ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגלל ההבדל היסודי הזה בהשקפה בעניין חיי הנצח - גן עדן או גיהינום - מתגלעת מחלוקת גם בעניין המרת דת ופעילות מיסיונרית שמטרתה להביא אנשים מבחוץ לחיק הדת. גם הנצרות וגם האיסלם, מפני שהן מאמינות בבלעדיות שלהן בכל הנוגע לחיי נצח, פועלות לצרף אנשים מבחוץ לנצרות או לאיסלם. לפי תפיסתן, דתות אלה הן עושות לבני הדתות האחרות טובה עצומה כשהם מצרפים אותם אליהן, מפני שאחרי שיתנצרו או יתאסלמו, הם יהיו זכאים לחיי נצח ולעולם הבא, בעוד שאם יניחו להם לנפשם, לפי תפיסתן, הן בעצם ידונו אותם לאבדון. לכן אפילו המרת דת בכפייה, כפי שנהגו לעשות גם בנצרות וגם באיסלם לאורך ההיסטוריה, היא דבר מותר ואפילו רצוי וחיוני בסופו של דבר.
ההטבלה הכפויה של אלפי ילדים יהודים לנצרות שביצעו מוסדות קתוליים באירופה במלחמת העולם השנייה כדי להציל אותם ממכונת המוות הגרמנית, נתפסה על ידי הכנסייה כמעשה של חסד כלפי אותם ילדים, ולא כהפרה גסה של זכותם האישית ושל האמונה המסורתית של משפחתם. זאת התשובה שקיבל הרב הראשי הרב הרצוג זצ"ל מהאפיפיור פיוס ה-12 כשהרב הפציר בו, לשווא, להשיב את הילדים האלה לעם היהודי, בתום המלחמה.
היהדות כדת לא רואה בגיור כפוי צעד נחוץ או אפילו תקף. למעשה, היהדות, במידה רבה, לא מחפשת גרים. היא מתירה לגרים בפוטנציה לחפש את היהדות. מסיבה זו לא מעודדים ביהדות גיור באופן ישיר ובתחילה אפילו לא מקבלים בברכה אנשים שמבקשים להתגייר. ביהדות נהוג להדגיש בפני האדם שמבקש להתגייר את "החסרונות" שמהם יסבול בהיותו יהודי בעולם עוין ורווי שנאה. נהוג גם לציין בפניו שגם אם לא יתגייר, נשמתו תזכה לחיי נצח ויהיה לה חלק בעולם הבא.
את הגישה הזאת ניתן לראות בצורה דרמטית בשיחה שמתנהלת בין נעמי ורות. נעמי מנסה להניא את רות מלקשור את גורלה בגורל היהדות וללכת אחריה לארץ-ישראל ולעיר בית-לחם. אך רות אינה מוותרת וממשיכה במאמציה להיות חלק מהעם היהודי. "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי". וכאשר העקשנות והנחישות של רות להתגייר מתבררות וכך גם כנות כוונותיה, מפסיקה נעמי להתנגד לרצונה, ורות מתגיירת בבית דין יהודי בבית לחם.
סיפורה של רות הוא הדוגמה לכל הלכות הגיור בכל הדורות. גרים שמבקשים להיות יהודים בגלל מניעים זרים בעליל אינם רצויים, מפני שאינם מועילים לעצמם או למטרותיה של הדת היהודית.
אחת הסיבות העיקריות לקרע שהוביל למלחמת האזרחים בתקופת בית שני בין מלכי החשמונאים למנהיגים הדתיים של התקופה, היה הגיור שכפו מלכי בית חשמונאי על האדומים, הליך גיור שהרבנים התנגדו לו מאד וסירבו להכיר בו בתקפותו הדתית. בסופו של דבר, באמצעות התככים של אנטיפטרוס האדומי וצאצאיו, כמו הורדוס, עלו ה"יהודים" האלה לשלטון במדינה היהודית ושירתו בו את אדוניהם הרומאים, ולא את נתיניהם היהודים. על אף שהיום נחשב מקובל ונבון, מבחינה פוליטית, לא להזכיר את הפיל בחדר כשדנים בפומבי בסוגיות רגישות כמו גיורים המוניים, זכר אותה תקרית בת אלף שנים בהיסטוריה היהודית משפיע על הוויכוח בנושא הגיור שמתקיים בקרבנו גם היום, בתקופה המודרנית.
התורה מזהירה אותנו 36 פעמים שעלינו לנהוג בגרים בכבוד. לכן ברור שזה עניין עדין ביותר, עניין שדורש הרבה שיקול דעת ותבונה מכל הנוגעים בדבר, עניין שאין לו מקום בסחר-מכר הפוליטי שמתקיים בחברה שסועה כשלנו.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















