ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבים מבין אומות העולם מצטטים את נבואת השלום העולמי המופיעה בתחילת ספר ישעיהו. היא אף חקוקה בשערי בנין האומות המאוחדות בז'נוה ובניו יורק. "הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ ... וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב' א-ד). יש גם בין בני ימנו, המדגישים מאוד את המימד של הפסקת המלחמות וההרג בעולם שאכן מופיע בנבואת ישעיה. אבל עיון בפסוקים מוכיח שיש קשר לשוני הדוק בין פרשיית בית הדין הגדול לחזון ישעיהו. לפחות עשרה ביטויים חוזרים על עצמם בשתי הפרשיות. לפי זה חזונו של ישעיה אודות ירושלים איננו רק חלק מחזון השלום העולמי שלו (עיין שם פרקים י"א וי"ט) אלא הוא משדרג את ירושלים ממרכז של תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל למרכז עולמי כלל אנושי, של דרישת ד'. לפי נבואה זו כל הגוים יראו בירושלים את המקום ממנו יש לשאוב רוחניות ועמים רבים יחפשו את ערכי הצדק והמוסר שלהם דווקא בירושלים. לפי זה ניתן לומר שהשלום העולמי איננו המטרה אלא שהוא תוצאה ושכר על ההתקדמות האדירה של האנושות עקב השלטת ערכי צדק משפט ומוסר בין כלל חבריה.
על מנת להציג רעיון מסוג זה בתקופת ישעיה, זמן בו האנושות טבעה עדיין בטיט של עבודה זרה לסוגיה השונים, היה צורך להתרומם למדרגת חזון גבוהה מאוד. בימים בהם יצריות ופולחן שלטו בכיפה היה קשה מאוד להעלות על הדעת את הרעיון על פיו סולם ערכים הוא שיקבע את סדר היום הבין לאומי. חזונו של ישעיה התממש חלקית באלפיים השנים האחרונות וקיבל משמעות מעשית עוד יותר באלף האחרון במסגרת המאבק בין האיסלם והנצרות על השליטה בארץ הקודש. עם ישראל היה לכאורה, מחוץ לתמונה וממילא המלחמה ושפיכות הדמים האכזרית הם שמשלו בכיפה. הבה נתפלל כי חזרתו של העם לארצו ותקומתו הלאומית בה, תוביל את האנושות כולה לחיפוש ערכי צדק ומוסר יהודים ואימוצם. אולי אז נזכה יחד עם כל משפחת העמים להתגשמות החזון של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
