ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הביטוי משמש לתאר בן רשע , או אף אנשים מבוגרים הנמשכים אחר זלילה וסביאה : "לך אכול בשמחה והתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים, בכל יום ויום עשה לך חגים, בהיתר והכשר גמור, ולא יודעים ולא מודיעים שהתאוה והתענוג בעצם הוא טריפה ואסור לנו, והוא מעשה בן סורר ומורה זולל וסובא ח"ו" (שו"ת משנה הלכות יג, קעח).
השתמשו בביטוי כנגד רבנים שהורו שלא כהלכה . בזמן הפולמוס על ספרי הרמב"ם, כך כינו מגיני הרמב"ם את החולקים והמכפישים את "מורה נבוכים": "קמו ברוב זדונם, וידרכו את לשונם, קבר פתוח גרונם, ויתלקטו כל איש סורר ומורה..." (מכתב הנשיאים בני חסדאי להגנת מורה נבוכים, נדפס בישורון, המאסף ענייני חכמת ישראל, כרך שמיני, עמ' 48, 1875).
רבנו תם חולק על רבנו אפרים בעניין שמרי עכו"ם, ומגנה את הרבנים הפוסקים כרבנו אפרים להיתר : "וכתב ר"ת והמורה יורה כבן סורר ומורה, ועלי יערה רוח הבורא" (תוספות עבודה זרה, לד, א ד"ה דורדיא). דברי ר"ת אלו צוטטו ע"י רבנים רבים כנגד רבנים שפסקו לפי דעתם שלא כהלכה, כגון: "והמורה הורה, כבן סורר ומורה, ועלינו רוח ממרום יערה, לקדש שם הנכבד והנורא, ולהורות כתורה" (שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא, יורה דעה, סימן קעז), או הרב וולדינברג האוסר לחלל שבת בשביל רפואות סגוליות וקמיעות אפילו לחולה שיש בו סכנה: "וכל מי שיעלה על דעתו להורות בזה איזה הוראת היתר, הרי תהא הוראתו כהוראת בן סורר ומורה, ועלינו יערה רוח הבורא" (שו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו - קונ' משיבת נפש פרק ח).
יש גם דוגמאות בגנות המחמיר במקום שאין להחמיר , ואז המשמעות של "סורר ומורה" היא "אוסר ומורה": "אם אינו ישר בעיניך פרוש מן הבשר. ומה לך לדרך אסור כולל לאסור על אחרים אסר. וכשם שאסור להתיר את האסור. כך לאסור את המותר. וסופו להתיר את האסור מדנקטיה רמות רוחא יתירא. מי שמך לאיש סורר ומורה" (שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן קמ).
רב שרצה להתנדב להתגייס לצבא האמריקני נחשב בעיני פוסק אחד לסורר ומורה, כלומר, רב שהוא חוטא : "ולית דין צריך בשש שאם נכנס מעצמו ועבר על דברי תורה אין זה רב אלא מערב רב, ואינו מורה אלא בן סורר ומורה" (שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן לה).
ענג שבת (308)
הרב אורי סדן
43 - עונג שבת לפרשת כי תצא
44 - בן סורר ומורה
45 - מציאות של "עקידה"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
