ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית מדברות על זה שיש מקום לרוע בעולמו הטוב והמיטיב של הקב"ה. אם כן, עולה השאלה מדוע התורה מתייחסת לנושאים האלה בלי שום ניואנסים, בצורה כל כך החלטית וחדה שלכאורה לא משאירה מקום לפשרה או אפילו רמז למשהו באמצע. אחרי הכול, התורה איננה מועדון ויכוחים שבו אדם נאלץ להציג עמדה קיצונית ובלתי מתפשרת כדי למקד את הנושא הנדון ולהציג אותו בצורה חדה וחריפה.
היו בדורות הקודמים תלמידי חכמים רבים שטענו שרק בעולם הבלתי מושלם שאחרי חורבן בית המקדש אנחנו צריכים לחפש טוב ברע ולמתן את השמחה בכובד ראש ואפילו בעצבות. אך בעולם אידיאלי ואידילי, בעולם שבו רוח הקודש היא ישות מוחשית, הבחירה הייתה באמת ברורה ובוטה, מאה אחוז או אפס אחוז.
אני לא מתיימר לדחות את דעתם של גדולי ישראל אלה, אך הייתי רוצה להציג נקודת מבט שונה במקצת על הנושא. הפרשה הזאת מתחילה במילה "ראה". כפי שכולנו יודעים היטב, יש שלבים בחיים שאנחנו יכולים לראות היטב רק בעזרת עדשות מתקנות. בלי התיקון הזה, בקלות רבה אנחנו עלולים לעשות טעויות חמורות כשאנחנו מנסים לראות מה עומד מולנו.
כשצריך לקרוא את האותיות הקטנות – למשל, כשמחפשים מספר במדריך הטלפונים של ירושלים – זה כמעט בלתי אפשרי בלי עדשות מתקנות. המצב הזה קיים לא רק בעולם החומרי, ולא רק כשמדובר בראייה ממשית, אלא גם בעולם הרוחני של קיום מצוות ומוסר אישי.
פעמים רבות נדמה לנו שאנחנו מתנהגים כראוי, כאשר בפועל ההתנהגות שלנו איננה נכונה או טובה, מפני שאיננו רואים את העניין בצורה נכונה. אנחנו לא משתמשים בעדשות המתקנות שקיבלנו באדיבות ההלכה, ההיסטוריה, מערכת הערכים היהודית והשכל הישר - כל הכלים שאמורים לסייע לנו לנהל את חיינו. בלי השימוש בכלים האלה, הטוב והרע, הברכות והקללות, נראים לנו מטושטשים ולא מוגדרים.
התורה רוצה שנראה בברור – שנהיה מסוגלים באופן אינסטינקטיבי לזהות מה טוב בחיים שלנו ומה רע. התורה עצמה טרחה לספק לנו את העדשות המתקנות שאנחנו צריכים כדי לראות בצורה ברורה ומדויקת. העדשות האלה מורכבות מקיום המצוות ומנאמנות לערכי התורה ולמסורת היהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
