ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה - צירוף של מחשבת אכילה והקטרה
א. במשנה הקודמת - חצי זית בחוץ וחצי זית מחר - מצטרפים לפסול ,
אבל - משנתנו - לאכול חצי זית ולהקטיר חצי זית - לא מצטרפים כלל.
(בזבחים לא. - תלוי בניסוח).
ב. מחשבת אכילה על הקומץ
(בהמשך הגמרא עולה, שלא סביר שהמשנה באה ללמד את הפשט אלא דיוק:
אכילת שיריים והקטרת קומץ - לא מצטרפים. אבל - אכילה של שניהם (שיריים וקומץ) - מצטרפים.
יוצא - האם מחשבת אכילה על קומץ פוסלת -
במשנתנו - פוסלת, במשנה הקודמת - לא פוסלת.
תירוצים :
1. ר' ירמיה - אכן זו מחלוקת תנאים .
(משנה יז. - לאכול/להקטיר דבר שאין דרכו לאכול/להקטיר - רבנן - כשר, ר"א - פסול).
2. אביי - המשנה כרבנן - וצריך לדייק אחרת (לא לשנות פרט אחד אלא להפוך )
אכילת שיריים והקטרת קומץ (שניהם בחוץ לזמנו/מקומו) - לא מצטרפים, אבל להפך - אכילה ואכילה מצטרפים לפסול - גם כשאחד חוץ לזמנו ואחד חוץ למקומו .
[ומה החידוש? (הרי זה נאמר כבר במשנה הקודמת) - החידוש הוא הפשט ולא הדיוק
(בתחילה חשבנו שהפשט כבר מדויק במשנה הקודמת - שלאכול שיריים ולאכול קומץ לא מצטרפים, כל שכן שלהקטיר קומץ לא יצטרף, אך אומר אביי - ייתכן שדווקא שלא כדרכו לא מצטרף, אך להקטיר כדרכו מצטרף, קמ"ל משנתו שלא).
פרק הקומץ את המנחה
חלק ב - משנה - דעת ר' יוסי -
א. מחשב בקמיצה על הלבונה - פסול ואינו פיגול . חכמים - פיגול.
ור' יוסי הסביר לחכמים - בזבח (מחשב בשחיטה על האימורים) - הכל אחד, אך "הלבונה אינה מן המנחה".
[ שלושה טעמים אפשריים: 1. לא מפגלים בחצי מתיר. 2. (מפגלים בחצי מתיר, אך) הלבונה נפרדת מהקומץ. 3. ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר].
A. למה כתוב שר' יוסי מודה במקרה הרגיל של פיגול במנחה? ברור!
ההו"א - שלא נחשוב שלדעתו "אין מפגלין בחצי מתיר" ( הטעם הראשון ) - ושמחשב על הקטרת הקומץ בלי שחשב גם על הקטרת הלבונה - אינו פיגול, קמ"ל שכן פיגול
(עמוד ב)
B. טעמו של ר' יוסי - ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר (כשעוסק בקומץ לא יפגל לבונה).
a. דוגמא של ר"ל - מבזיך לבונה אחד לשני. מטרת הדוגמא, להבהיר שאפילו שהם אותו מין, לא מפגלים כי הם שני מתירים נפרדים ( לאפוקי מהטעם השני שהצענו לרי"ס במשנה).
b. קושיא מהניסוח בסיפא - שהלבונה "אינה מן המנחה".
תירוץ - הכוונה - הלבונה אינה בעיכוב המנחה (ניתן להקטיר הלבונה לפני הקומץ, ולכן נחשבת כמתיר נפרד).
c. דעת רבנן - אכן אין מפגלים ממתיר למתיר, אך אם נקבעו בכלי אחד - נחשבים כמתיר אחד ומפגלים מזה לזה .
ב. ליקוט הלבונה בזר - ר' ינאי פוסל
למה?
[כעבודה - חזון איש - לא ייתכן, שכן לא מפורשת בתורה (איננה "עבודה").
1. רבי ירמיה - הולכה (הולכה שאל ברגל שמה הולכה).
2. (ראיית) רב מרי - (משנה יב.) - מפגלים בכל עבודה חשובה (שא"א בלעדיה)
המשנה פרטה 4 עבודות במנחות שמפגלים בהם כי מקבילים ל-4 עבודות הזבח. נתינת הקומץ בכלי מפגלת, ולמרות שאיננה דומה לקבלת הדם (שם זה פאסיבי) נחשבת עבודה כיוון שהיא "עבודה חשובה", לכן גם ליקוט הלבונה נחשב עבודה חשובה ומפגלים בו (בגירסא אצלנו נוסף שזה גם קצת דומה להולכה, אך בגמרא המקבילה בזבחים יג: זה לא מוזכר).
[נפקא מינה - אם לא קירב הלבונה כלל - לר' ירמיה - לא עבודה, לרב מרי - עבודה (אחרונים)].
דחיית רב מרי - ייתכן שלא כל עבודה הכרחית נחשבת עבודה, ונתינת הקומץ בכלי נחשבת עבודה כי באמת דומה לקבלת הדם (אפילו שזה אקטיבי וזה פאסיבי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
