ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
מערכת החינוך של הישיבות שרווחה בליטא של של מאה וארבעים השנים טרום השואה הייתה בעצם מערכת בתי ספר שנבנתה רק למען האליטה והתרכזה בשינון ובפרשנות יצירתית לטקסטים קיימים. זאת הייתה שיטה שמעולם לא נועדה לתלמיד "הממוצע", ולכן מספר האנשים שהגיעו לישיבות האלה היה קטן יחסית, בוודאי בהשוואה לעשרות אלפי התלמידים שלומדים בישיבות היום, בישראל ובתפוצה. על אף שהישיבות עצמן מנסות להנציח את התפיסה שהן קיימות רק בשביל האליטה, האמת היא שזה כבר לא נכון. בעולמנו היום הפך החינוך בישיבה לחובה אפילו לתלמיד "הממוצע". למעשה, בלי לימוד בישיבה, סביר להניח שהאדם לא יגדל להיות יהודי שומר מצוות באמת.
מהישיבות בליטא יצאו פעם גדולי התורה של עם ישראל, אך כיום במוסדות האלה לא רואים בעין יפה הכשרת רבנים, וברבים מהם אין אפילו הסמכה רבנית בתוכנית הלימודים או בתוך המוסד. עולם הישיבות עבר תמורות גדולות בכל הטווח הרחב שלו, ואין הוא דומה כלל למה שהיה לפני מאה שנים.
את מערכת החינוך לבנות "בית יעקב" הקימה שרה שנירר בקרקוב שבפולין לפני קרוב למאה שנה, וייעודה היה בתחילה להכשיר מורות לעולם היהודי. היא נועדה גם לסייע לבלום את הגאות הגדולה של ההתבוללות ושל האידיאולוגיות אנטי-דתיות שסחפו את הנוער היהודי באותה תקופה. היום, הסמינרים לנשים, אף שהם משלמים מס שפתיים למטרה של הכשרת מורות, מתרכזים בעיקר בהכנת התלמידות לנישואים עם תלמידי ישיבות ולהיותן המפרנסות העיקריות במשפחה. הן מתבקשות להיות הסופר-וומן של ימינו: רעיה, אם, מפרנסת, עקרת בית, שכנה טובה והכוח המוסרי של המשפחה בו בזמן.
מאחר שכרגע יש עודף מורות במגזר הדתי בכל מקום בעולם היהודי, והשכר בעבודה כזאת הוא בדרך כלל נמוך למדי, הסמינרים נאלצים לאפשר תוכניות שתאפשרנה לרוב התלמידות שלהם להיכנס לכל מיני תחומים של פעילות שמתאימים להזדמנויות התעסוקה שקיימות בעולם הכללי. בדרך זו הנשים האלה נדחפות מסביבה מוגנת ביותר, שבה תמיד הייתה הפרדה בין המינים, אל מקום העבודה הפרוע של ימינו. גם נשים שחפצות בקריירה אקדמית או בקריירה מקצועית נאלצות להתמודד עם האתגרים של החיים האקדמיים והחברתיים במוסדות השכלה אלה. אלה אתגרים גדולים ומגוונים, ואת מרביתם לא היה אפשר אפילו לדמיין בקרקוב של ראשית המאה ה-20.
כל התנועות האידיאולוגיות והיעדים הגדולים של המאות שעברו כבר נמצאות היום בערימת האפר של ההיסטוריה.
המרקסיזם, על כל התמורות שחלו בו, הוכח כאליל שקר מובהק. השמאל עדיין משלם מס שפתיים לאידיאלים ולאקסיומות שלו, אבל הוא בעצם רוצה רק עוד הטבות ועושר וכוח פוליטי לעצמו. רוב הרטוריקה בנושאי חברה אומר בעצם "תנו לי נתח גדול יותר מהעוגה". התנועה הקיבוצית הפכה בעיקרה למופרטת וקפיטליסטית, ואיש אינו נושא עיניים לצפון קוריאה או לקובה כדוגמה ומופת לחברה הוגנת וצודקת.
התנועה הציונית בלבושה החילוני על צורותיה גם היא כבר לא בשיאה ואיננה מעוררת עוד נאמנות ברחוב היהודי, ואפילו בקרב יהודים רבים שחיים במדינת היהודים שקמה בצורה כל כך הרואית. יהודים רבים נעשו אדישים ביחס לישראל, וכבר קמו דורות שלא זוכרים את הגלות ואת מלחמת העצמאות.
כל התנועות הגדולות שזעזעו והפעילו את העולם היהודי לפני מאה שנים חלפו מן העולם. רק ההדים שלהן נשארו אתנו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכל הפיתרונות והטקטיקות של העבר מתפוגגים לנוכח שינויים בנסיבות ולחצים חברתיים משתנים.
על אף שהעתיד שלנו תמיד מכיל מרכיב של חוסר ודאות, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהחברה היהודית תצטרך למצוא תשובות חדשות לבעיות החדשות ושתהליך בניית האומה במיוחד, כאן, בישראל, יצריך כל הזמן חשיבה חדשנית ויישום נבון כדי שנוכל להצליח, אך ההצלחה בוא תבוא!

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר להתקלח ביום טוב?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















