ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
1.מה המקור למנהגים השונים בין אשכנזים לספרדים לתחילת זמן אמירת הסליחות בחודש אלול ?
טור אורח חיים סימן תקפא: תניא בפרקי דרבי אליעזר, בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה:" עלה אלי ההרה." שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה. משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודת גילולים והקב"ה נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים ט"ז) "עלה אלהים בתרועה וגו'". לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') "אם יתקע שופר בעיר וגו' ". וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך ... וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לבית הכנסת בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש.ואמר רב האי: מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא[מקומות] קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות ביים הכיפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו. ואנו, מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול. ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה.
2.מהי חשיבותה של אמירת י"ג מידות רחמים ?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב: "ויעבר ה' על פניו ויקרא", אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה , ואני מוחל להם. "ה' ה' "- אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר (שמות לד) הנה אנכי כרת ברית.
רש"י על שמות פרק לג פסוק יט: ויאמר אני אעביר וגו' - הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה. שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה? אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה: וקראתי בשם ה' לפניך - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות (ר"ה יז) וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן וע"י שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים:
3.מהו הזמן העדיף לאמירת סליחות?
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד : נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפא סעיף א: נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים. הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא ראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית.
מגן אברהם אורח חיים סימן תקפא ס"ק א: מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט בעה"ז והוא עת רצון .(הגמ"נ)
4. מניין שלאחר חצות זהו גם זמן מתאים?
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עב עמוד א: ת"ר: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנא' (שמות י"ב) ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. מאי תלמודא? הא קמ"ל עת רצון מילתא היא. [כלומר חצות לילה הוא עת רצון]
רש"י מסכת יבמות דף עב עמוד א: ..והאי דנקט הכא ארבעים שנה לומר לך שאפילו אותן מ' שנה דנזופים היו ולא נשבה להו בימים נשבה להו בחצות לילה משום דעת רצון הוא.
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: מ"מ מסתבר שלא בא למעט מחצות מטעם שגם בחצות הוא עת רצון כדהביא כתר"ה מיבמות דף ע"ב, אבל לא נהגו לקום בחצות מצד הטירחא אלא איזה זמן קצר קודם שיאור היום שאין זה טירחא גדולה משום שהוצרכו לקום לתפלה בעוד זמן קצר שרובן היו מתפללין תיכף כשהאיר היום. [מדבריו שעת רצון הוא מחצות אלא שנהגו לקום באשמורת מפני הטרחה.] [יוצא שלפי הגמרא ביבמות חצות הוא עת רצון, והשולחן ערוך כתב לומר באשמורת הבוקר שגם אז עת רצון.]
5. מה פתאום בהרבה מקומות אומרים סליחות לא בחצות, ולא באשמורת, אלא לפני תפילת שחרית?
אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא: [בתגובה למה שטענו לומדי תורה שאם קמו לאחר אשמורת יכולים כבר להימנע מלומר סליחות שכביכול עבר הזמן]: באמת שגו בזה כי מר"ח אלול עד לאחר יוה"כ המה ימי רצון כל היום רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא: ו. יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד. הרב טור ברקת. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות והחיבורים, ובחדש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים.
[נראה על פי דברים אלה שאמירת סליחות לאחר אשמורת לפני שחרית הוא פיתרון, לאלה שקשה להם לקום מוקדם. וכן פסק רב מרדכי אליהו זצ"ל (בשבת בשבתו אלול תשנ"ד) ]
חלק ב'- אמירת סליחות לפני חצות
1. מהו הרקע לתשובת רב משה פיינשטיין זצ"ל שהתיר לומר סליחות לפני חצות בהוראת שעה?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: הנה בדבר אמירת סליחות במקום שיראים ללכת בשעה מאוחרת בלילה אם רשאין לומר איזה שעות מקודם חצות?
אך אם הוא באופן שא"א מחצות ולהלן ויתבטלו אותו הצבור מסליחות יש להתיר בגדר הוראת שעה גם מתחלה, כי בדברים אלו אין מקור מגמ' אלא הם מדברי רבותינו האחרונים ע"פ ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה ענין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות שלא יהיה להצבור שום התעוררות לתשובה טוב יותר לומר אף מתחלה הוראת שעה...
