ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בהמשך לדברינו על פרשת אמור תשע"א, נבחן את הדברים שוב, (מתוך עיון בפעולותיהם של דוד בן ישי ושלמה בנו, מייסדיה של מדינת ישראל הראשונה.
דוד נוקט את הצעדים הבאים, אחרי שהומלך על כל שבטי ישראל בחברון:
א. בוחר עיר בירה שתסמל את איחוד כל השבטים לישות מדינית אחת וכובש את ירושלים. בין יתרונותיה של העיר:
1. לא ישבו בה יהודים מאז ימי יהושע, שתלה את מלכה ושבט יהודה העלה אותה באש (יהושע י' כו, שופטים א' ח).
2. העיר מחברת את בניה של לאה עם בניה של רחל- הגבול בין יהודה ובנימין עובר בתוכה (יהושע ט"ו ז-ח).
נוסיף עוד, שיש דעה בחז"ל האומרת כי ירושלים "לא נתחלקה לשבטים" (יומא יב ע"א). וז"ל הכתוב: "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד" (שמואל ב ה' ז).
ב. דוד קושר קשרים דיפלומטיים המבטיחים לו חומרי גלם וידע הנדסי, שיאפשרו לו מפעלי בניה לאומיים. וז"ל הכתוב: "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד (קשר דיפלומטי) וַעֲצֵי אֲרָזִים (חומרי גלם) וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר (ידע הנדסי).
ג. הוא מעלה את הארון לעיר דוד, כצעד ראשון לקראת בנין המקדש בתוכה. בכך הוא הופך את ירושלים גם לעיר הבירה הרוחנית-תורנית של עם ישראל.
אם כך, הסדר הוא קודם כל עצמאות וישות מדינית מסודרת ורק אח"כ מקדש.
גם אצל שלמה אנו רואים הקפדה על סדר זה.
שני הפרקים הראשונים של ספר מלכים עוסקים בשאלה מי ישב על כסאו של דוד. פרקים ג-ה עוסקים בבניינה המדיני, כלכלי, בינלאומי של מלכות שלמה. רק אז, בפרקים ו-ח עוסק הנביא בבניין המקדש.
סדר זה גם הוא בהתאמה, קודם ממלכה ואח"כ מקדש.
נוסיף על כך כי לאחר פרקי המקדש, בפרקים ט-י, ממשיך הנביא לעסוק בבניין המדיני של מלכות שלמה. בכך, עוטף העניין המדיני את המרכז הרוחני במעטפת שאיננה מאפשרת הפרדה בין הדבקים.
זהו גם סדר המאורעות בספירת העומר.
פסח - יציאה מעבדות לחירות מבחינה פיזית ומדינית. רק אחר כך הגעה לשבועות המסמל את החירות הרוחנית. קבלת התורה מאפשרת הכנסת תוכן רוחני למסגרת הלאומית.
גם בימנו זכינו לעצמאות מדינית והכרזה על הקמת המדינה בה' באייר ואחרי פחות משני עשורים לשחרורה של ירושלים השלמה ומקום המקדש, בכ"ח בחודש זה.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב, שהישות המדינית לה זכינו, תהיה יותר ויותר יהודית במהותה,
מה שיאפשר לבנות אותה כשמרכז הווייתה - ערכיה התורניים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












