ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ספר חשמונאים א' : ג-יג-כד : מתוך תרגומו של א. הרטום )
יג כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַרוֹן שַׂר צְבָא סוּרְיָה כִּי אָסַף יְהוּדָה אֲסֵפָה, וְכִי קָהָל נֶאֱמָנִים עִמּוֹ יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, יד אָמַר: "אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם וְאֶהֱיֶה נִכְבָּד בַּמַּלְכוּת , כִּי אֶלָּחֵם בִּיהוּדָה וּבַחֲבֵרָיו הַמְּבַזִּים אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ". טו הוּא הִתְכּוֹנֵן, וַיַעַל אִתּוֹ חֵיל-חֲטָאִים כָּבֵד לַעֲזֹר לוֹ וְלַעֲשׂוֹת נְקָמָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. טז כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַד מַעֲלֵה בֵּית חוֹרוֹן , יָצָא יְהוּדָה לִקְרָאתָם בַּאֲנָשִׁים מְעַטִּים. יז וְכִרְאוֹתָם אֶת הַמַּחֲנֶה הַבָּא לִקְרָאתָם אָמְרוּ אֶל יְהוּדָה: "מְעַטִּים אֲנַחְנוּ. אֵיךְ נוּכַל לְהִלָּחֵם בֶּהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנַחְנוּ עֲיֵפִים, כִּי לֹא אָכַלְנוּ הַיּוֹם!" יח וְיֹאמַר יְהוּדָה: "דָּבָר קַל הוּא שֶׁיִּמָּסְרוּ רַבִּים בִּידֵי מְעַטִּים, כִּי אֵין לַשָּׁמַיִם לְהוֹשִׁיעַ בָּרַב אוֹ מְעַט, יט וְלֹא בָּרָב חֵיל הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם בָּאָה הַגְּבוּרָה. כ הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּגַאֲוָה רַבָּה וּבְזָדוֹן לְהַכְחִיד אוֹתָנוּ וְאֶת נָשֵׁינוּ וְאֶת טַפִינוֹ וּלְשִׂימֵנוּ לַבַּז, כא וַאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בְּעַד נַפְשֵׁנוּ וְתוֹרָתֵנוּ. כב הוּא יִגוֹף אוֹתָם מִפָּנֵינוּ, וְאַתֶּם אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם".כג וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם, וְסַרוֹן וּמַחֲנֵהוּ נִגְּפוּ לפניו. כד (יהודה ואנשיו) רדפו אותם במורד בית חורון עד המישור, ויפלו מהם כשמונה מאות איש, והנשארים נסו אל ארץ פלישתים.כה אז החל פחד יהודה ואחיו לנפול על הגויים אשר מסביב להם. כו ושם יהודה הגיע עד המלך, והעמים היו מספרים על מלחמותיו.
הקרב השני מקרבות החשמונאים. שנת ג' תקצ"ה-תקצ"ו( 166-165 לפנה"ס). לאחר מפלת אפולוניוס, נעשה נסיון נוסף למגר את המרד. מפקד הכח הסלווקי- סירון, שר צבא סוריה. מיקום- מעלה בית חורון. סד"כ- הכח הסלווקי: כ-4,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 1,000 חיילים. המסלול: מדרך החוף למעלה התלול והצר של בית חורון החושף את צבא סרון לפגיעה מצד צבאו הקטן של יהודה הנמצא בהמשך הדרך מעליו.
2. מה מיוחד במעלה בית חורון?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לב עמוד ב
כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין.
[כלומר היה שם מעבר צר מאוד שלא איפשר לדרך דו-סטרית]
3. כיצד בא לידי ביטוי תלילותו של מעלה בית חורון בתפילות ראש השנה?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון.
4. האם גירסת כולם, היא שיעברו לפני ה' כ"בני מרון"?
