ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
אלול תשס"ז
שאלה
יש לי מכשיר שמיעה קטן, שמכניסים אותו ישירות לתוך האוזן. למכשיר מחובר מתקן קטן, שמחזיק בטריה קטנה. המכשיר פועל כשסוגרים את המתקן עם הבטריה במכשיר. במכשיר זה אין אפשרות לשנות את עוצמת הקול (בזמן התקנת המכשיר הטכנאי במעבדה קובע את עוצמת הקול).
הבעיה היא כשהמכשיר בפעולה: כשמקרבים את המכשיר לאוזן המכשיר משמיע קול צפצוף, עד שהוא נכנס לתוך האוזן, וכשמרחיקים את המכשיר מהאוזן הצליל מפסיק. וכן כשהמכשיר בתוך האוזן, כששמים את היד קרוב למכשיר נשמע צליל, וכשמרחיקים את היד מהאוזן הקול מפסיק.
שו"ת "במראה הבזק" (601)
רבנים שונים
14 - חזרת החולה והמלוה לביתם בשבת, לאחר גמר הטיפול
15 - מכשיר שמיעה בשבת וביו"ט
16 - פצוע ראש בשבת, פניה לרופא
טען עוד
שאלותיי הן:
א. האם מותר להשתמש במכשיר זה בשבת, כשהפעלתי את המכשיר לפני שבת על-ידי הכנסת הבטריה למכשיר ביום שישי, אף-על-פי שיש שינוי בקולות?
ב. האם יש הבדל לדינא במצב המתואר לעיל, בחג?
ג. האם מותר בחג להפעיל את המכשיר על-ידי הכנסת הבטריה? (ודאי לי שבשבת דבר זה אסור).
תשובה
א. מותר להשתמש במכשיר בשבת ובחג, אם הסוללה נמצאת במקומה והמכשיר במצב פועל מערב שבת1.
ב. הסוללות התקניות מחזיקות מעמד 5 ימים רצופים, ועלותן נמוכה.
ג. כשמוציאים את המכשיר מהאוזן והסוללה פועלת, יש היזון חוזר ("פידבק") בין המיקרופון לאוזנית, ותהודה זו יוצרת צפצוף. אין בו שום איסור הלכתי, לא ביצירתו (על-ידי הוצאת המכשיר מהאוזן) ולא בהפסקתו (על-ידי הכנסת המכשיר לאוזן). אין כאן איסור "משמיע קול" ולא "מוליד זרם". ההיתר הוא לכתחילה וללא פקפוק2.
ד. אכן, בעת הצפצוף המכשיר צורך יותר זרם, אך אין בכך שום איסור, אפילו לא לכתחילה, כשם שהתירו שינויים בעוצמת הזרם3.
ה. כיוון שצפצוף זה מטריד את הסובבים, ניתן כמובן להכניס את המכשיר לקופסה אטומה. הדרך הטובה יותר היא להניח פיסת פלסטלינה או סיליקון המשמש לאטימת אוזניים וכד' על המיקרופון או על האוזנית (היינו על אחד החורים של המכשיר), והצפצוף ייפסק לאלתר. גם בפעולה זו אין כל איסור, וזה אפילו מומלץ לכתחילה.
ו. אין להכניס סוללה למכשיר גם בחג. לעניין זה אין הבדל עקרוני בין חג לשבת4. כמובן, בשעת דחק גדול5, יש על מי לסמוך, להחליף ע"י גוי.
_____________________________________________________________________
1 "עדות לישראל" לגרי"א הענקין (עמ' קכב). כן נראה שהתיר "הר צבי" (א סי' קעג), ורק לעניין טלטולו במקום שאין עירוב אסור. "ציץ אליעזר" (ו סי' ו), "מנחת יצחק" (א סי' לז, ב סי' יח), "יביע אומר" (א סי' יט), "שלחן שלמה" (ערכי רפואה ב עמ' פג ואילך), אנצי' הלכתית רפואית ערך "שבת"- "מכשיר שמיעה", ו"שמירת שבת כהלכתה" (א סי' לד סע' כח) – התירו במופעל מבעוד יום. וה"ישכיל עבדי" (ה או"ח סי' לח) אסר את טלטולו מדין נר הדולק.
2 על-פי הדרכת מכון צומת, בראשות המהנדס הרב ישראל רוזן.
3 "בית יצחק" (יו"ד בהשמטות לסי' לא) וה"אחיעזר" (הדרום כרך לב) כתבו כי בכל הולכת זרם הוי נולד בשבת. אך ה"חזון איש" (או"ח סי' נ אות ט) והגרש"ז אוירבך ("מנחת שלמה" ח"א סי' יא) חלקו וסברו שאין בכך נולד. אולם ה"חזון איש" נקט שהוא אסור מטעם בונה, והגרש"ז אויערבך בכמה מקומות חלק על כך (ב"שלחן שלמה" ערכי רפואה ב עמ' פד מובאים מכתבי הגרש"ז ל"חזון איש" סביב נקודה זו), עיינו עוד בתשובה הערה 1.
4 "ציץ אליעזר" (ו סי' ו) פרט את האיסורים בהכנסת בטריה למכשיר: א. ספק מבעיר ומכבה בהכנסתו ובהפעלתו. ב. מתקן מנא. ג. חשש ה"חזון איש" ממלאכת בונה. ומשום כך אין לחלק בין שבת ויום טוב ואסר הכנסת בטריה והפעלת המכשיר בימים אלו. ה"ישכיל עבדי" (ה סי' לח), האוסר שימוש במכשיר זה המופעל מבעוד יום, התיר שימוש בו ביום טוב, שאין איסור של טלטול הנר ביום זה.
5 "מנחת יצחק" (ב סי' קיב ס"ק ו) התיר להחליף בטריה על-ידי נוכרי ביום טוב, שכן הוא שבות דשבות במקום מצווה וצער, ואולי גם סכנת דרכים; שכן יש לדון אם הדלקתו כלל אסורה אף בשבת. וביום טוב הותרה הבערה, ורק להדליק אור אסור, ויש הסוברים שהוא איסור מדרבנן ולא מדאורייתא. והניצוצות בעת הנחת הבטריה – אין מתכוון הוא.
ה"ציץ אליעזר" (ו סי' ו ס"ק יח) התיר להחליף על-ידי גוי אף בשבת. ועדיף שיאמר לו מערב שבת.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
סוד ההתחדשות של יצחק
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
זמן הדלקת נרות חנוכה
הכל מתחיל בפנים
איך ללמוד גמרא?
למה כולם נלחמים על ירושלים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה
