ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאשר הרמב"ם מתייחס למערכת המשפט של התורה, הוא מתאר את התהליך שתוצאתו היתה מערכת משפט אחת ומאוחדת (רמב"ם הלכות ממרים פרק א, הלכה ד):
"כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד מישראל שואל לבית דין שבעירו אם ידעו אמרו לו אם לאו הרי השואל עם אותו בית דין או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין לבית דין שבהר הבית אם ידעו אמרו לו אם לאו הכל באין לבית דין שעל פתח העזרה, אם ידעו אמרו להן ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לבית דין הגדול ושואלין, אם היה הדבר שנולד בו הספק לכל, ידוע אצל בית דין הגדול בין מפי הקבלה בין מפי המדה שדנו בה אומרים מיד, אם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול דנין בו בשעתן ונושאין ונותנין בדבר עד שיסכימו כולן, או יעמדו למנין וילכו אחר הרוב ויאמרו לכל השואלים כך הלכה והולכין להן, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר".
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל אימצו לעצמם נוהג שלא לייצר מערכת תקדימים המחייבת את הדיינים. כל דיין פוסק על פי שיקול דעתו והבנתו את הסוגיות ודברי חז"ל, את פסקי הראשונים והאחרונים, בהתאמה למקרה שבא לפניו. מנהל בתי הדין הרבניים, הרב דוב כץ בזמנו, ערך והוציא את הפדרי"ם המפורסמים, בהם ניתן למצוא את פסקי הדין של גדולי הדיינים בדור הקודם (כולל את פסקי הדין של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל). אעפ"כ פסקי דין אלה לא חייבו את הדיינים האחרים משום בחינה, גם אם הם נעזרו בהם רבות. להבדיל ממצב זה, מערכת המשפט של מדינת ישראל פועלת על פי כללים ברורים גם בנושא התקדימים. כללים אלה עוזרים לעורכי הדין לייעץ ללקוחותיהם ולהכין את טיעוניהם בהתאם לפסקי הדין התקדימיים.
לצערנו, הציבור הרחב מדיר את רגליו מבתי הדין הרבניים ופונה אליהם לרוב אך ורק במקום שהחוק איננו מותיר לו ברירה אחרת.
לא נוכל במסגרת קצרה זו לנתח את כל הסיבות שגרמו למצב קשה ומצער זה, נראה שאחת מהן (מני רבות) היא חוסר הנכונות של מערכת בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל לקבל על עצמה מדיניות הלכתית אחידה.
פרשתנו פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א).
שני דברים עקרוניים אנו יכולים ללמוד מכך:
א. הדבר החשוב ביותר שצריך לטפל בו אחרי מתן תורה והפיכת עם ישראל לעם מיוחד מבחינה רוחנית, הוא הקמת מערכת משפט עם חוקים חברתיים קבועים. חברה שאין לה מערכת משפטית מסודרת מכל הבחינות איננה חברה מתוקנת.
ב. במאמר חז"ל הבא, המובא גם על ידי רש"י, בא לביטוי עקרון נוסף: "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
המערכת המשפטית חייבת להיות שקופה וברורה לכל אחד ואחת. העמימות הנוצרת מחוסר הנכונות לציית למדיניות קבועה, יש לה יותר חסרונות מיתרונות.
על כן, הוחלט ברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" ובפורום בתי הדין לממון, ליצור מדיניות אחידה בסוגיות העקרוניות בכל בתי הדין של הרשת, ולהציג אותה בפני הציבור בצורה שקופה.
הציבור מוזמן לעיין בדברים המפורסמים באתר בית הדין.
ניתן למצוא באתר הסברים על מדיניות בתי הדין "ארץ חמדה- גזית" בנושאים שונים כגון: מעמדם של חוקי המדינה, מקומה של הפשרה, חיובים בנזקי גרמא, שימוש בהוצאה לפועל, מקומה של האומדנא ועוד.
אנו תפילה, כי גם פעולות אלה יעזרו להביא את ה"משפט העברי"
ומצוות "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" למקומם הראוי
במדינת ישראל - מדינת היהודים.
זכויות יוצרים בעידן האינטרנט נהנה מיגיע חברו ללא רשותו - רשע
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
