספי חמור אין להפסיק בתפילה, שאין לממון ערך לפני גודל האיסור.
ואם ההפרעה קשה מאד ולא ניתן להתעלם ממנה, כגון שבאה על ידי גוי שאיננו מבין את חשיבות התפילה, או סכנה המתקרבת למקום, כתב השו"ע 4 שיקצר ויזדרז בתפילתו, ולא יפסיק. ואם גם זה איננו מספיק, התיר השו"ע לזוז וללכת ברגליו למקום אחר, אך לא יפסיק את תפילתו. רק במקום סכנת נפשות גמורה שאין שום ברירה אחרת, אז יפסיק על פי ההלכה הברורה והמפורסמת 5 הקובעת שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ משלושה דברים.
ובענין הנחש, נאמר במשנה 6 ונפסק בשו"ע 7 שמפני נחש לא יפסיק, אבל מפני עקרב יפסיק. ונתבאר בגמרא 8 , שהנחש איננו תמיד בחזקת סכנה אלא אם כן נראה שהוא סוער ומתקיף, אבל עקרב מסוכן תמיד. ומכאן שבסכנה ברורה מותר להפסיק.
מה בין נחש לעקרב
בדברי הגמרא הנזכרים ישנו רמז שנאמר על ידי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: משמעות התפילה היא החיבור שיש לישראל מצד קדושת נשמתם עם הקב"ה, ואיסור ההפסקה מורה על כך שאין מפסיק בינינו לבינו יתברך. ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק, הכוונה בזה שהנחש רומז לחטא, ליצר הרע. יתכן ואדם חטא כל כך עד שהנחש מקיף אותו, ואף על פי כן אין זה מפסיק בינו לבין קונו. מהו עקרב ומהי המשמעות שלו? בספר הקדוש "תיקוני זוהר" 9 ביאר, שהמילה עקרב היא תרכבת של המילים: עקר בית. כאן הסביר הרב קוק זצ"ל שרק חטא אחד יכול לגרום ח"ו פירוד בין יהודי לבוראו, כאשר היהודי עוקר את עצמו מהבית ואיננו רוצה להיות שייך לעם ישראל, והוא טוען שאיננו יהודי. פה הסכנה מוחשית ממש, וכאן יפסיק. ומכאן יש לימוד זכות על כל הרחוקים בימינו, למרות חוסר זהירותם בקיום מצוות, כולם מתפארים שהם ישראלים, ולפי דעתם דרכם היא הדרך הטובה למען עמם. אם כן, עדיין הם קשורים ומפותלים עם הקב"ה, והוא הטוב והמיטיב, ברחמיו הרבים יפקח את עיני כולם, ויורנו מדרכיו, ונראה את דרך האמת ונלך בה כולנו כאחד בשם ה'.
הזכיר המשנה ברורה 10 , שהיתר זה, שמותר ללכת ממקומו אם יש הפרעה קשה שאיננו יכול להיפטר ממנה, היא בשעת דחק גמורה. אבל בלא סיבה כזו אסור לזוז ממקומו כלל וכלל. ומה שנאמר בגמרא 11 על ר' עקיבא שהיו רואים אותו בתחילת התפילה בזוית זו ובסוף התפילה בזוית אחרת, שהיה מקומו משתנה מרוב כריעות והשתחויות, אין זה בתוך התפילה אלא בסיומה, כאשר יש בסופה תחנונים שבהם האדם מתחנן ומבקש בקשות פרטיות. אמנם הן נטפלות ומצטרפות לתפילה, אך אין ערך תפילת האדם ותחנוניו על עצמו כתפילה עצמה, שהיא כולה על טובת כלל ישראל והעולם כולו. בזה אין לזוז כלל, אך בחלק התחנונים מותר להקל ולזוז לצורך מצוה גדולה.
הוסיף המשנה ברורה 12 שטוב שיאמר קודם התחנונים פסוק "יהיו לרצון אמרי פי" שבזאת יסיים את עיקר התפילה, ואז אם יש צורך לזוז, או שרצונו להוסיף כריעות והשתחויות ובקשות פרטיות, יוכל באין מפריע. קביעות זאת בתפילה מסייעת בקביעות נצח ישראל ודבקותו באלוהי עולם כעמוד ברזל וכחומות נחושת בצורות, שאין כח שיוכל להדפם ממקומם.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
