ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
[לט] (א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה: (ב) ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר: (ג) וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב: (ד) כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו (קצותיו) חבר: (ה) וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה: (ו) ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל: (ז) וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה: (ח) ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר: (ט) רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול: (י) וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד: (יא) והטור השני נפך ספיר ויהלם: (יב) והטור השלישי לשם שבו ואחלמה: (יג) והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתם: (יד) והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט: (טו) ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור: (טז) ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן: (יז) ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן: (יח) ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו: (יט) ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה: (כ) ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד: (כא) וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה: (כב) ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת: (כג) ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע: (כד) ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר: (כה) ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים: (כו) פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה: (כז) ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו: (כח) ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר: (כט) ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה: (ל) ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה: (לא) ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה: (לב) ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו: (לג) ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו: (לד) ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך: (לה) את ארון העדת ואת בדיו ואת הכפרת: (לו) את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים: (לז) את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור: (לח) ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל: (לט) את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו: (מ) את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד: (מא) את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן: (מב) ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה: (מג) וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה:
[מ] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד: (ג) ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת: (ד) והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה: (ה) ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן: (ו) ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד: (ז) ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים: (ח) ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר: (ט) ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש: (י) ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים: (יא) ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו: (יב) והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים: (יג) והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי: (יד) ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת: (טו) ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם: (טז) ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה: (יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן: (יח) ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו: (יט) ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה: (כ) ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה: (כא) ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה: (כב) ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת: (כג) ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה: (כד) וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה: (כה) ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה: (כו) וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת: (כז) ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה: (כח) וישם את מסך הפתח למשכן: (כט) ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה: (ל) וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה: (לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם: (לב) בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה: (לג) ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה: (לד) ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן: (לה) ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן: (לו) ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם: (לז) ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו: (לח) כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם:
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