אבל צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן.
[אבל היו פוסקים שסמכו על תשובה זו גם לא כהוראת שעה מחשש שלא יתעוררו או שקל לאסוף רוב עם.וכן פסק רב מרדכי אליהו זצ"ל במגבלות מסויימות ראה בהמשך(שבת בשבתו אלול תשנ"ד) ]
2. מהו הזמן לאמירת סליחות לפני חצות?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן קה: ואם אפשר יכוונו בשליש הלילה שלהמחבר בסימן א' סעיף ב' שטוב להתחנן בשעות שהמשמרות משתנות שהתפלה רצויה אז והוא שיטת הרא"ש ריש ברכות והטור. ובשעת הדחק כזה יש לסמוך ע"ז. וצריך לחלק הלילה מצה"כ עד עלות השחר לג' חלקים כדאיתא במחצה"ש סק"ד ובשע"ת בשם תשובת שב יעקב. וא"כ הוא בכאן ערך ט"ו או עשרים מינוטן /דקות/ אחר התחלת שעה י"א להשעות של עתה בעירנו [ניו יורק] והוי זה שעה וארבעים מינוטן בערך קודם חצות.
רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן ב: דתניא ר"א אומר שלש משמרות הוי הלילה. ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו ...וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות:
טור אורח חיים סימן א: ומה טובו וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף ב' שלישי הלילה ולסוף הליל' שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין העו"ג והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצוייה וקרובה להתקבל
משמרת שלום לרב שלום מקוידנוב (מבית חסידות קרלין) סי' מ"א סעיף ה': אותם שקשה להם לעמוד באשמורת לומר סליחות יאמרו בחצות הלילה ואותם שקשה להם להמתין או שלא יהיה להם מנין אז יכולים לומר אחר שעה עשירית מחצות היום היינו בבית שעות קודם חצות הלילה . [בהערה ד שם: כך למדתי מדברי רב' הרב [מקרלין] בסידור שלו וזה לשונו "והנה הגם שהזמן המובחר הוא בחצות האמיתי דוקא אעפ"כ אין זה לעכב אלא תחילת זמנה מתחילת האשמורה התיכונה.." [נאמר לי ע"י חסידי קרלין הנוהגים כן, שהם לא אומרים י"ג מידות לפני חצות ]
3.המתנגדים לאומרם קודם חצות לילה:
משנה ברורה סימן תקסה ס"ק יב: דרך קריאה .. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים [אחרונים]:
שערי תשובה אורח חיים סימן תקפא ס"ק [א*] : וכת' בר"י בשם מהר"ם זכותה ז"ל בתשובה שיש מקומות שאומרים סליחות בערבית וישתקע הדבר שאין ראוי להזכיר י"ג מדות כי אם בעת רצון והיושב שם בעת שאומרים ישב וידום או יאמר מזמורים אך הווידוי יכול לומר אך במוצאי שבת אסור עד אחר חצות משום קדושת שבת.
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא: א. דין א . נוהגים לקום באשמורת וכו'. מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י"ג מדות אלא בעת רצון, וקרוב הדבר האומרם בערבית לקיצוץ ח"ו. הרב החסיד מהר"ם זכותו ז"ל בתשובותיו הנדפסות מחדש סי' ל'. ב. היושב בבה"כ שנוהגים לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום לא תתגודדו ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא אך הוידוי יוכל לאומרו מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה שעדיין יש קדושת שבת דכך קבלנו משם האר"י זצ"ל .
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו : והגאון המקובל רבי משה זכות בתשובה (סי' ל'), הסביר הדברים ביתר שאת ובטוב טעם ודעת, על פי הקבלה, ושלל בכל תוקף את אמירת הסליחות בחצי הראשון של הלילה, כי אז הוא עת התגברות הדינים, מדבר באופל יהלוך, ובהזכרת הסליחות וי"ג מדות הרחמים של ויעבור, באותה שעה אנו נראים כמתגרים בהם ומבקשים למנוע פעולתם, ומעוררים קנאה מכחות הדין נגדנו, ונמצאנו משיגים מטרה הפוכה, וכל מי שיש לו מושג מתורת הח"ן, יודע ומבין שהעושה כן בשעות הלילה הוא קרוב להיות מקצץ בנטיעות, ולכן אין לומר סליחות אלא או ביום או באשמורת הבוקר מחצות הלילה ואילך, שנאמר, יומם יצוה ה' חסדו.
