ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
מערכת החינוך של הישיבות שרווחה בליטא של של מאה וארבעים השנים טרום השואה הייתה בעצם מערכת בתי ספר שנבנתה רק למען האליטה והתרכזה בשינון ובפרשנות יצירתית לטקסטים קיימים. זאת הייתה שיטה שמעולם לא נועדה לתלמיד "הממוצע", ולכן מספר האנשים שהגיעו לישיבות האלה היה קטן יחסית, בוודאי בהשוואה לעשרות אלפי התלמידים שלומדים בישיבות היום, בישראל ובתפוצה. על אף שהישיבות עצמן מנסות להנציח את התפיסה שהן קיימות רק בשביל האליטה, האמת היא שזה כבר לא נכון. בעולמנו היום הפך החינוך בישיבה לחובה אפילו לתלמיד "הממוצע". למעשה, בלי לימוד בישיבה, סביר להניח שהאדם לא יגדל להיות יהודי שומר מצוות באמת.
מהישיבות בליטא יצאו פעם גדולי התורה של עם ישראל, אך כיום במוסדות האלה לא רואים בעין יפה הכשרת רבנים, וברבים מהם אין אפילו הסמכה רבנית בתוכנית הלימודים או בתוך המוסד. עולם הישיבות עבר תמורות גדולות בכל הטווח הרחב שלו, ואין הוא דומה כלל למה שהיה לפני מאה שנים.
את מערכת החינוך לבנות "בית יעקב" הקימה שרה שנירר בקרקוב שבפולין לפני קרוב למאה שנה, וייעודה היה בתחילה להכשיר מורות לעולם היהודי. היא נועדה גם לסייע לבלום את הגאות הגדולה של ההתבוללות ושל האידיאולוגיות אנטי-דתיות שסחפו את הנוער היהודי באותה תקופה. היום, הסמינרים לנשים, אף שהם משלמים מס שפתיים למטרה של הכשרת מורות, מתרכזים בעיקר בהכנת התלמידות לנישואים עם תלמידי ישיבות ולהיותן המפרנסות העיקריות במשפחה. הן מתבקשות להיות הסופר-וומן של ימינו: רעיה, אם, מפרנסת, עקרת בית, שכנה טובה והכוח המוסרי של המשפחה בו בזמן.
מאחר שכרגע יש עודף מורות במגזר הדתי בכל מקום בעולם היהודי, והשכר בעבודה כזאת הוא בדרך כלל נמוך למדי, הסמינרים נאלצים לאפשר תוכניות שתאפשרנה לרוב התלמידות שלהם להיכנס לכל מיני תחומים של פעילות שמתאימים להזדמנויות התעסוקה שקיימות בעולם הכללי. בדרך זו הנשים האלה נדחפות מסביבה מוגנת ביותר, שבה תמיד הייתה הפרדה בין המינים, אל מקום העבודה הפרוע של ימינו. גם נשים שחפצות בקריירה אקדמית או בקריירה מקצועית נאלצות להתמודד עם האתגרים של החיים האקדמיים והחברתיים במוסדות השכלה אלה. אלה אתגרים גדולים ומגוונים, ואת מרביתם לא היה אפשר אפילו לדמיין בקרקוב של ראשית המאה ה-20.
כל התנועות האידיאולוגיות והיעדים הגדולים של המאות שעברו כבר נמצאות היום בערימת האפר של ההיסטוריה.
המרקסיזם, על כל התמורות שחלו בו, הוכח כאליל שקר מובהק. השמאל עדיין משלם מס שפתיים לאידיאלים ולאקסיומות שלו, אבל הוא בעצם רוצה רק עוד הטבות ועושר וכוח פוליטי לעצמו. רוב הרטוריקה בנושאי חברה אומר בעצם "תנו לי נתח גדול יותר מהעוגה". התנועה הקיבוצית הפכה בעיקרה למופרטת וקפיטליסטית, ואיש אינו נושא עיניים לצפון קוריאה או לקובה כדוגמה ומופת לחברה הוגנת וצודקת.
התנועה הציונית בלבושה החילוני על צורותיה גם היא כבר לא בשיאה ואיננה מעוררת עוד נאמנות ברחוב היהודי, ואפילו בקרב יהודים רבים שחיים במדינת היהודים שקמה בצורה כל כך הרואית. יהודים רבים נעשו אדישים ביחס לישראל, וכבר קמו דורות שלא זוכרים את הגלות ואת מלחמת העצמאות.
כל התנועות הגדולות שזעזעו והפעילו את העולם היהודי לפני מאה שנים חלפו מן העולם. רק ההדים שלהן נשארו אתנו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכל הפיתרונות והטקטיקות של העבר מתפוגגים לנוכח שינויים בנסיבות ולחצים חברתיים משתנים.
על אף שהעתיד שלנו תמיד מכיל מרכיב של חוסר ודאות, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהחברה היהודית תצטרך למצוא תשובות חדשות לבעיות החדשות ושתהליך בניית האומה במיוחד, כאן, בישראל, יצריך כל הזמן חשיבה חדשנית ויישום נבון כדי שנוכל להצליח, אך ההצלחה בוא תבוא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
