ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבניין רב קומות חדש, רכשו משפחת חיים ומשפחת שלווה דירות סמוכות בקומה החמישית. לצד כל דירה, עמד שטח קטן שעל פי התכנון הראשוני נועד להיות שטח להנחת מזגנים ותליית כביסה. בפועל, כל השכנים, ביניהם גם משפחות חיים ושלווה סיפחו שטח זה לשטח המגורים של הדירה.
משפחת חיים, גם פתחה חלון בקיר, בגודל של כמטר על שני מטרים. החלון עשוי זכוכית אטומה. לטענת מר חיים, הדבר נעשה לאחר אישורה של גברת שלווה.
גברת שלווה, טוענת שלעולם לא הסכימה לפתיחת החלון. החלון המדובר סמוך מאוד לחלון המטבח שלה ובניצב לו, ויש בפתיחת החלון המדובר, משום היזק ראיה משמעותי שכן רואים מקרוב חלק גדול מהמטבח.
מר חיים מודה שמשפרצו את חור החלון בקיר, עוד טרם התקנת חלון קבוע - מחתה גב' שלווה בפניו על החלון. אלא שלטענתו - מראש הסכימה לדבר, ויתכן שכשהסכימה לא הבינה את המשמעות של הסכמתה. עוד הוא טוען, שחלקים מן המטבח, ניתן לראות בכל מקרה מחלון אחר בבית, עליו אין עוררין, כיוון שהוא נוצר על פי התכנון הראשוני של המבנה. למרות ההסמכה מראש, משפחת חיים מוכנה לקבע את החלון באמצעות ברגים, כך שלא ניתן יהיה לפותחו.
משפחת שלווה אינה מסכימה לכך, משום שעצם מציאות החלון, מאפשרת פתיחתו בעתיד, וגם פוגעת בתחושה הבטוחה שלא רואים אותך. לטענתה, על משפחת חיים לסגור את החלון בקיר אבן, או בלבני זכוכית.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
157 - שכר טרחה, חלק ב'
158 - עין טובה, חלק א
159 - חלון הזדמנויות, א'
טען עוד
הדיון
מקור האיסור לפתוח חלון במצב בו נגרם היזק ראיה, הוא במשנה במסכת בבא בתרא1, הקובעת שאסור לאדם לפתוח חלון לחצר השותפים. המדובר בחצרות שהיו נוהגים לעשות בהם שימושים שרגילים לעשותם בצנעה (לדוגמא - כיבוס כביסה ביד).
משנה סמוכה2 קובעת שאין לפתוח חלון לחצר השותפים מול חלונו של שכנו, אף במקום שיש לו היתר לפתוח חלון לחצר השותפים מכח החזקה. בנוסף, אין להרחיב את גודל החלון: "היה קטן - לא יעשנו גדול, אחד - לא יעשנו שנים". הגמרא לומדת את העקרון שיש ליצור מצב בו לא רואים מבית אחד את אשר מתרחש בבית האחר, מהאמור בפרשת בלק:"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו3, מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה".
ברשב"ם (שם, ד"ה: "חלון כנגד חלון") מפורש, שאסור לפתוח חלון כנגד חלון "אלא משהו ירחיק זה שלא כנגד זה". דהיינו, די בהסטה של החלון החדש, אף שאפשר עדיין לראות ממנו את חלון השכן. הרמב"ן מסביר (ד"ה: "הא דתנן"), שכיוון שמדובר בחלון שבכל מקרה פתוח לחצר השותפים, אזי אם חפץ פותח החלון להציץ לבית שכנו, גם כך הוא יכול. על כן - אסור לפתוח חלון כנגד חלון - משום שכך הופכת אפשרות ההצצה לקלה מאוד ונעשית תוך כדי התנהלות רגילה. לעומת זאת, בהסטה של החלון - הגם שאם יתאמץ הפותח להביט לשכנו יצליח, כך הוא המצב גם כעת משום שהוא יכול להביט לרשותו מהחצר המשותפת, אם כן נשאר המצב הקיים על כנו ו"אין כאן ריבוי נזק".
הפוסקים בספרי האחרונים4 דנו, האם דין היזק ראיה מבוסס על האיסור של המביט לראות תשמישים צנועים של השכן. או שמא, עיקרו ועניינו הוא שבמצב בו יש אפשרות להיזק ראיה, הדבר מונע שימוש של הניזוק בשטח שלו באופן חופשי. לפי האפשרות הראשונה, יש לבחון את רמת הנזק מן הבחינה האובייקטיבית, ואילו על פי האפשרות השניה, יש לתת דגש על ההיבט הסובייקטיבי של הניזוק. נפ"מ נוספת: כאשר ראובן פתח חלון בהיתר כיון שהיה כותל מפריד בין החלון לחצירו של שמעון ואח"כ הכותל נפל, על מי מוטלת החובה לחזור ולבנותו? מדברי הרא"ש בתשובותיו5 משמע כאפשרות השניה, שכתב"... והגינה נפסדת כי אינו יכול להשתמש בה תשמיש צנוע מפני היזק ראייתו". לדעת בית הדין, אין הכרח בראשונים, שיש מחלוקת בכך שיש להתייחס גם לפגיעה באפשרות השימוש של הניזוק, בייחוד במצב בו הפגיעה היא מובהקת.
בית הדין סייר בדירה, והתרשם שאומנם ניתן לראות את מטבחה של משפחה שלווה גם מחלון אחר בבית, אלא שאותו חלון הוא מרוחק. לעומת זאת, החלון המדובר הוא קרוב מאוד, ואכן יוצר תחושה קשה של פגיעה באינטימיות לה זכאית כל דירה. על כן, יש בחלון זה היזק ראיה.
לסיכום, בית הדין קובע שיש היזק ראיה בחלון.
לבית הדין נותר לדון בשאלות: האם מתקבלת טענת משפחת חיים שפתיחת החלון היתה בהיתר? והאם די בחסימת האפשרות לפתיחת החלון?
____________________________________________________________
1 דף נט ע"א
2 דף ס ע"א
3 במדבר כד
4 ראו אבן האזל פ"ב מהל' שכנים הלכה טז וחזון יחזקאל (על התוספתא בב"ב פ"א הלכה ה עמ' 9).
5 תשובה צח אות י סוף ד"ה וכ"ש בנידון זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