רי"ף מסכת ראש השנה דף ד עמוד ב: מאי כבני מרון הכא תרגומו כבני אימרנא רבי שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון:
רא"ש מסכת ראש השנה פרק א סימן ה: בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אימרנא. רשב"ל אומר כמעלות בית חורון: [גירסת הרי"ף והרא"ש צויינה גם בשולי דף הגמרא]
רש"י תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.[ועל אף שרש"י גורס כבני מרון, התיאור בני מרון תואם את תיאור הגמרא בסנהדרין על מעלות בית חורון ]
5. איזה קרב של החשמונאים התרחש בחדשה?
ספר חשמונאים א' ז' לט-מט:
ניקנור יצא מירושלים שם את מחנהו בבית חורון ויבוא לקראת צבא סוריה. יהודה שם את מחנהו ב"חדשה" עם שלושת אלפים איש ויתפלל... בי"ג לחודש אדר החלו המחנות להילחם . מחנה ניקנור ניגף ויפול הוא ראשון במלחמה. וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו, וירדפו אחריהם דרך יום מחדשה...ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ידו הימנית אשר נטה בגאווה ויתלום מול ירושלים ...ויעשו את היום ההוא בשמחה. ויקבעו לחוג בכל שנה את החג ההוא בשלושה אשר באדר.
[הקרב השביעי שנת ג' ת"ר:( 161 לפנה"ס). נקנור מפחד להיכנס למצור וע"כ מבקש תגבורת שמגיעה מאיזור סוריה. הוא יוצא לקראת התגבורת, ומחכה ביציאה ממעלה בית חורון. יהודה מתארגן לקרב באיזור חדשה – ממערב לגבעון החדשה של היום. סד"כ- הכח הסלווקי: כ- 9,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 3,000 חיילים. הארכיאולוגים אומרים שעל סמך המרחק מבית חורון (שלושים ריס- כ-6 ק"מ) יש להניח ש"חדשה" היא חירבת עדסה שממערב לגבעון וגבעת זאב. נמצאו במקום שרידים מעטים שתואמים עיר קטנה. ]
6. האם חדשה מוזכרת בחז"ל ?
משנה מסכת עירובין פרק ה משנה ה: עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה.
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ס עמוד א
אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף.
7.מה אנו יודעים על ניקנור זה שמסופר עליו בספר חשמונאים? (ואין זה ניקנור שתרם דלתות לבית המקדש)?
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ב דף סו טור א /הי"ב
יום תלת עשר ביה [יום שלושה עשר בו,באדר] יום ניקנור מהו? יום ניקנור: שלטון משל מלכות יוון עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלם וחירף וגידף וניאץ. ואמר: "בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה." ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין שלו וכיון שהגיע לקרובין שלו קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן: "הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה ותליין בקונטס נגד ירושלם."
8.מדוע נהגו בו בכזאת נקמה?
תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח עמוד ב
מאי ניקנור ומאי טוריינוס? דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה וידיים שהיו מניפות על ירושלים - תעשה בהם נקמה.
9.האם אמנם היום נקבע כיום חג כפי שמופיע בספר חשמונאים? (י"ג באדר הוא גם יום תענית אסתר. נס חנוכה היה מאוחר יותר מנס פורים)
מגילת תענית ( מהדורת ליכטנשטיין) : /שלושה עשר באדר/ בתלת עשר ביה יום ניקנור. אמרו ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש ומחרף ומגדף ומנאץ ואומר מתי תפל בידי ואהרסנה וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש אמרו פה שדבר בגאוה ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש נקמה זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב.
10. האם יש כאן סיבה לבטל תענית אסתר?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח ע"ב: איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית. [לאחר החורבן אנו כבר לא חוגגים את הימים שמצוינים בו]
מי כתב מגילת תענית?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף יג/ב: תנו רבנן מי כתב מגילת תענית? אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות. אמר רבן שמעון בן גמליאל אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין.
אור חדש על ציון תאיר ונכה כולנו במהרה לאורו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
