ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן: וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף: וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: ... וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיּוֹם וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר: וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ" (מלכים ב ו' כד-כט).
מלך ישראל שלח את שלישו אל אלישע ואז התפתח הוויכוח הבא.
אלישע ניבא: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְקֹוָק כֹּה אָמַר יְקֹוָק כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן".
השליש הגיב: "וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה יְקֹוָק עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה".
על דבריו מגיב הנביא: "וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל" (שם, ז' א-ב).
בדברינו השבוע לא נתייחס למכלול ההיבטים של פרשיה זו, ננסה רק להבין מה פשר הביטוי המיוחד והיחידאי: "אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם". כמו כן, צריך להבין מה פשר הויכוח שחייב תגובה כל כך קשה מצד הנביא.
התרגום ובעקבותיו המצודות מפרשים ארובה כחלון.
הרד"ק מסביר "להמטיר" כנראה שהם מפרשים כמו שכתוב בענין המבול:
"בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (בראשית ז' יא).
כך מופיע גם בהפטרה שנקרא בשבת הגדול:
"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג' י).
על פירוש זה קשה כיצד המטר, גם אם ירד בנדיבות רבה, יפתור מיידית את בעיית הרעב? עוד קשה, אצלנו לא כתוב שהארובות יפתחו אלא שהקב"ה יעשה ארובות בשמים.
את השאלה מה פשר הויכוח מסביר השל"ה בשם רבי אברהם הלוי, כי השליש טען שלא יתכן שעם ישראל יקבל נס גדול שכזה כי הם לא במדרגה שכזו. אלישע כעס כיוון שאסור לקטרג על עם ישראל. אומנם עקרון רוחני זה מופיע כמה פעמים בדברי חז"ל, כמו בביקורת על הושע שטען: "בניך חטאו" (פסחים פז ע"א), או בביקורת המדרשית על הנביא ישעיהו שטען: "ובתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב" (ו' ה). אבל אם כך, לכאורה תגובתו של הנביא חריפה מדי.
ברשות הקוראים נציע פירוש אחר. ארבה בעברית פירושו גם ספינה. לפי זה השליש טוען שהדרך היחידה להביא אספקה מהירה של אוכל לשומרון הנצורה היא רק באספקה אווירית. רק אם הקב"ה יברא -יעשה "אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם", רק אם ספינות ברזל יוכלו לשוט באוויר, אפשר יהיה להביא כל כך הרבה אוכל לשומרון עד למחר. (זהו אולי המקור לדוגמה של הרמב"ם לדבר שלא יתכן). לפי זה השליש איננו מוכן לקבל את האפשרות שהקב"ה יכול לעשות נס שכזה שהוא (לפי הידיעות אז) כנגד חוקי הטבע. על חוסר אמונה זה הנביא מגיב בחריפות. אם אינך מאמין אתה תזכה לראות את הנס אבל לא תזכה ליהנות מתוצאותיו.
כבר לפני למעלה מאלפיים ושבע מאות שנה התברר שיד ד' לא תקצר. במאה השנים האחרונות התברר לאנושות, ששכלנו הוא זה שהיה קצר ואכן יש דרך, גם לפי חוקי הטבע שספינות ברזל יטוסו באוויר.
הבה נתפלל שגם אנו נזכה בחודש הגאולה לראות בנפלאותיו של הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