4. מה יעשה מישהו שנזדמן למקום שאומרים סליחות בלילה לפני חצות?
הרב מרדכי אליהו זצ"ל קול צופיך 143 : בעניין אמירת הסליחות בלילה, הנה מרן כתב סימן תקפא ס"א: 'נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות.. אבל יש להיזהר שלא לומר את י"ג המידות בלילה אלא עד אחר חצות. ה'ברכי יוסף' התבטא בחריפות בהביאו את דברי הזוהר בעניין זה ואומר "יש מקומות שנוהגים לקום לפני חצות לילה, והוא מנהג רע ומר ישתקע ולא יאמר, ואין להזכיר י"ג מידות אלא בעת רצון וכו' ".. והנה היום לצערנו אנחנו עדיין בגלות של שעון הקיץ, וזה גורם שאי אפשר לומר את י"ג המידות אלא בשעה 12:40 בלילה, דבר המקשה על הבאים לומר סליחות בחצות, ויש מהאשכנזים שמתוך קושי הדבר מקדימים ואומרים את הסליחות בשעה 22:00 וכדומה, וטעמם עמם שאם יקבעו את שעת הסליחות בחצות לא יבואו. אמנם כוונתם לשם שמים, אך הם צריכים לדעת שאין להם לומר י"ג מידות כלל, שלמעשה עיקר הסליחות הוא אמירת י"ג המידות. ולא יקדימו רק בדיעבד בליל א' דסליחות לזכות את הרבים, ויש שאפי' במוצ"ש מתחילים אחרי חצות.
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו: שאף מי שנזדמן במקרה למקום שאומרים שם סליחות וי"ג מדות בתחילת הלילה, אל יצטרף עמהם באמירתם, ואפילו אם הוא מוכרח להישאר עמם במחיצתם, המשכיל בעת ההיא ידום, ולא יאמר עמהם סליחות וי"ג מדות כלל ע"ש. ומכאן תשובה למה שכתב הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א (זצ"ל), בשו"ת אגרות משה מהדורא תנינא (חאו"ח סי' ק"ה), שאם אי אפשר לצבור לומר סליחות אחר חצות, יש להתיר להם דרך הוראת שעה לומר סליחות קודם חצות לילה, כי אין מקור לדברים אלו מהגמ', רק מהאחרונים על פי ספרי הקבלה, ומסתבר שאין בזה ענין איסור, אלא שאין מועילים בכח י"ג מדות שיש הבטחה שאין שבים ריקם, אלא כסתם תפלה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות לגמרי, טוב יותר לומר סליחות בתחילת הלילה ע"כ. אולם לפי המבואר בשו"ת הרב משה זכות הנ"ל, שהאומר סליחות בתחילת הלילה הוא קרוב להיות מקצץ בנטיעות, בודאי שיותר נכון להשאר בשב ואל תעשה,
5. האם יש אופציה אחרת למי שאינו יכול לומר אחרי חצות או שאינו יכול לומר את הסליחות מוקדם בבוקר? לפני תפילת מנחה
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו: ומכל מקום נראה שאם אי אפשר להם לומר סליחות באשמורת לפני תפלת שחרית...נראה שמותר לומר סליחות וי"ג מדות לפני מנחה, שהרי מעשים בכל יום שאנו אומרים וידוי וי"ג מדות ונפילת אפים בתפלת המנחה, ואפילו לאחר שקיעה אנו אומרים י"ג מדות, ורק לאחר כעבור שלש עשרה דקות וחצי לאחר השקיעה, שאז הגיע זמן צאת הכוכבים, לדעת הגאונים, אין אנו אומרים י"ג מדות..
[וכך הובא גם בשאילת שלמה ח"א סי' קפד שכך הונהג בקיבוץ עין צורים עפ"י הרב דרוקמן שליט"א, וכתב "ודבר נכון וישר הוא".]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
